וחי בהם – פרשת פינחס

כה,יז-יח: צָרוֹר, אֶת-הַמִּדְיָנִים; וְהִכִּיתֶם, אוֹתָם. כִּי צֹרְרִים הֵם לָכֶם: ראוי לצרור (לשנוא) ולהכות את מי שצורר אותך.

כז,ה: וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת-מִשְׁפָּטָן, לִפְנֵי יְהוָה: ראוי לעשות הכל, אפילו לשאול את ה',  כאשר הדבר עשוי לחתוך גורל של אחרים. משה למעשה הודה שאינו יודע כיצד לפתור את השאלה שנשאל, ושאל את ה'.

כז,טז: יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר, אִישׁ, עַל-הָעֵדָה: ראוי למנהיג לדאוג למחליפו בהנהגה, בטרם מותו.

ל,א: וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּכֹל אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה: ראוי למסור את דבר ה' בשלמות.