לקט מביאור אי"ם "תורה ככתבה" – פרשת וישלח

לב, כח: ויאמר אליו, מה שמך? ש: מדוע חשוב ליעקב שם האיש שנאבק עמו? ת: כך יכול יעקב לדעת אם האיש הוא אדם רגיל או מלאך, כי מלאך לא יגיד את שמו, ומזה שסירב לומר את שמו, הבין יעקב "כי ראיתי אלוהים פנים אל פנים" (פסוק ל"א), ואז הבין שיש משמעות לברכה שקיבל ולשינוי שמו.

לג, ד: וירץ עשו: תובנה: עשו הבחין שיעקב צולע (לב, לב), ואינו יכול לרוץ אליו ולחבקו, ולכן יעקב רק עבר והשתחווה (פסוק ג'). עצם הצליעה סללה את הדרך לעשו לרוץ לבדו לקראת אחיו. מכאן תובנה נוספת: ה' מכוון הכול, אפילו הצליעה של יעקב הייתה מכוונת לרכך את שונאו עשו ולהפכו לאוהבו.

לד, יג: ויענו בני עקב... במרמה: תובנה: מותר לרמות בשביל למנוע טומאה ("הכזונה יעשה את אחותנו"; פסוק ל"א) וכדי להשיג יעדים נעלים.

לד, לא: הכזונה יעשה את אחותנו? ש: מה הקשר בין תלונת יעקב ("עכרתם אותי") לבין תשובת האחים? ת: חוסר כבוד למשפחה (אחות זונה) יביא יותר נזק מהבלגה, ואילו מעשיהם יגרמו להרתעה וליראה מפניהם, כך שלא יקרה מה שחשש ממנו יעקב ("והיכוני ונשמדתי אני וביתי").

לה, יט: ותקבר בדרך אפרתה: ש: מדוע לא הביאה יעקב לקבורה בחברון במערת המכפלה? ת: הייתה דרך ארוכה "כברת הארץ" מלשון כביר, הרבה, וכדי לא לטלטל הגופה, קברה יעקב בדרך, ועל כך הוא מתנצל ליוסף וַאֲנִי בְּבֹאִי מִפַּדָּן, מֵתָה עָלַי רָחֵל בְּאֶרֶץ כְּנַעַן בַּדֶּרֶךְ, בְּעוֹד כִּבְרַת-אֶרֶץ, לָבֹא אֶפְרָתָה (מח, ז). על מיקומו של הקבר, ראה מאמרי "קווים, כיוונים וכוונות, מאברהם אבינו ועד דוד המלך", באתר "דעת" ובקישורית http://www.rubinmass.co.il/?page=Articles_by_Ore.