לפרשת מטות לא יחל דברו
בס"ד
פרשת מטות מסעי
פרשת המקדש
לפרשת מטות לא יחל דברו
הרב ישראל אריאל שליט"א
הרשב"ם בפירושו לתחילת פרשתנו (ל,ב)
כותב: "הלך משה ודיבר אל ראשי המטות, שהם שופטים, להורות לישראל הלכות נדרים,
ואמר להם: הקב"ה ציוה לי שיקריבו נדריהם ונדבותם ברגל פן יאחרו נדריהם, לפיכך:
איש כי ידור נדר לה' – [כגון] קרבן, או השבע שבועה – לענות נפשו, לאסור אסר".
וממשיך הרשב"ם: "לא יחל דברו
– מוסב על הנדר, כלומר: לא יאחר את נדרו עד לאחר הרגלים, כמו שציום הקב"ה..."
העולה מדבריו הוא, שמהות הנדר היא תשלום מיידי.
ראה במדרש תנחומא (וישלח ח) מה אירע ביעקב
כשאיחר לשלם את נדרו, ומה העונש הבא על המאחר לשלם: "ילמדנו רבנו: בכמה מקומות
פנקסו של אדם נפתחת? כך שנו רבותינו: בשלושה מקומות פנקסו של אדם נפתחת: היוצא לדרך
יחידי, והיושב בבית המרועע, והנודר ואינו משלם… הוא שמשה מזהיר את ישראל, "לא
תאחר לשלמו, כי דרש ידרשנו ה'" שני פעמים למה? אלא ללמדך: דורשו – ודורש עוונות
אחרים עמו, וכן הוא אומר: 'ואחר נדרים לבקר'. ואמר רבי ינאי: הנודר ואינו משלם – פנקסו
מתבקרת לפני הקדוש ברוך הוא, ואומר: היכן פלוני בן פלוני שנדר נדר ביום פלוני? והמדרש
ממשיך לתאר על יעקב וצרותיו בגלל שלא קיים את נדרו.
צא ולמד מדברים אלה לדור תקומה, שזכה לשוב
לארץ אבותיו – לירושלים ולמקום המקדש, לאחר שבמשך אלפיים שנה עמדו אבותיו והתפללו בתפילות
שבת, ראש חודש ויום טוב: "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתעלנו בשמחה
לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם".
היש לך נדר בעת צרה גדול מזה, שכל ישראל
אומרים: אם רק תעלנו מן הגלות המרה לארץ ישראל – הננו מקבלים עלינו להקריב תמידים ומוספים
בבית המקדש?!
והנה, שמע ה' את תפילת ישראל ומילא את בקשתם,
ואילו הם עסוקים בכל דבר - גדול כקטן – חוץ מדבר אחד: מלמלא את נדרם והבטחתם:
"ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו!"
מה הפלא אפוא שצרה רודפת צרה?
אולי סוף סוף נרמז – כיעקב, שהביא עליו הקדוש
ברוך הוא צרה אחרי צרה, ומשלא נרמז נאמר לו: "קום עלה בית אל… אשר נדרת לי שם
נדר…"?
שבת
שלום
