"ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה" (במדבר לג,נה). הגוים בארץ קשורים לפגיעה בישראל (כך גם רואים בימנו בפועל). נראה שלכן יש קשר בין ניצחון עליהם למלחמת עמלק, שמלחמת עמלק היא דווקא: "והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח" (דברים כה,יט). שעמלק קשור לפגיעה בישראל, שזהו עמלק: 'עמלק, עם שבא ללוק דמן של ישראל ככלב' (תנחומא "כי תצא" סימן ט). כך שנראה שיש קשר בין שניהם, ולכן את שבעת העממין משמידים כמו את עמלק, רק שעמלק חמור יותר, שהוא עומק הפגיעה ולכן לו אין את האפשרות של שלום או ללכת למקום אחר בעולם. השפעת עמלק קשורה גם לכלל האויבים, ששבעת העממין חמור, ופחות מהם זה אויבנו מסביב, שדווקא בסכנה יש לילחם בהם, ויש דרגת בינים, שזה הגוים בארץ, שהם קשורים להיזקנו ולכן יש לגרשם או לשלוט בהם (ולא להרגם כשבעת העממין), שיש כעין ירידה בהשפעה מעמלק דרך שבעת העממין דרך גויי הארץ ועד כלל הגוים בעולם. לכן ברגע שאין לנו יותר סכנה בא"י, עלינו לילחם בעמלק, שהורדנו את השפעתו בעולם, ונשאר רק לילחם בו עצמו. דבר זה קשור לכוח א"י שהיא מגנה עלינו (להבדיל מהגלות שיש לנו חורבן ורצח ללא הגבלה) מכוח קדושתה. כיון שבנ"י קשורים לתורה, ולכן בא"י שהיא מקום התורה (ספרי "עקב" מג) יש כוח הגנה וחיים לבנ"י. שלכן דווקא בא"י יש כוח לאריכות חיים לישראל (ברכות ח,א). לכן גם עמלק בא בעקבות ניתוק מתורה: 'אחרים אומרים: אין רפידים אלא שרפו ידיהם מן התורה, ולפיכך עמלק בא עליהם' (תנחומא "בשלח" סימן כה). לכן מצוות מלחמת עמלק, זה לאחר כניסה לארץ והעמדת מלך (סנהדרין כ,ב), שהוא מאחד את כל בנ"י יחד (להבדיל מהשופטים שזה ע”פ שבטים מסויימים. וכך היפך מכוח עמלק שפגע במקצת בנ”י “ויזנב בך כל הנחשלים אחריך” [דברים כה,יח]), ותפקידו גם לעשות מלחמות "ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו" (שמו"א ח,כ) שאז הוא יוצא להגן על בנ"י, ולכן אז כשיש הגנה מאויבנו, אז חל להשמיד את עמלק, שהוא השורש לכל צרותינו. שזהו: 'אמר רבי חוניא: משל למה הדבר דומה? לאמבטי רותחת, שלא הייתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה, אף על פי שנכווה, הקירה לפני אחרים. אף כאן כיון שיצאו ישראל ממצרים, הקדוש ברוך הוא קרע הים לפניהם ונשתקעו המצרים לתוכו. נפל פחדן על כל האומות, שנאמר: "אז נבהלו אלופי אדום" וגו'. כיון שבא עמלק ונזדווג להם, אף על פי שנטל את שלו מתחת ידן, הקירו לפני אומות העולם' (תנחומא “כי תצא” סימן ט). שהוא שורש הנזק לבנ"י, ולכן דרך כוח א"י אנו באים לילחם בו, לאחר שהורדנו מכוח השפעתו, ע"י כיבוש הארץ והסרת אויבנו. לכן א"י ועמלק קשורים, שלכן: 'בארץ אשר ה' אלקיך נותן לך לרשתה. בשכר מצוה זו האמורה בענין, תירש' (ספרי דברים כה,יט). שבקשר למחיית עמלק תירש את א"י. (וכן גם להיפך, בגלל עמלק בא חורבן [תנחומא שם סימן יא]). נראה שהקשר בין עמלק והגוים בארץ מרומז ב: "וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל" (במדבר כא,א) 'מי היה מלך ערד? זה עמלק' (במדבר רבה יט,כ). שיש חיבור בניהם. וכן משמע מההמשך: '"וילחם בישראל" אם עמלק היה למה נקרא שמו כנעני? לפי שנאסרו ישראל להלחם בבני עשו... כשבא עמלק נתגרה בהם פעם ושתים אמר להם הקב"ה: אין זה אסור עליכם כבני עשו, הרי הוא לכם ככנענים, שנאמר בהם "כי החרם תחרימם" לכך נקרא כנעני'. כך שכעין מאוחדים. כמו כן, א"י נקראת "ארץ כנען" (ויקרא יד,לג. ועוד) כרמז לקשר לעמלק ששינו לשונם כמו לכנענים כדי להטעות את ישראל (רש"י במדבר כא,א), כך שנראים דומה, כך א"י נקראת ע"ש הכנעני כרמז לעמלק, שהגוים בארץ קשורים לעמלק. מה ששינו לשונם כדי להטעות, נראה גם שקשור לכך שבנ"י גוברים על עשו ע"י הקול בביהמ"ד וביה"כ (ב"ר סה,כ) לכן כדי להסתיר את חסרונו של עמלק, ניסו לפגום בתפילתנו. נראה שלכן נדרש בפס' על קשר למלחמות: '"בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן". כֵּיוָן שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִן הַיָּם, כָּנַס עֲמָלֵק אֶת כָּל אֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּבָא וְנִלְחַם עִם יִשְׂרָאֵל. וְנִתְפַּלַּל מֹשֶׁה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, וְדָמְמוּ כֻלָּן כָּאֶבֶן. לְכָךְ נֶאֱמַר: (שְׁמוֹת טו,טז) "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן". דָּבָר אַחֵר: "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן". כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ מְרַגְּלִים לָאָרֶץ, כָּל מִי שֶׁהָיָה אוֹמֵר "אֵלּוּ מְרַגְּלֵי יִשְׂרָאֵל!" הָיָה דּוֹמֵם כָּאֶבֶן. דָּבָר אַחֵר: "בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ". כֵּיוָן שֶׁעָבְרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן, נִתְקַבְּצוּ כָּל מַלְכֵי כְּנַעַן, וּבָאוּ וְנִלְחֲמוּ עִם יִשְׂרָאֵל' וכו' (מכילתא "בשלח" 'שירה' ט). שיש קשר של עמלק להיזק לבנ"י גם בהשפעה לשאר האומות, דרך מלכי כנען, וזה קשור בכלל לא"י.