השתלשלות התורה שבע"פ

1.א. כיצד הועבר הידע התורני מאז משה רבנו ועד תקופת אנשי כנסת הגדולה?

ת: חלק מן המידע נמסר בכתב והוא מכונה "תורה שבכתב" וחלק מן המידע נמסר על-פה והוא מכונה תורה שעל-פה.

ב. מה כולל כל אחד משני חלק המידע התורני?

ת: התורה שבכתב כוללת- בעיקרה- את חמשת חומשי התורה, אם כי גם יתר ספרי התנ"ך נחשבים לתורה שבכתב.

התורה שבע"פ כוללת את: 1. הפירוש המילולי והענייני של פסוקי התורה, הנביאים והכתובים. 2. את פרטי המצוות. 3. שלוש-עשרה מידות שהתורה נדרשת בהן (כלומר כללים שבאמצעותם ניתן להסיק מה הדין במצבים שהתחדשו לאחר חתימת התורה). 4. תקנות חז"ל. 5. גזירות חכמי התורה.

2.         א. מי היו אנשי כנסת הגדולה (כנה"ג) ומתי פעלו?

ת: מאה ועשרים חכמים (מהם נביאים אחדים) ובראשם עזרא הסופר, שהנהיגו את העם בארץ לאחר שחזרו מגלות בבל בשנת 536 לפני ספירת הנוצרים.

ב. ציינו שתי פעולות חשובות שעשו אנשי כנסת הגדולה!

ת: 1. עריכת התנ"ך. 2. ייסוד מערכת התפילות והברכות.

3.         מתי החלה תקופת התנאים ומה אפיין אותה?

ת: תקופת התנאים החלה בראשית השלטון היווני בארץ (311 לפני ספירת הנוצרים).

במקום כנסת הגדולה, שכללה מאה ועשרים חברים, עמדה בראש העם הסנהדרין שמנתה שבעים חברים.

 התורה שבע"פ בתקופת התנאים נלמדה בשתי דרכים: א. מדרשי הלכה, שהם פרשנות לתורה עפ"י סדר הפסוקים שלה.

ב. משניות, שהן הלכות המוסרות את המידע ההלכתי בניסוח קצר ביותר, הנוח ללמידה ולמסירה על-פה.

 4. מי היה רבן יוחנן בן זכאי ומה היה עיקר פועלו?

ת: רבן יוחנן בן זכאי היה גדול חכמי ישראל בתקופה שלפני חורבן בית המקדש השני (70 לספירת הנוצרים) ולאחריה. הוא הקים את המרכז הרוחני ביבנה לאחר החורבן ותיקן תקנות חשובות, שנועדו לשמור בלב העם את זיכרון המקדש ולעורר את הציפייה לעצמאותו המחודשת של עם ישראל.

ב. כתבי  שתי דוגמאות לתקנות/גזירות שחוקק רבן יוחנן בן זכאי!

ת: 1. נטילת לולב בכל רחבי הארץ במשך כל חג הסוכות- כמו במקדש. 2. מנהגי אבל לזיכרון חורבן המקדש.

5. א. מה השינוי שחל בדרך מסירת התורה בסוף תקופת התנאים, על ידי מי ומתי?

ת: רבי יהודה הנשיא, שחי בסוף המאה השנייה לספירת הנוצרים, התיר לכתוב את המידע שהצטבר בתורה שעל פה עד ימיו.

ב. כיצד נקראת יצירתו התורנית וכיצד נקרא המידע שנותר מחוץ לקובץ שיצא?

ת: יצירתו התורנית נקראת ששה סדרי משנה (ש"ס) והיא ריכזה את המידע שבה כשהוא מסודר כהלכות (משניות) המרוכזות בשישה נושאים מרכזיים (סדרים) ותחתיהם תת-נושאים הקרויים מסכתות.

תלמידו, רבי יחיא, ריכז הלכות שלא נכללו בש"ס והן נערכו כמקבילה לש"ס לפי אותו סדר ונקראות בשם "תוספתא".

בנוסף לאלו, נותרו משניות שלא נכללו בש"ס שערך רבי יהודה הנשיא וגם לא בתוספתא של רבי יחיא תלמידו והן נקראות ברייתות, כלומר משניות חיצוניות.

6. מהם ששת חלקי הש"ס ומהו המרכזי בו עוסק כל אחד מהם?

ת: 1. זרעים- מצוות התלויות בארץ. 2. מועד- דיני השבת וחגי ישראל. 3. נשים- הקמת משפחה ופירוקה (במקרה הצורך). 4. נזיקין- יחסים שבין אדם לחברו בעניינים ממוניים. 5. קודשים- הלכות המקדש. 6. טהרות- טומאה וטוהרה.(בקיצור זמ"ן נק"ט)

תקופת האמוראים:

1)מתי מתחילה תק' האמוראים? ומה היה עיקר פועלם?

 תק' האמוראים מתחילה לאחר חתימת המשנה ע"י ר' יהודה הנשיא. עיקר פועלם של האמוראים היה: א) לפרש את הספרות של התנאים: המשניות הברייתות ומדרשי ההלכה.

