לקט מביאור הנצי"ב לתורה – פרשת פינחס

כה,יב: הנני נותן לו את בריתי שלום: מהי 'ברית שלום'? הנצי"ב: "שלא יקפיד ולא ירגיז, ובשביל כי טבע המעשה שעשה פינחס להרוג נפש בידו היה נותן להשאיר בלב הרגש עז גם אחר כך, אבל באשר היה לשם שמים, משום הכי באה הברכהשיהא תמיד בנחת ובמידת השלום, ולא יהא זה העניין לפוקת לב". גם מעשה קיצוני כזה כמו הריגת שני אנשים, מכוונים להשאיר את האדם בנחת, אם עשה זאת לשם שמים.

כז,ה: ויקרב משה את משפטן: מדוע ' משפטן' בנו"ן גדולה? הנצי"ב: "ללמד שהקריב (שאל את ה') גם משפט הבנות (בכלל) בהלכות ירושה, גם את משפט בנות צלפחד בפרט". רמזי תורה בצורת האות. מעניין.

כז,ז: נתון תתן להם נחלה בתוך אחי אביהם: מדוע 'תתן' ולא 'תעביר', מדוע 'להם' ולא 'להן', וכן מדוע 'אביהם' ולא 'אביהן'? הנצי"ב: "מתחילה אמר ה' שבשביל חכמתן וזכותן מחשיבם לזכרים לוקחי נחלה מצד עצמם (בלי צורך לירושה מהאב, לכן 'תתן' ולא 'תעביר') ... מועילה זכות עצמם (עצמן) לעניין 'והעברת'". למדנו שלמעשה רק גבר או בעל תכונות גבריות - יורש. מוזר.

כז,יט: והעמדת אותו לפני אלעזר הכהן: מה משמעות ההעמדה? הנצי"ב: "העמדה זו היא לשררות עליהם, ומכל מקום אינה אלא עבדות, שמוכרח לעבדם במה שמשתרר עליהם ... שמראה על טפילות, היינו שבאמת השררה גם כן הוא טפילות". חשוב שיידעו זאת כל מי שמעמיד עצמו כמועמד בבחירות.

כח,ב: את קרבני לחמי: מדוע קרבן מכונה 'לחם'? הנצי"ב: "(הקרבן) מחבר כביכול את ה' לישראל ... ואין לך מחבר ומקרב את ישראל לאביהם שבשמים, כמו תלמוד וקרבנות". משמעות 'לחם' – חיבור והתקשרות, כמו שמלחימים שני חומרים יחד. הקרבן (ולכן גם התפילה) מחבר אותנו לה'.

כח,כו: וביום הביכורים ... בשבועותיכם מקרא קודש: מדוע 'בשבועותיכם' ולא 'יומיכם', שהרי נצטוו לספור גם 50 ימים? הנצי"ב: "מנין שבועי הוא להורות לנו שבזמן מתן תורה נתקשרנו עם ה' כביכול ככלה הנכנסת לחופה ... היא מחויבתלהשקיע אהבתה אך בו (בחתן), ועל זה היא סופרת שבעה ימים, ביחוד בשביל זה החתן דווקא ... כך נתחייבנו לבד ממעשה המצוות, עוד להשקיע אהבתנו אך אליו יתברך, ובאשר לא בנקל לאדם להשקיע אהבתו לה' כמו אישה לבעלה, על כן ציווה למנות שבועות". שבוע אחד לאשה, שבעה שבועות לה'. מעניין.