ויקהל – פקודי

לה,א: ויקהל משה את כל עדת בני ישראל: תובנה: חשוב שמנהיג ישתף את העם (וכן מעביד את עובדיו, מפקד את פיקודיו, אב את משפחתו וכדומה) במשימות המשותפות העומדות על הפרק. שיתוף זה עשוי ללכד את העם ולדבקו בהצלחת המשימה. הביטוי 'כל-עדת' מופיע בתורה 26 פעמים, ומורה על חשיבות השיתוף בין כל חלקי העם.

לה,לד: ולהורות נתן בלבו: תובנה: כישרון ההוראה – הוא מתנה מאת ה'. ה' נתן לבצלאל בן אורי ולאהליאב בן אחיסמך את הכישרון לא רק לעשות את מלאכת המשכן אלא גם להורות וללמד אחרים ("כל איש חכם לב"; לו,ב), כדי שיהיו צוות גדול של בוני המשכן, שהרי במצרים לא עסקו במלאכות מעין אלה.

מ,כ: ויקח ויתן את העדות אל הארון: תובנה: משה שמר את לוחות העדות בצמוד אליו במשך כשמונה חודשים, מהירידה מהר סיני בפעם השנייה ועד לראש חודש ניסן, עת הקמת המשכן (מ,יז). כאשר היה הארון מוכן, לקחם ונתנם בארון. כאשר ירד מן ההר נאמר: וַיְהִי, בְּרֶדֶת מֹשֶׁה מֵהַר סִינַי, וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיַד-מֹשֶׁה, בְּרִדְתּוֹ מִן-הָהָר (לד,כט), ומאז לא הוזכרו לוחות העדות, עד ללקיחתם ונתינתם בארון.