ב) האמוראים לא חולקים על התנאים. הם פירשו את דברי התנאים, תירצו סתירות בין מקורות תנאיים.

ג) הסיקו מן המשניות עקרונות והלכות ותקנו תקנות. קבעו הלכות ומנהגים.

2)היכן מרוכזים דברי האמוראים (מהן היצירות הספרותיות- תורניות שיש לנו מתק' האמוראים)?   תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי.

היכן חיו האמוראים?      בארץ ישראל- אלו שחיברו את התלמוד הירושלמי

בבבל- מי שחיברו את התלמוד הבבלי

כתבי חכם מרכזי מתק' האמוראים בא"י והיכן פעל?        ר' יוחנן, פעל בטבריה.

התלמוד הירושלמי- א. היכן הוא נחתם? ב. מתי? ג. כתבי 2 דברים המיוחדים לתלמוד הירושלמי.    א.התלמוד הירושלמי נחתם בטבריה.

ב.בתחילת המאה החמישית

ג.השפה של הירושלמי היא ארמית ארץ- ישראלית *הירושלמי לא זכה לפירוש צרוף. מעט מאוד חכמים עסקו בו.

מי היו ראשוני האמוראים בבבל, ומה היה פועלם?           

*רב- ירד לבבל וייסד שם ישיבה בעיר סורא. *שמואל- יסד שיבה בעיר נהרדעא

ד.הסבירי את הביטוי "הוויות אביי ורבא". תשובה-         סוגיות של אביי ורבא

ה. מי חתמו את תק' האמוראים ומה מיוחד בזה?  "רב אשי ורבינא סוף הוראה", הסבר: בכל מחלוקת שפסקו רב אשי ורבינא ההלכה נקבעה כמותם ואסור לבאים אחריהם לשנות.

ן. מהו התלמוד, במה הוא עוסק והיכן ומתי נכתב?

ת: התלמוד (=הגמרא) הוא היצירה התורנית העוסקת בפירוש דברי התנאים שנשמרו בש"ס, בתוספתא, בברייתות ובמדרשי ההלכה.

כמו כן, הוא כולל גזירות ותקנות שתיקנו חכמים, מעשי חכמים, משלים ופתגמים.

התלמוד הירושלמי, יצירתם של אמוראי ארץ ישראל נחתם בטבריה בראשית המאה החמישית לספירת הנוצרים על ידי רבי יוחנן ואילו התלמוד הבבלי, יצירתם של אמוראי בבל, נחתם בראשית המאה השישית לספירת הנוצרים על ידי רבינא ורב אשי. ("רבינא ורב אשי סוף הוראה")

ז. איזו  יצירה ספרותית נוספת נוצרה בתקופת האמוראים?

ת: מדרשי אגדה, באורים רעיוניים ודברי מוסר הנלווים לספרי המקרא כסדרם- רובם ככולם- על חמשת חומשי התורה. המפורסמים שבהם הם מדרש רבא ומדרש תנחומא.

ח. כתבי מתי נוצרו מדרשי האגדה ומה היתה מטרתם?

תשובה: מדרשי האגדה נוצרו במקביל לתלמודים. מטרתם היתה להעביר מסר ערכי התחומים הבאים: אמונה, מוסר בהגות ודרך ארץ. הם נכתבו כסיפור או כמשל או כפתגמי חכמה.

הסבוראים

מתי פעלו הסבוראים ומה הייתה תרומתם לספרות התלמודית?

ת: תק' הסבוראים מתחילה לאחר תק' האמוראים פעלו במהלך המאה השישית לספירת הנוצרים ותרומתם לספרות התלמודית הייתה הסבר ההוראות וההלכות שבתלמוד.

תקופת הגאונים

א-מי היו הגאונים, מתי פעלו ומה הייתה תרומתם לקהילות ישראל?

ת: הגאונים היו ראשי הישיבות בבבל ובארץ ישראל, שפעלו מן המאה השביעית לספירת הנוצרית ועד מחצית המאה האחת-עשרה לספירת הנוצרים. הגאונים ערכו והפיצו את סידורי התפילה הראשונים שהועלו על הכתב, הם ענו לשאלות בהלכה שהפנו אליהם יהודי הקהילות מכל רחבי העולם היהודי והותירו אחריהם ספרות ענפה של קובצי שאלות ותשובות (שאילתות), קבצים הלכתיים, אגרות ופרשנויות. הספרות העיקרית – היא ספרות השו"ת- שאלות ותשובות.

ב-מתי תק' זו מתחילה? כתבי שני חכמים בולטים מתק זו.

תק' הגאונים מתחילה לאחר תק' הסבוראים. שני ת"ח בולטים מתק' זו: רב עמרם גאון, רב סעדיה גאון ועוד.

ג.מי נקרא "גאון" ומה היה תפקידו?       

"גאון" נקרא ראש ישיבה בבבל. כתב תשובות לשאלות שהופנו אליו בענייני תלמוד.

