למה התורה מזכירה את גנותו של יתרו ששימש כומר בארץ מדין פרשת יתרו
שמותפרק יח
(א)וַיִּשְׁמַ֞ע יִתְר֨וֹ
כֹהֵ֤ןמִדְיָן֙
כברמספר שנים כואבת לי שאלה,מדוע מזכיריםאת עבור של יתרו ששימש ככומר לעבודה זרהבמדינת מדין.
והרירשי אומר בפרשת שמות את מה שמביא המדרשרבה שיתרו פרש מעבודה זרה.והמשנה אומרתבבא מציעה שאסור להזכיר לגר את עברו. מושב זקנים מבעלי התוספות מתרץ כי יתרו שב לסורו. כי הרי הכתוב ויחד יתרו נעשה בשרו חידודין חידודין.
שמותרבה (וילנא)פרשתשמות פרשה א
ולכהןמדין שבע בנות,והלא הקדושברוך הוא שונא עבודת כוכבים ונתן מנוסלמשה אצל עובד עבודת כוכבים אלא אמרורבותינו יתרו כומר לעבודת כוכבים היהוראה שאין בה ממש וביסר עליה והרהרלעשות תשובה עד שלא בא משה וקרא לבני עירוואמר להם עד עכשיו הייתי משמש אתכם מעתהזקן אני בחרו לכם כומר אחר עמד והוציא כליתשמישי עבודת כוכבים ונתן להם הכל,עמדוונדוהו שלא יזדקק לו אדם ולא יעשו לו מלאכהולא ירעו את צאנו ובקש מן הרועים לרעותלו את צאנו ולא קבלו לפיכך הוציא בנותיו,ותבאן ותדלנה,מלמד שהיומקדימות לבא מפני פחד הרועים,ויבואוהרועים ויגרשום,אפשר הואכהן מדין והרועים מגרשים בנותיו אלא ללמדךשנידוהו וגרשו בנותיו כאשה גרושה,כד"א(שם/בראשית/ג)ויגרש אתהאדם,ויקם משהויושיען,מלמד שישבלהן בדין אמר דרך אנשים דולים ונשים משקותוכאן נשים דולות ואנשים משקים,ויצילן לאנאמר אלא ויושיען
משנהמסכת בבא מציעא פרק ד משנה י
כשםשאונאה במקח וממכר כך אונאה בדברים לאיאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה ליקחאם היה בעל תשובה לאיאמר לו זכור מעשיך הראשונים אם הוא בןגרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר(שמותכב)וגרלא תונה ולא תלחצנו:
תלמודבבלי מסכת בבא מציעא דף פד עמוד א יומאחד הוו מפלגי בי מדרשא:הסייףוהסכין והפגיון והרומח ומגל יד ומגל קצירמאימתי מקבלין טומאה -משעתגמר מלאכתן,ומאימתיגמר מלאכתן?רבייוחנן אומר:משיצרפםבכבשן,רישלקיש אמר:משיצחצחןבמים.- אמרליה:לסטאהבלסטיותיה ידע!- אמרליה:ומאיאהנת לי?התםרבי קרו לי,הכארבי קרו לי.אמרליה:אהנאילך דאקרבינך תחת כנפי השכינה.חלשדעתיה דרבי יוחנן,
תלמודבבלי מסכת בבא מציעא דף נח עמוד ב גמרא.תנורבנן:לאתונו איש את עמיתו -באונאתדברים הכתוב מדבר.אתהאומר באונאת דברים,אואינו אלא באונאת ממון?כשהואאומר וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מידעמיתך -הריאונאת ממון אמור,האמה אני מקיים לא תונו איש את עמיתו -באונאתדברים.האכיצד?אםהיה בעל תשובה אל יאמר לו זכור מעשיךהראשונים,אםהיה בן גרים אל יאמר לו זכור מעשה אבותיך,אםהיה גר ובא ללמוד תורה אל יאמר לו פה שאכלנבילות וטריפות,שקציםורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה.אםהיו יסורין באין עליו,אםהיו חלאים באין עליו,אושהיה מקבר את בניו,אליאמר לו כדרך שאמרו לו חביריו לאיוב הלאיראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך זכר נא מיהוא נקי אבד.אםהיו חמרים מבקשין תבואה ממנו,לאיאמר להם לכו אצל פלוני שהוא מוכר תבואה-ויודעבו שלא מכר מעולם.רבייהודה אומר:אףלא יתלה עיניו על המקח בשעה שאין לו דמים,שהריהדבר מסור ללב,וכלדבר המסור ללב נאמר בו ויראת מאלהיך.אמררבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחאי:גדולאונאת דברים מאונאת ממון,שזהנאמר בו ויראת מאלהיך וזה לא נאמר בו ויראתמאלהיך.ורביאלעזר אומר:זהבגופו וזה בממונו.רבישמואל בר נחמני אמר:זה-ניתןלהישבון,וזה-לאניתן להישבון.- תניתנא קמיה דרב נחמן בר יצחק:כלהמלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים.- אמרליה:שפירקא אמרת,דחזינאליה דאזיל סומקא ואתי חוורא.- אמרליה אביי לרב דימי:במערבאבמאי זהירי?- אמרליה:באחווריאפי.דאמררבי חנינא:הכליורדין לגיהנם,חוץמשלשה.הכלסלקא דעתך?אלאאימא:כלהיורדין לגיהנם עולים,חוץמשלשה שיורדין ואין עולין.ואלוהן:הבאעל אשת איש,והמלביןפני חבירו ברבים,והמכנהשם רע לחבירו.- מכנההיינו מלבין!- אףעל גב דדש ביה בשמיה.- אמררבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן:
נח:
