מדוע פוטיפר לא הוציא את יוסף להורג?
כדי להבין את ההחלטה של פוטיפר לא להעניש את אשתו ולא להרוג את יוסף, עלינו לבחון רק מה שפוטיפר שמע וראה.
פוטיפר ידע שהוא קנה עבד מעולה ויפה (בראשית לט ו), ששרת אותו ואת משפחתו בביתו בנאמנות, שאשתו חיבבה את יוסף, וייתכן שהיא לימדה את יוסף להיות מצרי מכובד והמליצה להעלות את יוסף למנהל הבית. ייתכן שפוטיפר ידע שאשתו מחפשת סיבות להיות לבד עם יוסף, אבל הוא העדיף להשאיר את כל עבודת הבית בידי יוסף, ורק היה בא לאכול בבית (בראשית לט ו).
יום אחד היתה מהומה בבית, ואשתו באה והעידה לפניו:
"בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי" אמת חלקית. יוסף בא לבית לעבוד כמנהגו.
"אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ" – אמת. זאת אשמתך שהבאת אותו.
"לְצַחֶק בִּי" – אמת. העבד הביא שמחה ושעשוע לבני הבית.
"וַיְהִי, כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא" – אמת. אשת פוטיפר קראה בקול.
"וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי" – אמת. היא לא מסבירה למה היה חשוב לה לשמור על הבגד.
"וַיָּנָס הַחוּצָה" – אמת.
דבריה של אשת פוטיפר לפוטיפר היו ברובם אמת. ובלי לדעת מה באמת קרה, אין כאן האשמה חמורה: יוסף הסיר את בגדו, אולי החליף בגדים, אשת פוטיפר ראתה אותו, אמרה משהו בקול רם, ויוסף נס.
אשת פוטיפר שמרה על בגדו של יוסף כהוכחה, אבל לא נאמר שהיא הראתה את הבגד לפוטיפר או שפוטיפר בקש לראות. לא נאמר שפוטיפר בקש הסבר מיוסף, או שהוא חקר את אנשי הבית מה הם ראו ושמעו. לא נאמר שאנשי הבית נוכחו כאשר אשת פוטיפר סיפרה לפוטיפר סיפור שונה ממה שהיא סיפרה לאנשי הבית מיד לאחר שיוסף נס החוצה. פוטיפר הבין שהיה משהו בין אשתו ויוסף, שיוסף נס מהבית החוצה, אבל לא ברח מהארמון של פוטיפר.
אשת פוטיפר ציינה שפוטיפר קנה עבד ש'יצחק בה'. לצחק פרושו להצחיק ולשעשע, וזה כולל גם יחסי מין, אבל זה לא מוגבל ליחסי מין בלבד, כי לוט לבטח לא ניסה לקיים יחסי מין עם חתניו (בראשית יט יד). אשת פוטיפר בהצהרתה לבני הבית ציינה פעמיים שהיא קראה בקול גדול, ושיוסף בא לשכב עימה. בדבריה לפוטיפר היא לא מזכירה שיוסף בא לשכב עימה, ורק פעם אחת היא מציינת שהיא קראה. ניתן להבין שאשת פוטיפר עשתה נסיון להמעיט בחטאו של יוסף. פוטיפר הבין שלא היה פה נסיון אונס כי אז יוסף היה מנסה להשתיק אותה, וכדי להציל את עצמו היה הורג אותה.
אשת פוטיפר היתה חייבת להדגיש שהיא צעקה, אחרת היה אפשר לחשוד בה שהיא זנתה מרצון, ועונשה מוות.
אשת פוטיפר השתמשה במילה: "וַיָּנָס" – אדם נס ונמלט כדי להציל את עצמו מאדם חזק ממנו הרוצה לפגוע בו. למילה 'לנוס' יש מילים נרדפות שכל אחת נושאת משמעות שונה במקצת: להמלט, לסגת, לחמוק, לצאת, לברוח, להחלץ, לנטוש, לעזוב, ולערוק.
החידוש: "לנוס ולברוח - השוואה. איך אשת פוטיפר סינגרה עליוסף", מסביר: שאדם חף מפשע או חטא בשגגה נס, ופושע בורח.
* בחוקי עיר מקלט הכתוב משתמש רק בפועל 'נ-ו-ס', ומדובר באדם חף מפשע או שפגע בשגגה (ראה: שמות כא יג, במדבר לה טו, דברים יט ד, יהושע כ ג).
* כאשר אבשלום רצח את אמנון, נאמר שאחיו של אבשלום 'נסו' חזרה לעיר (שמואל ב לד כט), אבל אמנון 'ברח' למלך גשור (שמואל ב לד לז).
פוטיפר הבין שאשתו מסנגרת על יוסף ומצהירה שיוסף לא חטא לאדונו, ושהיא מאשימה אותו, את בעלה. פוטיפר הבין שאם הוא יעשה חקירה הוא ימצא שאשתו פשעה והוא יהיה חייב להרוג אותה. פוטיפר כעס, ככתוב: "וַיִּחַר אַפּוֹ" (בראשית לט יט), וייתכן שהוא כעס על יוסף, על אשתו ועל עצמו. פוטיפר הבין שיוסף לא פשע נגדו, אבל לא היתה לו ברירה אלא להפריד בין אשתו ליוסף, וכך לשמור על כבודו, כבוד אשתו, וחייו של יוסף.