לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת שופטים (1 תגובות לחידוש זה)
לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת שופטים
יז,ו: על פי שניים עדים: מדוע לא 'שני עדים'? הנצי"ב: "ההבדל בין 'שני' ל'שניים' הוא ד'שני' משמעו שווין ממש, ו'שניים' משמע זוגי שאין ההשתוות שווין, אלא קצת מנגדים, ובזה הניגוד נעשים אחת ... 'ועשית שניים כרובים' (שמות כה,יח) – שיהיו נדמים זכר ונקבה, ובזה הווין אחד ... נמצא הניגוד שביניהן עושין אותם אחד". מכאן מובן מה מושך איש אל אישה – הניגוד שביניהן, והוא גם המשלים אותם. מעניין.
יז,יט: וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את ה': האם המלך מצווה ללמוד תורה בכל עת, והאם רק המלך מצווה ולא יתר העם? הנצי"ב: "(כל ימי חייו) כמשמעו כל שעה שאפשר ... אף על גב שכל ישראל מצווים על זה (קריאה בספר התורה ויראת ה'), מכל מקום המלך מחויב להשקיע דעתו יותר בזה". התורה הכרחית ומחויבת לכולם, אך מלך מוקפד יותר אם יסיר לבו, כי לבו הוא לב כל קהל ישראל, ולכן דווקא במלך נאמר 'כל ימי חייו'.
יח,יג: תמים תהיה עם ה' אלוהיך: מהי התמימות הנדרשת? הנצי"ב: "מה שאתה צריך לדעת, תרגיל עצמך לילך בתום (ולא לחפש ולבדוק אחר העתידות; לפי רש"י) וה' הטוב בעיניו יעשה". התמימות היא לקבל את המציאות כמתנה מה', בלי לחקור מה יקרה בעתיד. יש מצב שלא מקיימים את התמימות, ואז מותר לחקור עתידות באמצעות נביא ה', וזה במצב של מלחמה וסכנת נפשות וכאשר אין עצה ברורה אחרת, לכן שאול המלך שאל באוב, על תוצאות המלחמה שתהיה עם פלישתים.
יט,יג: לא תחוס עינך ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך: מה טוב בהריגת הרוצח? הנצי"ב: "דם הנקי אין לו מנוחה, והרוח (של הנפטר) שטה בעולם ומחבלת כל מה שהרוח יכולה לעשות, עד שנשפך דם שופכו, ונח גם דמו, ובזה 'טוב לך'". מי שנפשו סוערה בחייו, ומאמין שהנפש נשארת, הרי שגם אחרי מותו הנפש סוערה, דהיינו הדם אינו נח. מעניין.
שבת שלום, שבת ירושלמית שלישית של התאחדות הניגודים, לימוד תורה במירב הזמן הפנוי, תמימות וקבלת המציאות כמתנת ה', מנוחת הנפש, אורן, בן וכו'.