בס"ד

" כד"  דברים  ו"טל מלאכות"

ד" ת לשבת אמור יג  אייר לע"נ יצחק בן סניורו  סנירו בת אסתראה ואריה בן שבתאי ז"ל

-----------------------------------------------------------------------------------------------

כותרת  המאמר מציינת  את הספרות 24 ו 39  , בפרשת אמור ישנם  עשרים וארבע מצות עשה ושלושים ותשע מצוות לא  תעשה , כמו כן בפרשה אנו קוראים את הפ"ס שמעורר קצת תמיהה," עין תחת עין שן תחת שן " וכו " האם התורה מצווה על  "נקמה" ?למעשה הרי נאמר " לא תיקום ולא תיטור"? ומה הקשר לכותרת המאמר ?

התורה מחולקת ל 24 ספרים בהם נביאים וכתובים  כמו כן המספר עשרים וארבע כולל בתוכו דברים עצומים ומדהימים ,ביניהם הוא  " כד קישוטי כלה " ,נאמר בבראשית מח," ויבן ה" אלקים את הצלע אשר לקח מן האדם ויבאה אל האדם, " המילה " ויבאה" בגימטריה היא עשרים וארבע , הקב"ה בכבודו ובעצמו קישט  את הכלה בעשרים וארבע תכשיטים של קדושה שמשולים כנגד עשרים וארבע הספרים .

בתנך ,כנגדם יש להבדיל עשרים וארבע מדרגות של טומאה שהם כנגד חטא מכירת יוסף ,  " ויאמר אליהם יוסף ביום השלישי, ראשי תיבות " ויבאה " להבדיל ! וכנגדם לוחת הברית  שמידותיהם הם שישה טפחים על שישה טפחים שהם שתים עשרה , יחד עם שני הלוחות הרי לנו עשרים וארבע טפחים שנאמר ," ויפן וירד  משה מן ההר ושני לוחת העדות בידו לוחות כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים" , המילים המודגשות  " זה זה " בגימטריא עשרים וארבע , כדי להחזיר  את קדושת קישוטי הכלה .

אנו  מוצאים קשר הדוק  בין כד קישוטי הכלה  לבין לט המלאכות , במסכת שבת ישנם 24 פרקים ,

שבת המלכה –כלה- מתקנת את כד קישוטי הכלה ועוד שהפ"ס ,ושמרו בני ישראל את השבת"  ראשי התיבות היא  המילה," ויבאה " שהיא  24 , מה שמתקשר עם טל המלאכות  שנאמרו למשה בסיני,שהם כנגד עבודת המשכן ,כל המלאכות האסורות בשבת  נגזרות ממלאכות אלו , ננסה ליחס את המצווה ה 39 בתרי"ג המצוות שהיא לפי ספר החינוך,"לא לעשות צורת אדם אפילו לנוי שנאמר," לא תעשון אתי" ל ,טל המלאכות  ולשבת עצמה .

ח"זל דרשו על המצווה הנ"ל," לא תעשו דמיון גוף אדם שדרשתי עליה בתורתי שנאמר," נעשה אדם בצלמנו",ומה שאמרנו בצלמנו הוא מצד השכל שבאדם מפני שהשכל כולו הוא ברוך הוא ואין שום דמיון בינו ברוך הוא לבין שום בריה מנבראיו חלילה ,דהיינו שלא נעשה שום צורה שתעבד ועוד נאמר שלא תהיה לצורה השפעה חלילה.

