לקט מביאור אי"ם "תורה ככתבה" – פרשת תולדות

כה, כא: ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו: ש: מדוע התפלל יצחק מול אשתו, בנוכחות רבקה, ולא התפלל בינו לבין אלוהיו? ת: חשוב היה ליצחק להראות לרבקה שאכפת לו ממנה, שהוא מתפלל עליה, וזאת כדי לא לחזור על שגיאות שבזוגיות בין אברהם ושרה (טז, ה: חֲמָסִי עָלֶיךָ--אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ; יִשְׁפֹּט יְהוָה, בֵּינִי וּבֵינֶיךָ).

כו, יב: וימצא בשנה ההיא מאה שערים ש: מדוע דווקא 'שערים' ולא 'פעמים' או 'יבולים'? ת: נראה כי איכות התבואה של יצחק וערכה עלו פי מאה על יבול אחר מאותו שטח, לכן 'שער' במשמעות 'ערך', ולאו דווקא כמות.

כז, ד: בעבור תברכך נפשי בטרם אמות: תובנה: יצחק זכה לאריכות ימים גם יחסית לאביו ולבנו (אברהם מת בגיל 175, יצחק – 180, יעקב – 147) וגם ביחס לעצמו, שהרי בעת שהתכונן לברך את עשו, היה יצחק לפחות בן 100 (עשו היה לפחות בן 40, ויצחק הולידו בגיל 60, כלומר היה לפחות בן 100), ולכל היותר בן 130 (כי יעקב הגיע לחרן לאחר ברכת יצחק, בגיל 70, ואז היה יצחק בן 130), כלומר חי עוד 50–80 שנה לאחר שאמר לעשו "הנה-נא זקנתי, לא ידעתי יום מותי" (כז, ב).