שבוע טוב! 

בימים האחרונים נתקלתי בקובץ שהוציא הרב שמואל

שפירא, רב הישוב כוכב יאיר, וברשותו של הרב, אני

מביאה לכם את כל מה שצריך לדעת על פסח בקצרה.

אז קבלו את קיצור הלכות פסח כולל- ההכנות, מכירת

החמץ, קניית המוצרים, קטניות, הכשרת הכלים והמטבח,

בדיקת החמץ, ערב פסח, ליל הסדר, פסח וחול המועד,

קטניות באסרו חג בשבת, ומימונה במוצאי שביעי... 

--- לתלות על המקרר + לשלוח לחברים/משפחה ולהפנים! ---

אז הנה קיצור הלכות הפסח:

הקדמה.  

הלכות הפסח מרובות הן, וכאן נביא כמה הלכות והערות בלבד, ואינן אלא כדי לעודד העמקת לימוד ובירור נוספים. בכל מקרה של ספק או של חוסר בהירות צריך לשאול ולברר את ההלכה.

מכירת חמץ.

א. ראוי לחסל את המוצרים אשר הם חמץ גמור, ואף תערובות חמץ גמור, כגון אטריות, ופלים וכו'. קמח רגיל הוא חשש חמץ משום שבתהליך הכנתו מרטיבים אותו, ויש אומרים שכיום ההרטבה מועטת והקמח אינו מחמיץ. מספק, יש להניחו בנפרד יחד עם כל המוצרים המסופקים.

רק מי שייגרם לו הפסד גדול, כגון מפעל או חנות, שיש להם כמות גדולה של חמץ - סומכים לכתחילה למכור את החמץ.

עם כל זה, מכיוון שנהגו למכור חמץ במשך הדורות, ממשיכים למכור חמץ על ידי הרבנות.

ב. מכירת החמץ נעשית על ידי חתימה על הרשאה, שהיא הסכמה לביצוע המכירה על ידי הרב. לכן אין צורך בקניין (הרמת מטפחת) כפי שנהגו פעם. 

קניית מוצרים. 

א. צריך לשים לב שעל המוצר מודפס שהוא כשר לפסח, בהכשר רבנות מוכרת. אין להסתפק במדבקה או בחותמת על גבי המוצר, או על גבי האריזה החיצונית, כי אלה ניתנים לזיוף. 

ב. מוצרים מתוצרת חו"ל צריכים להיות מאושרים על ידי מחלקת הכשרות של הרבנות הראשית. דבר זה נכון גם בכל ימות השנה. 

ג.  יש תרופות העשויות על בסיס דגנים ואינן כשרות לפסח (בעיקר סירופים מתוקים לילדים). צריך לוודא את כשרוּת התרופות הנלקחות, ובמקרה של ספק להתייעץ עם רב. 

ד. מצה עשירה (אשר בהכנתה מוסיפים לבצק מי פירות במקום מים) - האשכנזים נוהגים שלא לאכול בפסח, מלבד במקרה צורך של חולה או זקן. והספרדים מקילים בזה. הרב אליהו זצ"ל החמיר בסוגים מסוימים של מצה עשירה גם לספרדים, ולכן כדאי לברר לפני קניה ואכילה. 

ה. מוצרי קוסמטיקה (בשמים, דיאודורנטים); התברר שהכוהל המצוי בהם הוא בדרך כלל סינטטי – לכן, אינם צריכים הכשר מיוחד לפסח. 

קטניות. 

א. יש עדות, בעיקר האשכנזים, שאינם אוכלים קטניות בפסח. אלה צריכים לוודא שהמוצר כשר לפסח גם למי שאינם אוכלי קטניות. מצד שני, לפעמים הכיתוב מטעה בגלל חומרות שלא מקובלים על כולם, כמבואר בסעיפים הבאים. לכן, כדאי להתייעץ ולשאול במקרים מסופקים. 

ב. יש מקילים גם לאשכנזים להשתמש במרגרינה ובמוצרים אחרים העשויים משמן סויה (שהוא שמן קטניות), משום שהסויה לא הייתה ידועה בזמן גזֵרת חכמים, ולא חלה עליה הגזֵרה, וכן הדין בקינואה ובוטנים. 