השבת שנתנה לנו כמתנת עולמים מהקב"ה ,היא אות ברית בינינו לבין ה"   ,וידוע שכל מי שמשמר שבת הוא שותף מלא במעשה בראשית, אך ברגע שאנו הולכים או עושים חלילה  מאדם " אלהים" , קרי הליכה אחריו בצורה שמשפיעה עלינו לרעה בקיום המצוות , או מונעת קיום מצווה כזו או אחרת  אנו עוברים גם אם באונס על המצווה הנ"ל , שכן עלינו לראות את הקב"ה לנגדנו תמיד ולרתום את כל הסובב אותנו לעבודתו בלבד ," שיוותי ה" לנגדי תמיד"   מה שגם מתקשר עם המצווה ה24 והיא שלא לעבור תחום שבת , האיסור מובא בספר שמות בעת שהיית בני ישראל במדבר סיני הם מצווים מפי משה, " ראו כי ה" נתן לכם את השבת על הוא נתן לכם ביום השישי לחם יומים,שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקומו ביום השביעי " ,תחום מחנה ישראל במדבר היה אלפיים אמות  ,הרמב"ן סובר שמקור האיסור הוא מהתורה , האיסור נובע על מנת שהאדם לא יעסוק בשבת בעניני החול אלא יעסוק בענג שבת ובלימוד התורה בנעם מה שמחבר אותנו עם כד הספרים ולט המלאכות   ,המספר עשרים וארבע מציין גם את 24 השעות ביממה  מה שמתקשר עם עשרים וארבע משמרות הכהונה במקדש, כמוזכר בפ"ס," אלה פקודתם לעבדתם לבא לבית ה" כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר ציוהו ה" אלקי ישראל" .

משמרות הכהונה  שהחלו בזמן משה ואהרון במדבר סיני  פעלו כמצוות ה" עד שבימי דוד הם עמדו על עשרים וארבע משמרות שהיו מתחלפות כל שבת .

לפי  הנלמד לעיל אנו רואים שהקב"ה רוצה  לשים לנו גבול וזמן לכל דבר, " לכל זמן ועת לכל חפץ"

כל אדם צריך לעסוק במלאכתו ביושר  וחכמה לתועלתו ותועלת הציבור והקב"ה , ובד ובד להקדיש את שאר הזמן ללימוד התורה וכמובן למשפחתו  , השבת נותנת לנו את הזמן הרוחני המלא שנועד לקיום מצוות הבורא הוא התחום הרוחני ויחד עם זאת להחיל בתוכה את התחום הגשמי דהינו אכילה שתיה  ושהיה עם בני המשפחה לצורך עבודת הבורא ,

כאן אנו מגיעים ל לט  המלאכות , שאולי קשורות במידת מה עם 39 המלקות  שנועדו למי שעבר על חוקי התורה וחרג מזמניהם , השבת   מחוברת עם הספרות עשרים וארבע ושלשים ותשע חיבור נצחי , מה שמחבר אותנו עם המצווה ה 39 שהיא לא לעשות צורת אדם ,  מצווה זו מחוברת עם לט המלאכות האסורות בשבת שנגזרו כולם ממלאכת המשכן , בו שרתה שכינת עוזו של הקב"ה , ברגע שאדם הופך  