ד.כתבי שני ספרים מתק' הגאונים. פרטי.

1. סידורו של רב סעדיה גאון, מכיל תפילות וברכות.

2."שאילתות דרב אחאי גאון"- ספר הבנוי לפי סדר פרשות השבוע והוא כולל בתוכו דברי הלכה ואגדה.

3."איגרת רב שרירא גאון"- היא מכילה ידיעות חשובות בנושא השתלשלות התושב"ע.

תקופת הראשונים:

א.מתי מתחילה תק' הראשונים ומדוע?

תק' הראשונים מתחילה לאחר תק' הגאונים. בגלל דעיכת הישיבות של הגאונים בבבל החלו להתפתח מרכזי תורה אחרים. במצרים, בספרד, באשכנז ועוד. מרכזים אלו החליפו את מרכז התורה בבבל.

ב. כתבי על 2 חכמים מתק' הראשונים.

1.הרי"ף- ר' יצחק אלפסי. במאה ה-11. נולד בצפון אפריקה. הוא חיבר חיבור הלכתי לפי סדר התלמוד אשר מסכם את המסקנות ההלכתיות היוצאות מסוגיית התלמוד הנוהגות כיום. חיבור זה נקרא: "תלמוד קטן".

2.רש"י- ר' שלמה יצחקי. במאה ה-, התגורר בצרפת. חיבר פירוש לתורה, לספרי התנ"ך וגם פירוש מקיף לתלמוד.11

ג.הספר: "משנה תורה":  מי כתב אותו? מה המבנה שלו?

מה היה כינויו ומדוע? מה תוכנו?

תשובה- רמב"ם- ר' משה בן מימון, המאה ה- 12, בספרד.

החיבור נחלק ל- 14 ספרים.

"היד החזקה"- י"ד= 14 ספרים.

משנה תורה הוא חיבור הלכתי מקיף, עוסק בהלכות הנוהגות בזמן הזה, כמו: תפילה, ברכות, שבת וכו'. וכן בהלכות שנהגו בזמן ביהמ"ק כמו קרבנות.

מה היו הבעיות שעוררו את רמב"ם לחבר את ספרו זה?

היה קשה להסיק מסקנות מהמקורות הרבים שהיו. היה חוסר בזמן לעסוק בכל ההלכות שהיו קיימות. לכן הרמב"ם רצה להקל על הלומדים וכינס את כל ההלכות עד זמנו בצורה מסודרת לפי נושאים, כך שמי שצריך פסיקה הלכתית בנושא מסוים פותח את ספרו של הרמב"ם ומוצא תשובה.

ד. מי היו רש"י ורבינו חננאל ומה הייתה תרומתם התורנית?

ת: חכמים אלו כתבו פירושים לתלמוד שמסייעים ללומדים אותו להבין את שפתו ואת תכניו. רש"י (רבי שלמה יצחקי) נולד ופעל במאה ה-11 בצרפת וכתב גם פירוש על כל התנ"ך ואילו רבינו חננאל בן חושיאל פעם בצפון אפריקה במהלך המאות ה-10 וה-11 לספירת הנוצרים.

ה. מי היו הרי"ף והרא"ש ואיזה סוג של ספרות הם יצרו?

הרי"ף- רבי יצחק אלפסי, נולד וחי במאה האחת-עשרה בצפון אפריקה. בסוף ימיו עבר לספרד. הוא חיבר חיבור המסכם את הדיון התלמודי, הבא בעקבות כל משנה ומשנה.   

הרא"ש- רבינו אשר בן יחיאל, נולד וחי רוב ימיו בגרמניה, אך נדד לספרד. הוא כתב חיבור בעל אופי דומה לחיבורו של הרי"ף- הוא חי ופעל במאות ה-13 וה-14 לספירת הנוצרים.

ו. איזו שיטת לימוד של הגמרא  נוצרה בצרפת, גרמניה ובספרד במהלך המאות ה-11 ועד המאה ה-14?

ת: תלמידי רש"י ונכדיו והבאים אחריהם (בעלי התוספות) ייסדו שיטת לימוד המבררת לעומק את דברי הגמרא תוך עימות בין סוגיות ממסכתות שונות עד להעמדת שיטה אחת כוללת- אלו פעלו בצרפת ובגרמניה.

בספרד פעלו חכמים אחרים (ובדומה לנכדיו של רש"י, תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם) וגם הם כתבו ספרי חידושים לתלמוד הבבלי.

ז. מי היה הרמב"ם, מתי חי ופעל ומהן היצירות הספרותיות העיקריות שחיבר?

ת: רבי משה בן מימון נולד בספרד, אך רוב ימי חייו התגורר ופעל במצרים. הוא חיבר פירוש לששת סדרי המשנה בצעירותו, בהמשך כתב את חיבורו ההלכתי משנה תורה ובסוף ימיו את החיבור הפילוסופי "מורה הנבוכים".

מה מייחד את יצירתו ההלכתית "משנה תורה" מאלו שקדמו לו?

