לקט מביאור 'הרוקח' לתורה – פרשת תולדות

כה,עא: כי עקרה הוא (ה"א בחיריק): מדוע הוא (ה"א בחיריק) ולא היא? הרוקח: "גם הוא (יצחק) היה עקור (על פי יבמות ס"ד.)". השימוש בצורת 'הוא' (ה"א בחיריק) נועד לאפשר לייחס את המושא הן לזכר והן לנקבה. ראה אי"ם "וזהב הארץ ההוא טוב" (בראשית ב,יב).

כה,כז-כח: ויהי עשו איש יודע ציד איש שדה, ויעקב איש תם יושב אוהלים ... ורבקה אוהבת את יעקב: מה מייחד כל אחד מהתאומים עשו ויעקב, ומדוע רבקה אהבה את יעקב? הרוקח: "'יודע ציד' – ערום היה איך לתפוש חיות, לכך נעשה איש שדה. 'איש תם' – בלי ערמות ועקמומית, לכך 'יושב אוהלים' – אוהל מקנה, וגם עסוק בצרכי הבית ...(ולכן) 'ורבקה אוהבת את יעקב' – לפי שהיה עסוק בעבודתה". עשו הצטיין בערמומיות, ולבסוף יעקב הוכיח שגם הוא יודע להיות ערמומי, אך ביום יום הוא תם.

כו,י: והבאת עלינו אשם: מדוע 'אשם' ולא 'חטא'? הרוקח: "(קרבן) אשם בא על שוגג ... (אבילמך מלך גרר) לא לקחה לאלתר והיה בדעתו לשדך עליה כדרך המלכות, והוא שוגג עליה כי בחזקת פנויה היה משדכה, לכך נאמר 'אשם'". התורה מדייקת במילותיה ומכוונת כבר כאן לציווי הקרבנות שיצווי במדבר. מעניין.

כו,לה: ותהיינה מורת רוח ליצחק ולרבקה: מדוע הוקדם יצחק לרבקה? הרוקח: "ליצחק יותר מורת רוח מרבקה, שלא ראה מעולם עובדים עבודה זרה בבית אביו, כמו רבקה". בעקבות מורת רוחו של יעקב, גם רבקה חוותה מורת רוח.

כז,מו: אם לוקח יעקב אשה מבנות הארץ, למה לי חיים: מדוע רבקה שואלת 'למה לי' ולא 'למה לנו'? הרוקח: "לך, שכהו עיניך, אינו מזיק, אבל לי, שאראה מעשיהן הרעים, 'קצתי בחיי'". אינה דומה ראיית הרע לידיעת הרע, זאת חוויה אחרת.

כח,ב: וקח לך משם אשה מבנות לבן: מה נרמז בפסק זה? הרוקח: "בגימטרייה 'מבנות' = 'הנה לאה רחל בלהה זלפה". אמנם צריך תוספת של 'הנה' כדי להגיע ל 498, אך הרעיון יפה.