האם בעת בית המקדש עיבדו יהודים בעיר ירושלים את שדותיהם?
האם יהודים עיבדו את שדותיהם בירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים?
מאת: יונתן שטנצל
בבא קמא פב: :"ואין עושין בה גנות ופרדסות חוץ מגנות וורדין שהיו מימות נביאים הראשונים"
ומסביר רש"י מדוע לא היו גינות ופרדסים בירושלים:" בבא קמא דף פב: "סרחון - עשבים רעים הגדילים שם וזורקין בחוץ ועוד דרך גנות לזבלן ויש סרחון". וכן כותב המאירי בבא קמא דף פב: "השמינית שאין עושין בה גנות ופרדסים מפני שהעלים נושרין ונעשין זבל וכן בעליהם תולשין עשבים הרעים ומניחין אותם ונעשים זבל ובא לידי סרחון"
וכך פוסק הרמב"ם: "רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ז :"ואין נוטעין בה גנות ופרדסים, ואינה נזרעת ואינה נחרשת שמא תסרח, ואין מקיימין בה אילנות חוץ מגינת ורדים שהיתה שם מימות נביאים הראשונים"
מצד שני המשנה בסוכה כותבת שהיו מידי ערב שבת 3 תקיעות בערב שבת על מנת להפסיק אותם במלאכתם (סוכה פרק ה,ה.) :"שלש להבטיל את העם מן המלאכה" ומסבירה הגמרא שבת לה: "להבטיל את העם ממלאכה שבשדות" והרי למדנו במסכת שבת כי אחת התקנות שעשו שלא יהיו גינות ופרדסים בירושלים, אז למה הגמרא מדברת על מלאכה בשדות?
ושאלתי את הרב עזריה אריאל שליטא, והוא טען, כי היו גינות בנחל קדרון שהיה מחוץ לירושלים, שהרי למדנו ביומא פרק ה,ו. :"ושיירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן". וכנראה שמעו הפועלים שעבדו בנחל קדרון שמחוץ לירושלים אבל הייתה סמוכה. ומוכיח גם ממסכת עבודה זרה מד. :"וידק וישרף בנחל קדרון! אמר לו: משם ראיה? נחל קדרון אינו מגדל צמחין. ולא? והתניא: אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון, ונמכרין לגננין לזבל, ומועלין בהן! מקומות מקומות יש בו, יש מקום מגדל צמחין, ויש מקום שאין מגדל צמחין" וכן תוספתא מסכת מנחות פרק י הלכה כא:"עומר היה בא מבקעת בית מקלה של נחל קדרון מוקדמת היתה וישנה כבת שלש סאין היתה וחמה זורחת מתוכה ושוקעת לתוכה היה ניר חצייה וזורע חצייה":