ג. שמן קנולה, (וכן מוצרים המכילים לפתית) אפשר להשתמש בהם לכתחילה. 

ד. מותר לאשכנזי לאכול תבשיל (ללא קטניות) שבושל בכלי שבישלו בו קטניות, ויש מקילים בתערובת קטניות שנעשתה לפני הפסח, בתנאי שהקטניות מהוות מיעוט ואינן נראות. (למשל מעדני חלב) 

הכשרת כלים ומטבח. 

א. הכשרת הכלים היא נושא הלכתי סבוך ורחב, שצריכים לעסוק בו יודעי ההלכה. נהגו ישראל לייחד מערכת כלים נפרדת לפסח, וממילא נתבטל כמעט הצורך בהכשרת כלים. עם זאת ישנם דברים גדולים שאי אפשר להחליפם וצריך כל אחד להכשירם בביתו, ועליהם נדון כאן. 

ב.המשטח - שישאו נירוסטה. יש לערות מים מקומקום חשמלי כאשר הוא מחובר לחשמל (אם הקומקום מתנתק בשעת רתיחת המים, צריך להסיר את המכסה). אם נוהגים ללוש בצק על המשטח, צריך גם לכסותו. 

ג. כיור העשוי חרסינה. לכתחילה צריך להכשירו כמו השיש ולהניח בתוכו קערת פלסטיק, כדי שהכלים לא ייגעו בכיור. יש מקילים להניח רשתות (עם רגליות) בקרקעית הכיור. יש מקילים ומסתפקים בהכשרת הכיור בלבד. 

ד. תנור אפייה. צריך לנקותו היטב, גם על ידי חומרים חריפים (תרסיס לניקוי תנורים), ולחממו שעתיים בחום המרבי. אי אפשר להכשיר את תבניות התנור, ויש להשתמש בתבניות מיוחדות לפסח. 

ה. מדיח. יש לנקותו היטב ולערות מים רותחים (כמו בסעיף ב') על החלקים המתפרקים (רשתות ומסננת). 

ו. מיקרוגל. אחרי ניקוי יסודי יש להרתיח בו כוס מים במשך דקות אחדות. את צלחת הזכוכית המסתובבת רצוי לכסות, וכן את המאכלים המתחממים בפסח. אם במשך השנה חיממו לחם ישירות על גבי צלחת הזכוכית - יש להחליפה. 

בדיקת חמץ. 

א. יש לבדוק בכל המקומות שייתכן שהגיע אליהם חמץ, בדיקה הגונה ולא שטחית, למרות שסומכים על ניקיון הבית שנעשה לפני כן. 

ב. צריך להקפיד מאוד על בדיקת המכונית. בדיקה זו תיעשה דווקא על ידי פנס חשמלי, מחשש דלֵקה. גם בבית אפשר לבדוק בעזרת פנס. 

ג. אפשר לחלק את הבדיקה לכמה אנשים מבני הבית, באופן שכולם יעמדו יחד לפני הבדיקה, בעל הבית יברך, ואחר כך ילך כל אחד למקום שנקבע מראש שעליו לבדוק. בצורה כזו יכולים לסיים את הבדיקה מהר יותר, ועם זאת לעשותה כראוי. 

ד. מי שנוסעים מביתם לכל החג, יכולים להיפטר מהבדיקה על ידי שימכרו את החמץ וישכירו את ביתם לנוכרי. במקרה זה ראוי לסדר מכירת חמץ מיוחדת שתתחיל כבר בי"ג בניסן, כדי שבזמן בדיקת החמץ לא יהא הבית ברשותם. לחילופין, אפשר לבדוק את החמץ לפני י"ג בניסן ללא ברכה. 

ערב פסח. 

א. ראוי ונכון לארגן את הזמן באופן שיוכלו בני הבית (ובפרט האישה) לנוח במשך היום. כך יגיעו לסדר נינוחים ולא סחוטים ועייפים. 

ב. הבכורות מתענים, ואפשר להקל על ידי השתתפות בלימוד סיום מסכת ובסעודת מצווה. 

ג. אין אוכלים מצה, וגם לא עוגות או מאכלים האפויים מקמח מצה, אך מותר לאכול תבשיל שיש בו קמח מצה. (כופתאות המכונות קניידלך) 

ד. סוף זמן אכילת חמץ - בשעה 10:35 (ויש מחמירים – 9:59). סוף זמן ביעור חמץ - בשעה 11:34 (ויש מחמירים – 11:19). 