ת: היא כוללת אך ורק מסקנות, המנוסחות בעברית ומאורגנות בארבעה-עשר ספרים, שכל אחד מהם עוסק בנושא עיקרי אחד.

היא מתבססת על הספרות ההלכתית שיצרו חכמי המשנה ועל פרשנותם של חכמי התלמוד ומקיפה את כל הנוגע ליהודי באשר הוא מלידה ועד מיתה, מתחילת השנה ועד סופה וכן את ענייני האומה היהודים בין בזמן שבית המקדש קיים ובין לאחר חורבנו, בין שיש מלך וסנהדרין לעם ישראל ובין שאינם.

ח. מה שם החיבור של רבנו יעקב בן הרא"ש ומה מאפיין אותו?

ת: "ארבעה טורים". חיבור זה מכיל את פסיקותיהם ההלכתיות של גדולי החכמים שקדמו לו (ביניהם הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש), אך הוא מתמקד רק בנושאים האקטואליים לתקופתנו, בה אין לנו מקדש, מלך וסנהדרין. ארבעת חלקיו הם: אורח חיים, העוסק בהלכות תפילה וברכות, שבתות מועדים ותעניות. יורה דעה, העוסק בכשרות המזון, הלכות נידה ועוד. אבן העזר, ההלכות הקשורות בהקמת משפחה ופירוקה. חושן משפט, ההלכות העוסקות בעיקר בנזקי ממון. 

ט.1.מי חיבר את ספר: "הטור"? 2.כמה חלקים יש בספר, ומה הנושא של כל חלק? במה עוסק כל חלק? 3.כתבי חיבור אחד שמפרש את ה"טור".

תשובה:

1.         רבנו יעקב בן הרא"ש.

2.         ארבעה חלקים= ארבעה טורים:

a.         אורח חיים- דיני תפילה, ברכות, שבת ומועדים.

b.         אבן העזר- קידושין וגירושין.

c.         יורה דעה- עניני איסור וןהיתר כמו דיני כשרות, נידה וכו'.

d.         חושן משפט- נזיקין וממונות.

3.         "בית יוסף"- חיבור הלכתי שנכתב כפירוש והרחבה ל-4 טורים. חיבר אותו- ר' יוסף קארו.

י. מי היה רבי יוסף קארו ומהם שלושת חיבוריו ההלכתיים החשובים?

ת: רבי יוסף קארו נולד בספרד והיה כבן שבע שנים בזמן הגרוש (1492). הוא נדד עם משפחתו עד שהתיישב בצפת, שם כתב את חיבוריו ההלכתיים: "כסף משנה", המאתר את מקורותיו של הרמב"ם לפסיקתו במשנה תורה. "בית יוסף", המנתח את מקורותיו של הספר "ארבעה טורים". "שולחן ערוך", המהווה תמצית לחיבורו "בית יוסף", בו הוא מביא את מסקנותיו ההלכתיות מוכנות ללמידה וליישום.

 יא. 1.מי חיבר את הספר: "בית יוסף" ומה היתה מטרת הספר?

2.         כתבי שני ספרים שחיבר ר' יוסף קארו.

3.         כתבי את תוכנם של ספרים אלה.

4.         כתבי 2 שמות (כינויים) נוספים לר' יוסף קארו

תשובה: 1.ר' יוסף קארו. מטרתו: לפרש ולהרחיב את ה"טור".  

2.בית יוסף, שולחן ערוך.

3.בית יוסף- פירוש והרחבה ל"טור", שולחן ערוך- תמצית של הבית יוסף. השולחן ערוך בנוי במתכונת חיבור- 4 טורים. השולחן ערוך מכיל את הנושאים הבאים: אורח חיים, יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט.[

4. "מרן", "המחבר".

יב. -1.מי כתב הגהות על ה"שולחן ערו\ך"?

2.כיצד נקרא ספרו? ומה היתה מטרת הספר?

תשובה  1.ר' משה איסרליש

2."המפה" השו"ע משקף את מנהגי עדות הספרדים והרמ"א הוסיף את מנהגי אשכנז.

 יג -"השולחן ערוך": 1. מי כתב אותו? 2. מה המבנה שלו? 3.מי כתב עליו הגהות ומדוע?

תשובה: 1.ר' יוסף קארו.

2.המבנה שלו כמו של ה"טור", הוא בנוי מ-4 חל'קים והם: אורח חיים, אבן העזר, יורה דעה וחושן משפט.

3.ר' משה איסרליש, הוא הוסיף את מנהגי אשכנז כיוו9ן שר' יוסף קארו כתב את פסקיו לפי מנהגי הספרדים.

יג. 1. כיצד מכונה תקופת היצירה ההלכתית שמן המאה ה-11 לספירת הנוצרים ועד ימיו של רבי יוסף קארו?

ת: תקופת הפוסקים והמפרשים הראשונים, או בקיצור תקופת הראשונים.

2. כיצד מכונה תקופת היצירה ההלכתית מסוף המאה ה-16 ועד ימינו ולמה?

