ד"ר מאיר בר-אילן, במאמרו: עשרת המכות, מחלקה לתלמוד אונברסיטת בר-אילן, תשנ"ט, הציג שהמכות ובעיקר ההגבלות וההחלמה המהירה נועדו לעשות צחוק מתריסר אלוהי מצרים,[3][4] כדי שבני ישראל יכירו בגדולתו ובחוזק ידו של אלוהים:

1. אל הנהר (סובק בדמות תנין),המטה של אהרון אכל אותו (שמות ז יב). אנשים לא נפגעו מההצגה הזאת.
2. אלת היאור (נפתיס) הורידה דם. האנשים חפרו בורות ליד היאור ושתו (שמות ז כד).
3. אלת הלידה (חקת בדמות צפרדע) שרצה צפרדעים. פרעה היה מוכן לסבול יום אחד נוסף (שמות ח ו).
4. האלה המגינה בפני מזיקים בממגורות (מאפדת בדמות חתול) קיבלה כינים.  
5. אלת החקלאות (רננת) קיבלה ערוב, חרקים ומזיקים. 
6. אל המקנה (אפיס בדמות פר) קיבל דבר. רק המקנה נפגע (שמות ט ג).
7. אלת הקסם והרפואה (איסיס) קיבלה שחין, מחלת אבעבעות על העור, באדם ובמקנה (שמות ט י).
8. אל הסערה והמדבר (סת) קיבל ברד כבד. משה הזהיר את פרעה להכנס לבתים כדי לא להפגע (שמות ט יט). 
9. אל התבואה (נפר) קיבל ארבה, שאכל את השדות והעצים. 
10. אל השמש (רע) ואל הירח (חונסו) קיבלו חושך, לשלושה ימים מלאים (שמות י כג).

מכל המכות שמעל, אנשים סבלו אבל לא מתו.

אלוהים חזה שתריסר אלוהי מצרים ישתחוו לו, ואחרי מכת החושך, פרעה איים להרוג את משה ואהרון (שמות י כח), וכך הגיעה זמנה של המכה האחרונה, מכת בכורות, ששיחררה את בני ישראל.

• אל מצרים (פרעה) קיבל  מכת בכורות. פרעה והמצרים נפגעו, ובכל בית היה לפחות גבר מת אחד (שמות יב ל).[5]

לסיכום נראה שאלוהים פגע באלי מצרים ונזהר לא לפגוע באנשי מצרים. השכנים של בני ישראל לא סבלו מאוד, הן לאחר כל המכות למצרים, בני ישראל שאלו "כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת" (שמות יב לה), והמצרים השאילו להם.

[1] בים סוף טבעו כשש מאות צווטים של מרכבות, בערך כאלפים לוחמים, אשר רדפו אחרי בני ישראל להשיבם למצרים. חז"ל הדגישו שבמצרים המצרים סבלו רק חמישית מאשר על הים.
[2] אל השמש ואל הירח הוכו ביחד.
[3] תאורי האלים ושמם מופיעים באתר וויקיפדיה. אין ערבות שאלו השמות הנכונים או הדמות הנכונה.
[4] אלוהים עשה צחוק גם מהאל דגון באשדוד, כאשר אלוהים הוריד לדגון את הראש והידים (שמואל א ה ד).
[5] בכל מקום הכתוב מדבר על 'בכור' בזכר יחיד (שמות יא ה)(שמות יב יב), לכן ברור שנשים בכורות לא מתו במכת בכורות.