ליקוט מביאור שד"ל לתורה – פרשת שמות

שמות א, ח: ויקם מלך חדש: במה פרעה חדש, וממה חשש? שד"ל: "פרעה שהיה בזמן יציאת מצרים היה החמישי ממשפחת רעמסס ... (ש)הכריתו כמאתיים שנה קודם לכן את המלכים הרועים אשר באו מארץ ערב וכבשו את ארץ מצרים ומשלו בה 260 שנים ... והמלכים הרועים אהבו אותם (את בני ישראל הרועים) להיותם גם הם מבני שם ... אנשי משפחת רעמסס מרדו במלכים הנוכרים ממשפחת הרועים והכריתו אותם ומלכו תחתיהם, ולהיות אנשי המשפחה ההיא שונאי ישראל מפני שלקחו נחלתם, וגם מפני שהיו אוהבי הרועים, היה שפרעה גזר על ישראל מה שגזר". פרעה היה מהשושלת החדשה, של רעמסס, שחשש מן העברים הרועים, "ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (פסוק י'), כלומר לפי שד"ל: "שהיה פרעה ירא שמא יתחברו אל אוהביהם הרועים שהיו בפי החירות קרוב לארץ גושן, וילחמו במצרים על ידי שייצאו מן הארץ ויתחברו אל שארית הערביים, ויפלו יחד על המצרים". ישראל נחשדו כ"גיס חמישי" ולכן התנכל להם פרעה להצר את צעדיהם.

ג,יג-יד: ואמרו לי מה שמו ... אהיה אשר אהיה: מה הכוונה בשם 'אהיה'? שד"ל: "גמרתי בדעתי לגאול אתכם על כל פנים, ולא יהיה רגע שלא אהיה עמכם, גם לא יהיה מי שיעמוד לפני, אבל תמיד תראו כי יש ה', ולא תאמרו איה ה' ... שם 'אהיה' אינו אלא בבחינת השליחות הפרטית הזאת להוציאם ממצרים ...ומקץ שלושים שנה החלפתי מעט פירוש הכתוב הזה ... אעשה מה שלא עשיתי מעולם, והוא הנכון".

ג,יח: ועתה נלכה נא דרך שלושת ימים: מדוע לשקר את פרעה, הרי כוונתם הייתה לצאת לתמיד? שד"ל: "מאחר שהיה הוא (פרעה) מעכבם ומשתעבד בהם בלא שום דין, אין לתמוה אם ציווה ה' להתפתל עם העיקש". ה' מלמדנו דרך ארץ של חיים המציאות. עם רשעים – תתנהג בערמה.

ד,כב: בני בכורי ישראל: במה בכורתו של ישראל? שד"ל: "אף על פי שלקץ הימים אהפוך אל העמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד, מכל מקום ישראל נכבד אצלי מכולם מצד מה שהיה ראשון (בכור) בעבודתי בתעות כל האומות מעלי". יש בכור ללידה, ויש בכור לדעה. מעניין.

שבת שלום, שבת של נאמנות לשלטון, היסמכות על ה' לעולם, לדעת להסתדר בעולם המעשי ולעבוד את ה' ביראה, שבת של השכנת שלום בין איש לאשתו לשעבר, אורן, בן וכו'.