ת: תקופת הפוסקים האחרונים או בקיצור תקופת האחרונים, מפני שהם מאוחרים ביחס לפוסקים הראשונים.

יד. אילו חיבורים הלכתיים חדשים נכתבו מאז רבי יוסף קארו ועד היום?

ת: 1. נכתבה פרשנות רבה לשולחן ערוך. 2. תקצירים לשולחן ערוך. 3. קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). 4. תרגומים ובאורים לתלמוד הבבלי (והירושלמי). 5. פלפולים על התלמוד ומפרשיו. 6. מאמרים ואנציקלופדיות. 7. מידע מכוון (באינטרנט, בדיסקים, קלטות וכד')

מבוא לתושבע"פ עמ' 15-26

ספרי פסיקה-  מחתימת השולחן ערוך עד ימינו.

היה צורך לכתוב ספרי הלכה נוספים במשך השנים. ספרים אלו התייחסו לשאלות של התקופה החדשה, כפי שהיה בימי המחבר. לדוגמא: בשבת, מה הדין של פלטת שבת?  מה מותר ומה אסור לעשות עם שעון שבת? מחשב השקיה שמשקה לבד בשבת? ועוד.

נביא מספר ספרים:

א.         שולחן ערוך הרב  - ספר הלכה של חב"ד. נכתב ע"י האדמו"ר רבי שנאור  זלמן מלאדי.

ב.         "שתילי זיתים" – ספר הלכה של התימנים. נכתב על ידי  הרב דוד מיזרחי.

ג.          קיצור שולחן ערוך -  הרב שלמה גנצפריד. ספר עם הלכות פשוטות הכתובות בצורה ברורה ופשוטה. הספר  הוא  ספר פסיקה לאשכנזים.

ד.         "הבן איש חי" – ספר פסיקה ספרדי, כתוב לפי סדר פרשות השבוע.

ה.         "כף החיים" – ספר פסיקה ספרדי, פסק ההלכה שלו מתחשב הרבה במה שכתוב בקבלה. נכתב על ידי הרב יעקב חיים סופר מבגדד.

ו.          "משנה ברורה" – ספר פסיקה אשכנזי. נכתב ע"י הרב ישראל מאיר הכהן מראדין. נכתב על השולחן ערוך, רק על החלק של "אורח חיים".

ז.          "שמירת שבת כהלכתה" – ספר הלכה מתקופתנו, מביא פסקי הלכה על דברים בני ימינו (שעון שבת, פלטת שבת, משחק בלגו בשבת, ועוד). התקבל כפוסק בעיקר ע"י האשכנזים בהלכות שבת. נכתב ע"י הרב יהושע נויברט, לפי פסקי ההלכה של הרב זלמן אויערבך זצ"ל.

ח.         "ילקוט יוסף" – ספר הלכה ספרדי. מביא הלכות על אורח חיים ויורה דעה. נכתב ע"י הרב הספרדי הראשי כיום, הרב יצחק יוסף עובדיה (הבן של הרב עובדיה זצ"ל, שהיה המנהיג של מפלגת ש"ס, והיה בעבר הרב הראשי הספרדי).

מהם ספרי השו"ת? מתי נכתבו?

ספרי השו"ת, אלו ספרי שאלות ותשובות. ספרים שבהם מרוכזות אלפי שאלות ותשובות בנושאים רבים. (רב ששאלו אותו שאלות, כתב את השאלה ששאלו, ואת התשובה שנתן. כאשר הצטברו אצלו הרבה שאלות ותשובות כאלו, הוא הוציא אותם בתור ספר).

את ספרי השו"ת הראשונים, אנחנו מוצאים כבר בתקופת הגאונים.

כתוב מספרי ספרי שו"ת שנכתבו עד לדור שלנו.

א.         שו"ת הרשב"א – של רבי שלמה בן אדרת.

ב.         שו"ת המהרם מרוטנברג – בסוף ימיו כלאו אותו במבצר, אבל גם משם הוא המשיך לענות לשאלות, עד שמת.

ג.          שו"ת חת"ם סופר = חידושי תורת משה סופר.

ד.         שו"ת רידב"ז הספרדי, ועוד רבים.

כתוב ספרי שו"ת מהתקופה שלנו.

א.         שו"ת אגרות משה – נכתב ע"י הרב משה פיינשטיין בארה"ב. ספר הלכה רציני מאוד, הנותן תשובות בנושאים שונים, כמו רפואה והלכה, הפלה רפואית, אם פונדקאית ועוד.

ב.         שו"ת יחווה דעת – נכתב ע"י הרב עובדיה יוסף זצ"ל – הרב הראשי הספרדי לפני כמה עשרות שנים.

ציין ספרי מאמרים בני ימינו, העוסקים בצורה רחבה בשאלות הלכתיות על בעיות בהלכה הקשורות במיוחד לימינו.

א.         "תחומין" – סדרת ספרים שמידי כמה חודשים מוציאים עוד ספר נוסף. בכל ספר מביאים שאלות הלכתיות, מקורות בהלכה לשאלות, ופסקים שונים בנושא.

