יש בעיתה ויש אחישנ

------------------------------

 גאולת בעיתה - בתום עונש הגלות עד תומו-  בבחינת והיה כי יביאך ה'[לארץ]

ויש גאולת  :"אחישנה"  שה' נענה להחיש הגאולה  כשמתקיים :"והיה כי תבוא".

 לאמור : שעם ישראל מחליט לקצר הגלות  ולעלות לארץ ויהי מה ואפילו במסירות נפש של מלחמה מתמשכת  במחיר של ייסורין ומלחמה  - כפדיון ליתרת הגלות שעם ישראל העיז לקצר

 והנה  אלפיים שנה לא דרשו מדרש זה אלא מדרשים הפוכים ומופרכים של :

לא לעלות  במלחמה.

 והנה מדרש נוסף נעלם מעיניהם של אותם שגררו אותנו לגלות אלפיים ולשואה איומה .

 מדרש זה נדרש מפאת סמיכות פרשית בין "כי תצא" לבין "והיה כי תבוא" .[כך צריך לקרוא לפרשה]

מדרש זה יש הרבה לדבר בו .....

 אך ברור כי סמיכות הפרשיות מרמזת על התהליך גאולה הכרוכה במלחמה. 

 אתה רוצה לקיים "אחישנה" בדמות כי תבוא לארץ .ההיתכנות וההתהוות וההצלחה של תהליך זה  מותנית בקבלת ייסורי  המלחמה .

כי תצא למלחמה ואחר כך "והיה". ההתהוות והקיום של : "כי תבוא"

 גאולת אחישנה.

 משה אהרון