ל" סוג של "אלהים" בכך שהוא  משרה את עוצמתו לכיוון רע שמתקשרת עם," לפני עוור לא תתן מכשול"  ,דהיינו לכוון את האדם לכיוון שלא טוב עבורו בעוד שהאדם התמים הולך שבי אחריו, הוא  לוקח לעצמו את תפקידו של הקב"ה שהרי אנו מצווים ללכת בדרכו של אברהם אבינו שנאמר," התהלך  לפני והיה תמים" , הפירוש של ללכת לפני ה" דורשת אחריות גדולה אך גם זכות ושמחה עצומה , תחשבו על זה..", ללכת לפני הקב"ה"  , אפשר ללכת לפניו בדרכים שנוגדות את התורה , או ללכת בדרך מידותיהם של לוחות הברית שלפי המוזכר לעיל היו עשרים וארבע טפחים , אנו מצווים להגות ב  כד הספרים ואם נשים לב ," כד" ספרים , המילה כד  גם מתכוונת ללשון של כלי קיבול , דהיינו שנעשה את עצמנו כלי  קיבול לתורתו של ה" יחד עם נוות ביתינו שהרי המילה, " ויבאה" היא גם עשרים וארבע ,  ויבאה אל האדם , הקב"ה הביא את הקדושה , קדושת החיים אל האדם ,שנולד בערב השבת , חווה  שנלקחה מצלעו נולדה לפי חכמים גם כן בערב שבת למרות שרבי פנחס בן יאיר חולק וסובר שנולדה בשבת השניה  לבריאת העולם , גם אם נקח את סברתו של רבי פנחס נראה שהאשה נולדה למעשה בהתקדש שבת קודש , היא קשורה עמוקות לשבת  [ראו פירוש מזמור אשת חיל] וכך גם לכד תכשיטי הכלה שהם גם מצוות הקב"ה , אנו מציינם בימים אלו את מותם של עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקובא ז" ל שנהרגו  בגלל חטאם שלא נהגו כבוד זה בזה גם אם נלמד עליהם זכות שלא התחשבו אחד בשני בדומה ל" לא תעשה צורת אדם לנוי " , ולמעשה חרגו כל אחד מגבולו בדומה לחריגה מתחום השבת שנועדה עבורנו ולטובתנו וגם על לט   מלאכות בהם מלאכת החותך היא המלאכה ה 39 , שלמעשה מציינת את איסור החיתוך בשבת וגם אפשר ללמוד מכך את איסור ההפרדה של איש מרעהו ע"י מריבות ומחלוקות שלא לשם שמים גרידא ,מה שמחזיר אותנו לראש המאמר על הפ"ס" שן תחת שן עין תחת עין " וכו ,אדם שפגע גופנית בחברו  לפי פשט בדברים אם לדוגמא הוא פגע בידו אנו מצווים לעשות לו אותו הדבר ,אולם מודגש שאין הפירוש סובר כך אלא  יתן לו דמי עינו או ידו  ,דהיינו שווה כסף ברגע שאדם פוגע גופני בחברו הוא  פוגע בצלמו שהרי ," בצלם אלהים ברא אותו" וכתוצאה מכך הפגיעה היא גם בקב"ה  , אותו אדם עבר את הגבול תרתי משמע , מה שגם כולל פגיעה מילולית ,גם נראה שהיא  פחותה מפגיעה גופנית הדבר לא כך שהרי תלמידי רבי עקיבא מתו בכך שלא נהגו כבוד זה בזה , לא  מוזכר כלל שפגעו גופנית חלילה !! בדומה לאיסור עברת תחום שבת או על אחת המלאכות האסורות בשבת , המצווה ה24 יחד עם ה 39  נועדו שוב , כדי לשים לנו גבולות ולמען נדע ש" מלא כל הארץ כבודו  " אנו  מצווים ללמוד מכך  ולכבד איש את רעהו גם אם יש  שבעים פנים לתורה , וכך נכבד את צלמנו הוא  צלמו של הקב"ה ונלך לפניו ונפיץ את אורו יתברך   ונתברך בכך שהוא ישרה את שכינתו בתוכנו  בכך שנהגה בתורתו ב כד הספרים  במשך 24 השעות ביממה שנאמר," והגית בו יומם ולילה" "כד"  קישוטי הכלה היא גם השבת שהיא מקור הברכה וכלי הקיבול שלנו לקבלת כל ברכות הטוב והשפע ישירות ממנו יתברך כיאה ל "ממלכת כהנים וגוי קדוש "   , ומתוך כך נתברך גם בברכת הטל שאמרנו בחג הפסח שנאמר " ויתן לך האלהים מטל השמיים " ונזכה גם בברכת הקב"ה " אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה" , כמו שהטל נמצא  בכל ימיו השנה הן בקיץ והן בחורף והוא מסמל טוהר נעימות ותום כך גם אנו נתברך אם ננהג באותם המידות מפי עליון , אמן!

-------------------------------------------------------------------------------------------------