ב.         "כתבי עת" – ספרים או חוברות שיוצאות מידי פעם על ידי ישיבות או מכוני הלכה בימינו.

מהם הפרושים למשנה והתלמוד שנכתבו בימינו?

א.         "משניות קהתי" פרוש מקיף, וקל להבנה, למשנה. נכתב ע"י הרב פנחס קהתי זצ"ל.

ב.         "תלמוד שטיינזלץ" – תלמוד עם פרוש של הרב עדין שטיינזלץ. מתרגם את המילים הכתובות בארמית, לעברית. מסביר את הגמרא בצורה קלה להבנה.

ג.          גמרא שוטנשטיין – פרוש מקיף על התלמוד. גמרא עם הסברים והערות שנכתבו ע"י צוות רבנים. מביאים בהערות את דברי הראשונים החשובים באותו נושא, ועוד.

מה זה "הדף היומי"?

בשנת תרפ"ג הכריז הרב מאיר שפירא, על מבצע ללימוד גמרא. מבצע שבו כל מי שמשתתף בו, לומד דף גמרא אחד כל יום. בכל העולם לומדים את אותו הדף. כך שלאחר כשבע וחצי שנים מסיימים עשרות אלפי יהודים את כל התלמוד ביום אחד, ומתחילים מההתחלה...

הרב רצה שיהודים שונים שיפגשו במקרה, יוכלו לדבר ביחד על נושא משותף, הדף בגמרא שלמדנו היום או אתמול...

מה זה "מכוני הלכה"? כיצד ובמה הם עוסקים?

מכוני הלכה, הם מקומות שבהם יושבים קבוצות רבנים, ודנים בשאלות שהתעוררו בימינו. כמו שימוש במעלית בשבת, כתיבת מידע על חולים בשבת, אלו דברים ברפואה כיום, מותר לעשות אותם בשבת?

מכונים העוסקים בשאלות בנושאים שונים:

א.         טכנולוגיה – שימוש במעלית בשבת, שימוש במקרר בשבת ועוד.

ב.         חקלאות – עבודה בשמיטה, איך לשמור על החקלאי שיהיה לו ממה להתפרנס בשמיטה? מה עושים שלא יגיעו לשוק פרות שאסור לאכול אותם ("פרות עורלה") ועוד.

ג.          רפואה – אלו דברים רפואיים מותר לעשות בשבת? תרומת איברים (כרטיס אד"י), בעיות בהריון ולידה, הפלות ועוד.

כיצד התפתחה הפסיקה בעזרת המחשבים?

בימינו קיימים מאגרי מידע ענקיים בנושאים הלכתיים ומחשבתיים רבים. כמו פרוייקט השו"ת של אונברסיטת בר אילן. מכיל אלפי ספרים, שבעזרת מנוע חיפוש, מאפשר ללומד למצוא דברים רבים שנכתבו על הנושא שבו הוא מתעניין.

תקליטור "אוצרות החכמה" שבו סרקו עשרות אלפי ספרי יהדות, ועוד.

כל מאגרי המידע האלו מתעדכנים כל הזמן, ומוציאים לשוק גרסאות חדשות של התוכנות.

חלק ב' – נושאי עיון עמוד 19.

כיצד מסביר המדרש את המילים בברכת התורה "אשר נתן לנו תורת אמת, וחיי עולם נטע בתוכנו"?

"אשר נתן לנו תורת אמת" – הכוונה לתורה שבכתב (חמישה חומשי תורה).

"וחיי עולם נטע בתוכנו" – הכוונה לתורה שבעל פה.

התורה שבעל פה מפרשת את התורה שבכתב.

לפי רבי יוחנן בתלמוד, בזכות מה הקב"ה כרת ברית עם עם ישראל?

בזכות התורה שבעל פה. הוא לומד זאת מהפסוק "כי על פי הדברים האלה (התורה שבעל פה) כרתי איתך ברית ואת ישראל".

מה המטרה של התורה שבעל פה? מה המשל שמביא לכך מדרש אליהו זוטא?

המדרש מביא משל על מלך שנתן לשני אנשים שאהב, שני דברים.

הראשון, הכניס את הכל למגרה, וזהו. השני הכין מדבר אחד אוכל, ומהשני מפה לשולחן.

לאחר זמן, בא המלך לשניהם, וביקש לראות מה הם עשו עם מה שהם קיבלו ממנו. הראשון הוציא את הכל כמו שקיבל. השני, הוציא את מה שהוא הכין את האוכל והמפה. המלך כעס על הראשון, "בשביל מה נתתי לך דברים? למה לא השתמשת בהם?".

הנמשל הוא התורה שבכתב, שאותה הקב"ה נתן לנו. אבל הוא רוצה שנשתמש בה. איך? נלמד ממני דברים חדשים, נפסוק הלכות על דברים חדשים שלא היו במתן תורה (כמו חשמל בשבת, מחשב בשבת ועוד).

למה לא כתבו את התורה שבעל פה?