ה. יש להכין את כל הנדרש לסדר: מקומות להסבה, מצות שמורות, חסה נקייה מתולעים ואת יתר ההכנות. 

ו. כללית, אין להרבות באכילה בערב פסח, כדי להגיע לסדר רעבים. 

ז. השנה חל יום ראשון של פסח בשבת, לכן גם בהדלקת נרות וגם בקידוש מציינים את השבת. 

ליל הסדר. 

א. בערב זה יש מצוות רבות: חלקן מן התורה, וחלקן תקנות חכמים. צריך וראוי לקיים את כולן כראוי. 

ב. מצווה מן התורה להזכיר את יציאת מצרים ולהגידהּ לבנים. מצווה זו חלה על כולם, גם על הנשים והילדים. לכן רצוי שכולם יהיו שותפים באמירת ההגדה, ולא לקוראה בלחש ובמהירות. 

מכיוון שעיקר מצוות ההגדה מוטלת על ההורים - "והגדת לבנך", רצוי שאחר אמירת הקושיות, יאמרכל אב לילדיו את עיקר סיפור יציאת מצרים, בלשון קצרה ומובנת לילד, כי לפעמים הילדים אינם מבינים את לשון ההגדה. 

ג. חובה לאכול מצה בליל הסדר. יש לקיים את המצווה במצות מיוחדות - "מצות שמורות". כל אחד צריך לאכול לפחות כזית אחד, ובמשך הסדר ארבעה זיתים. שיעור ה"זית" הוא נפח של כ-30 סמ"ק, שהם כשליש מצת מכונה. לכן, לאחר ברכות "המוציא" ו"על אכילת מצה", שאז צריך לאכול כשני זיתים, צריך כל אחד לאכול כשני שלישים של המצה, ללא הפסקה בדיבור בתוך כ-4 דקות. 

צריך להכין מראש מצות שמורות נוספות, כי ב"קערה" יש שלוש מצות בלבד, ואין בהן די לחלק לכל בני הבית. 

ד. אכילת מרור גם היא צריכה להיות בשיעור "כזית", שהוא כעלה חסה אחד גדול. חובה לדאוג שהחסה תהיה נקייה מתולעים. יש נוהגים באכילת ה"כורך" להניח בין שתי המצות חזרת (חרֵיין). גם במקרה זה צריך להוסיף חסה, משום שקשה מאוד לאכול שיעור כזית מהחזרת. 

ה. שתיית ארבע כוסות גם היא חובה על כל בני הבית. כל כוס שיעורה "רביעית", שהוא נפח של 86 סמ"ק (כחצי גביע לבן). כדי שאפשר יהיה לשתות שיעור זה, רבים מעדיפים מיץ ענבים. רצוי להוסיף קצת יין אדום. 

ו. יש להסב בשעת אכילת המצה ושתיית הכוסות, ויש מהדרים גם בזמן הארוחה. לכן צריך להכין מראש מושבים שאפשר להסב בהם. רצוי לסדרם כך שהישיבה בהם תהא נוחה ולא תגרום צער ועינוי. 

פסח וחול המועד. 

א. צריך לשמוח בחג בחברת המשפחה. נוהגים לקנות לילדים דברים שישמחו אותם לקראת החג, כדי להשאירם ערים בליל הסדר. מצווה על הבעלים לקנות מתנה לנשותיהם, לשמחן בחג. 

ב. יש אומרים שגם בזמן הזה קיימת מצוות עלייה לרגל לירושלים. 

ג. בחול המועד אסור לעבוד, מלבד מלאכות מסוימות, כגון הכנת מאכלים או מלאכת דבר האבד.  

קטניות באסרו חג של פסח שחל בשבת. 

שאלה:

מה דינם של עדות האשכנזים, לגבי איסור קטניות בשבת שאחרי הפסח (אסרו חג), השנה. 

האם מותר להשתמש? האם מותר לבשל מערב חג, בחג, לצורך השבת. 

תשובה:

שבת שאחרי הפסח, כבר אינה נחשבת לפסח, ומותר לאכול בה חמץ ובוודאי שהקטניות מותרות גם לאשכנזים. 

