לקט מביאור הרוקח לתורה – פרשת וישלח

לב,ה: עם לבן גרתי: כיצד אומרים חז"ל "ותרי"ג מצוות שמרתי"? הרוקח: "צריך עיון, לא נשא שתי אחיות". לרוקח יש אומץ לשאול שאלה, בלי שיש לו פתרון. אגב, לפי אי"ם, יעקב התחייב בשבועה לשאת את רחל (אעבודך שבע שנים ברחל בתך הקטנה), ולכן העדיף לעבור עבירה שבין אדם לחברו (נישואי שתי אחיות) מלעבור על שבועה, שהיא מצווה בין אדם למקום.

לב,כה: ויאבק איש עמו: מהו 'ויאבק'? הרוקח: "היו מתדבקין להפיל זה את זה, אבק העלו ברגליהם". יפה. ועוד מבאר הרוקח: "נעשה אבוקה. אמר לו יעקב, אתה בא אלי בשלהבת שאין לו שורש, אני בא אליך בשלהבת אש אוכלה". יעקב מרגיש מוגן גם בעת מאבקו באיש הלא-מוכר.

לב,כט: לא יעקב ייאמר עוד שמך כי אם ישראל: מה פירוש 'ישראל' ומי ייקרא כך? הרוקח: "לא ייקרא לזרעך יעקב כי אם ישראל, שיהו ישרים עם אל, אבל יעקב בכמה מקומות נקרא יעקב לאחר כן". יעקב המשיך להיקרא יעקב, אך זרעו לא, כדי להרגילם בישרות עם ה'.

לב,לג: על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה: מדוע נאסר גיד הנשה? הרוקח: "ונעשה ליעקב כל הצער הזה בשביל בניו שהניחוהו לבדו, על כן נאסר לבניו". יעקב נותר לבדו, נאבק באיש ובניו לא עזרו לו, וכדי להזכירם שיש לעזור לאב – נאסר עליהם גיד הנשה, לזיכרון. נשה = שכחה. שלא ישכחו.

לד,ג: ויאהב את הנער (נערה בלי ה"א): מדוע לא 'נערה' (עם ה"א)? הרוקח: "שיצאת לחוץ כנער". דינה לא נהגה כנערה צנועה, ולכן מכונה בלשון זכר. ראה אי"ם.

לד,טו: אם תהיו כמונו להימול: מדוע לא אמרו 'אם תמולו'? הרוקח: "שתהיו כמונו (הכוונה) כמו אנו שאין לנו אלא אלוה אחד, ונתרצו, ואף על פי כן היה להם עבודה זרה בחדר משכיתם בצנעא (הסירו אלוהי הנכר ... ויטמון), ולכך הרגום בני יעקב". בני יעקב לא שרפו את משכיתם אלא טמנו אותם, כדי לשמש עדות שבני שכם הפרו את ההסכם אתם. מעניין.

לה,יא: אני אל שדי, פרה ורבה: מהו 'שדי'? הרוקח: "שיש בידי די לברכך". פריון הוא חלק מברכת ה'.

לה,כב: וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו: מדוע שכב, היכן שכב והאם ראובן שכב עם בלהה? הרוקח: " עלה על מצעה לפני בני אדם ושכב על מצעה, כדי למונעו (את יעקב) מתשמיש, לפי כשמתה רחל הלך והציע יעקב מצעו אצל מצע בלהה והיה קשה בעיני ראובן, אמר אם אהבת רחל יותר מאמי יכול להיות שהרי עבדותך היה ברחל, אבל עכשיו תאהב שפחת רחל יותר מאמי? אם היה הפסוק 'וישכב עמה' היה משמע ששכב עמה ממש ... אבל כאן שאין כתיב 'עם' פירוש עלה על מצעה שלא תיעשה אמו (לאה) פילגש". ראובן מתגלה כבן נאמן לאמו.

לה,כח: ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמונים שנה: מה הרמז בשנות חיי יצחק, 180? הרוקח: "לפי שיצחק היה ראשון לנימולים לשמונה (ימים), ובשבעה ימים ולילה  אחת יש 180 שעות (7.5 X 24= 180), לכך חי שנה לשעה". מעניין.

לו,לא: ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום: מדוע נחוץ לפרט את שמות המלכים, מקומותיהם ומעשיהם (המכה את מדין, ושם עירו)? הרוקח: "יש מלך מחמת גבורתו (המכה את מדין), ויש מלך מחמת עשרו (בת מי זהב), במים שלו נמשכים ומוציאים זהב". התורה ממעטת במילים, אך מספרת במילים מועטות אלה סיפורים נחוצים.