א.         מדרש תנחומא: הקב"ה רצה שיהיה לעם ישראל חלק בתורה שיהיה רק שלו. מה שכתוב כל אחד יכול לקחת ולקרוא. מה שעובר בעל פה, נשאר רק למי שגילו לו... וזו התורה שבעל פה שמגלים אותה רק לעם ישראל.

ב.         רבי יוסף אלבו בספר העיקרים: ההלכה מתפתחת כל הזמן, כי העולם מתקדם כל הזמן, ולכן משה רבנו לא יכל לכתוב את הדינים של מכונית בשבת, כי עוד לא הייתה מכונית, וכדומה.

ג.          רמב"ם: חלק מהתורה שבעל פה מסביר את מה שכתוב בתורה. לדוגמא: בתורה יש מצווה לבנות סוכה, אבל לא כתוב איך בונים אותה? (ממה? באיזה גודל? ועוד). את ההסברים לתורה שבכתב נתן הקב"ה למשה כבר בהר סיני.

האם בתקופת בית המקדש השני לא כתבו את התורה שבעל פה?

הרמב"ם: כן כתבו. כל ראש ישיבה או רב כתב לעצמו את הדברים שהסביר, את השאלות ששאלו אותו ואת התשובות שנתן. להרבה רבנים היו מחברות עם התורה שבעל פה שכתבו. אבל זה לא היה מסודר ומאורגן.

למה רבי יהודה הנשיא החליט כן לכתוב את התורה שבעל פה – את המשנה?

רבי יהודה הנשיא ראה שהרומאים עושים צרות לעם ישראל, ולכן קשה לאנשים ללמוד וללמד תורה. לכן הוא פחד שהתורה שבעל פה תשכח. לכן הוא אסף את כל מה שלמדו וכתבו בכל ארץ ישראל. סידר את כל ההלכות לפי נושאים, כדי שיוכלו להעתיק אותם, ולשמור העתקים בכל מיני מקומות, וכך התורה שבעל פה תוכל להשאר.

•           מאז שהתחילו להדפיס ספרים – קל יותר להביא את התושב"ע לבתים. ומאז והתחילו המחשבים והאינטרנט, אנשים יכולים להגיע להרבה יותר ספרים, פרושים, שו"ת ועוד שהם חלק מהתושב"ע כיום.

סמכות החכמים מאז ועד עתה (עמוד 22).

מהי הסמכות של חכמים כיום? למה צריך לשמוע בקולם?

•           תלמוד ירושלמי -  ר' יהושע בן לוי – כל מה שאנחנו מחדשים בהלכה, כל מה שמפרשים בתורה בכל הזמנים, את הכל כבר משה שמע בהר סיני. ומשה כבר קיבל את המצוות שחכמים כותבים היום. לכן זה לשמוע בקול משה רבנו.

•           תלמוד בבלי – הקב"ה הראה למשה את כל ההלכות שיפסקו בעתיד.

•           בתורה – נאמר "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך (החכמים) ימין ושמאל" .

•           בתורה – נאמר "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך". (הזקנים אלו החכמים).

היכן אנחנו רואים שלחכמים יש סמכות לתקן תקנות?

גם במצוות של חכמים, כמו הדלקת נרות, אנחנו מברכים "אשר קידשנו במצוותיו וציוונו..." איך אפשר להגיד שהקב"ה ציווה אותנו להדליק נרות חנוכה? הרי חנוכה הייתה הרבה אחרי משה רבנו והתורה? אלא הקב"ה נתן את הכוח לתת מצוות, כאילו הוא בעצמו נתן אותם.

למה לדעת הרמב"ן חובה לשמוע בקול חכמים?

כי הקב"ה ציווה אותנו לשמוע בקול חכמים, בקול הסנהדרין היושבת בירושלים. כי אם כל אחד ינסה לפסוק לעצמו, כמו שנראה לו, יהיו הרבה מחלוקות בעם ישראל. לכן יש מצווה לשמוע בקול הרבנים שבכל דור, גם אם לדעתי הם טועים.

מה לומדים מהפסוק "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"?

שיש מצווה לשמוע בקול חכמים, גם אם לדעתי החכמים טועים.

איך שיכנעו רבי עקיבא ורבי דוסא את רבי יהושע ללכת לרבן גמליאל, בתאריך שלפי דעתו של רבי יהושע זה יום כיפורים? (רבי יהושע יצטרך לחלל את יום כיפורים, כדי להגיע לרבן גמליאל שאמר שבאותו יום זה לא יום כיפורים).

רבי עקיבא – מהפסוק שמדבר על קביעת לוח השנה (ראש חודש וחגים) "אלא מועדי... אשר תקראו אותם במועדם" – במועד – החג יהיה בזמן שבית הדין קבע, גם אם בית הדין טעה.

רבי דוסא – מהפסוק "ויעל משה ... ושבעים מזקני ישראל" למה לא כתבו את השמות של 70  הזקנים? להגיד לנו שזה לא משנה. כי צריך לשמוע בכל דור לחכמים שיש באותו הזמן. (רבי דוסא לא דיבר רק על קביעת זמן החג, אלא על כל המצוות).