אולם, קיימות מספר בעיות בקשר להיתר זה. 

ראשית, החמץ הרי אינו בבית, וגם החמץ שנמכר מצוי עדיין ברשותו של הנכרי. יש גם שאלה של מוקצה. כלומר, מכיוון שהחמץ אסור בפסח, הרי גם בכניסת השבת הוא אסור ונחשב כמוקצה. הכלל ההלכתי קובע, כי מה שמוקצה בכניסת השבת (בין השמשות) – נחשב למוקצה בכל השבת. 

אמנם, יש מקילים בכך, אולם נראה שבגלל סיבות רבות אין להשתמש בחמץ בשבת זו. 

אולם לגבי קטניות הדבר קל יותר, שכן גם בפסח הם אינם נחשבים מוקצה, משום שמותר גם לאשכנזי להחזיק קטניות ולתתם לאורח ספרדי, ואפילו לבשלם. 

לכן, בקטניות ניתן להקל; קופסאות שימורי קטניות סגורות (שהיו כשרות לפסח, ונותרו במקום מיוחד) – ניתן לפתוח ולהשתמש. 

יש רבים המקילים גם לבשל ביום טוב או בחול המועד, תבשילי קטניות המיועדים לשבת. לדעתם, מכיוון שיש ספרדים רבים הגרים במקום – אפשר לכבד אותם אם יבואו לביקור בפסח, ולכן אין בזה מוקצה וכנזכר. 

כמובן, שצריך להקפיד על מספר דברים: א. לעשות עירוב תבשילין. (דבר הנכון ללא קשר לקטניות). ב. להקפיד שלא לאכול ממאכלי הקטניות במהלך החג. (האשכנזים, כמובן) 

מימונה במוצאי שביעי של פסח – השנה. 

שאלה:

שלום רב,

מוצאי שביעי של פסח השנה יחול בערב שבת. מתי חוגגים את המימונה? האם היא מתבטלת השנה? 

תשובה: 

המימונה במקורה הוא חג עממי במסורת יהדות מרוקו, אשר מציינים אותו במוצאי שביעי של פסח. בארץ בדרך כלל חוגגים בכ"ב בניסן (שביעי של פסח הוא בכ"א ניסן), ואילו בחו"ל הוא חל בכ"ג ניסן, מכיוון שבחו"ל נוהגים יומיים של חג. (היום השני ככל החגים בחו"ל – יום טוב שני של גלויות). 

ישנם מספר הסברים לחג זה, יש אומרים שהוא מלשון מאמינים, והכוונה, מכיוון שבחודש נסין נגאלו ישראל ממצרים, ובניסן עתידים להיגאל (מסכת ראש השנה דף יא, א), ומאחר ויצא רוב חודש ניסן והגאולה השלמה עדיין לא הגיעה – בחגיגה זו מביעים את האמונה בגאולה. 

הסבר נוסף הוא, שבאיסרו חג נפטר רבי מיימון, אביו של הרמב"ם ז"ל, שחי ופעל גם במרוקו. 

אחד ההסברים לקיומו של החג באופן שאנו מכירים, (אירוח ואכילת מאכלי בצק) – נובע מהזהירות היתרה שהייתה מקובלת במהלך ימות הפסח, בו נזהרו שלא לאכול איש אצל רעהו, בגלל שוני במנהגים הקשורים להימנעות מחמץ וכיוצא בו. לכן, מיד לאחר הפסח היו מארחים איש את רעהו, כדי להראות שמה שלא אכל אצלו בפסח לא היה בגלל איבה, אלא בגלל חומרה, והנה עתה הם אוכלים איש ממאכלי רעהו. 

השנה, מכיוון שמוצאי שביעי של פסח חל בשבת, ועדיין אי אפשר לאפות, לבשל ולהכין מאכלי חמץ; גם בגלל שאין חמץ בבית, וגם בגלל שאי אפשר לבשל ולאפות בשבת – דוחים את החגיגה למוצאי שבת ויום ראשון שלאחריו – כ"ג בניסן. 

במקרה כזה, גם תחול המימונה באותו היום בו מציינים אותו בחו"ל. שכן, כפי שכתבנו בתחילה – בחו"ל, לעולם מציינים את המימונה בכ"ג בניסן.