רבי דוסא העלה עוד טענה. אם אתה לא סומך על הנשיא שלנו, על רבן גמליאל, תצטרך לבדוק את כל הנשיאים ובתי הדין שהיו עד למשה רבנו, כי אולי גם הם טעו לדעתך? אבל ברור שלא נגיד דבר כזה, לכן קבל את דברי הנשיא שלנו – רבן גמליאל, כי רק הוא קובע מתי יהיה יום הכיפורים.

למה לפי הרמב"ם אנחנו צריכים לעשות את כל הדינים והתקנות שכתובות בגמרא?

כי כל ישראל קיבלו עליהם (הסכימו, ועשו אותם), ולכן גם אנחנו  חייבים לעשות אותם.

כיצד מסביר הראי"ה את הרמב"ם הזה?

הדבר שגורם לנו לשמור את המצוות החכמים, למרות שהן אפילו לא כתובות בתלמוד, זה הכבוד שאנחנו נותנים לעצמנו – לעם ישראל, לעשות את מה שישראל קיבלו על עצמם בעבר. לדוגמא: אנחנו שומרים על "חרם שרבנו גרשום" שאמר שאסור לגבר להתחתן עם יותר מאישה אחת. בכל מקום שקיבלו את התקנה שלו, עד היום אותם עדות שומרים על התקנה שלו.  רק מצווה או תקנה שהעם קיבל לעשות, אנחנו חייבים לעשות.

(לכן האמוראים – חכמי התלמוד – לא חלקו על דברי התנאים – חכמי המשנה שחיו לפניהם, חכמי הראשונים לא חלקו על חכמי התלמוד שחיו לפניהם וכדומה.

באלו נושאים מותר לחכמים בימינו לפסוק, ובאלו הם חייבים לקבל מה שכתוב, לפי הרב ישעיהו קרליץ – החזון איש?

כל מה שכתוב בשולחן ערוך, אותו כתב רבי יוסף קארו לספרדים, והרמ"א הוסיף בתוכו הערות לפי מנהגי האשכנזים (לפני כ450 שנים) מחייב את הרבנים הפוסקים הלכה בימינו.

נושאים שלא כתובים בשולחן ערוך, כי הם קשורים לדברים שלא היו בתקופתו, כמו דיני מחשבים, מקרר ועוד בשבת, או דיני צבא ומלחמה, החכמים שבכל דור צריכים לתת בעצמם הוראות מה לעשות (לפסוק הלכה באותם נושאים).

דוגמאות: כשרות רכיבי מזון, מעלית שבת, תנורי "מהדרין" עם הפרדה מוחלטת בין התאים,הכשרת כלים חשמליים לפסח, הפעלת מכשירים בשבת בצבא ובמשטרה ועוד.

( העיקרון: להמציא מכשיר שהאיסור להשתמש בו בשבת הוא רק מדרבנן)

חקלאות ומצוות התלויות בארץ    1. מכון התורה והארץ

בעבר- בגוש קטיף. כיום - באשקלון

2. המכון לחקר החקלאות על פי התורה ביד בנימין ( ליד גדרה )

קיום שמיטה במדינת ישראל.בעיות עורלה וכלאיים, בעיית התולעים במזון.

מאגרי מידע מתוקשבים:

מהו מאגר מידע מתוקשב, על איזה  צרכים בה לענות מאגר כזה, הדגם.

מאגרים אלקטרוניים, הנמצאים בתקליטור או ברשת האינטרנט, ובהם אוסף גדול של ספרים בכל מקצועות התורה .

למאגרים אלו מספר יתרונות:

א. בדרך זו ניתן להגיע למקורות רבים מאד בלי צורך לרכוש או לחפש בספריות את הספרים הרבים בהם כתובים מקורות אלו.

ב. המאגרים כוללים "מנוע חיפוש" העוזר לאנשים למצוא בקלות את המידע המבוקש.

ג. אפשרות להעתיק ולהדפיס את המידע במהירות ( אין צורך להקליד אותו מחדש )  

המאגרים  מתעדכנים מעת לעת . 

המאגרים העיקריים הם: * "פרויקט השו"ת" של אוניברסיטת בר אילן ברמת גן. תקליטור (D. (C ובו ספרי התנ"ך עם מפרשים רבים,  

   משנה ותלמוד עם מפרשים, ספרי הלכה וספרי שו"ת, ספרי מחשבה ומוסר, סידור, מאמרים הלכתיים, ועוד

* "אוצר החכמה"- תקליטור ובו עשרות אלפי ספרים, כתבי עת ומאמרים סרוקים מכל מקצועות היהדות.

HebrewBooks* (היברובוקס- ספרים עבריים)- ספריה ממוחשבת  הנמצאת ברשת האינטרנט ובה עשרות אלפי ספרים, כתבי עת ומאמרים סרוקים מכל מקצועות היהדות. השימוש בה הוא חינם אין כסף.