שמות ה'תשע"ה

"ואלה שמות בני ישראל"

. )פרק א' פסוק א'(

"שמות" ראשי תיבות ש'בת מ'ילה ות'פילין. מיוחדות הן מצוות אלו בכך שנקראו "אות" סימן לקשר בין

-

ישראל לאביהם שבשמים.

הסבר הדברים הוא: "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה" בשעה שבני ישראל באים בין הגויים,

-

ע"י אותם שלוש מצוות אלו "שבת מילה ותפילין" מובדלים בנ"י מהגויים ובכך מגינים המצוות עליהם

–

לבל יתערבו בין הגויים.

"ותראן המיילדות את האלקים ולא עשו כאשר דיבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים".

)פרק א' פסוק יז'(

שואל רבינו החפץ חיים זי"ע: הרי המיילדות יכלו לצאת ידי שמים וידי מלך פרעה על ידי כך, שתפרושנה

מלהיות מיילדות?

ביאר החפץ חיים: אכן, הן יכלו לפרוש, אך הן חששו שמיילדות אחרות תבאנה במקומן והן תשמענה

ותצייתנה לעצת פרעה, לכך לא פרשו והכניסו עצמן בסכנה למען ילדי ישראל.

מסופר על הגאון רבי ישראל מסלנט זי"ע שיעץ לאברך אחד לקבל עליו משרת רבנות בעיירה פלונית.

האברך שהיה ירא שמים, לא רצה לקבל על עצמו את עול הרבנות ונימוקו עמו, "ירא הוא שמא יכשל

בדבר הלכה ובהוראת דין תורה שלא כהלכה". אמר לו ר' ישראל מסלאנט: ומי לפי דעתך מתאים

למשרת הרבנות, מישהו שאינו ירא שמים!?...

"וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל... וידע אלוקים"

)פרק ב' פסוקים כג' כה'(. –

ביאר השל"ה הקדוש ז"ל: מלך שמת, כל עמו בוכים וצועקים. מי שאינו עושה כן, פוגם בכבוד המלכות

ואין זלזול גדול מכך.

כשהיו מצרים צועקים ובוכים על מיתת המלך, היו ישראל בוכים איתם, אך מסיבה אחרת לגמרי, היו הם

בוכים על צרות עצמם.

המצרים סבורים היו שגם ישראל מתאבלים ובוכים על מות מלכם, אך האמת שבכו על קושי השעבוד.

היחיד שידע את האמת היה הקב"ה, לכן נאמר "וידע אלוקים" רק אלוקים לבדו ידע את צעקתם על מה

-

הם צועקים.

"למה הרעותה לעם הזה למה זה שלחתני".

)פרק ה' פסוק כב'(

מגודל ענוותנותו של משה רבינו, סבור היה משה שאיננו ראוי במידה מספקת להיות גואלם של ישראל,

לפיכך תלה בעצמו את אשמת התגברות עינוייהם של ישראל, וצעק לקב"ה "למה זה שלחתני"?

והביאור: אמר משה: אילו היית שולח שליח אחר טוב ממני, אזי לא היה קורה לישראל את כל הייסורים

האלו. ענה לו ה' יתברך: דווקא על ידי ענווה זו יגאלו ישראל, וראוי אתה יותר מכל אחד אחר להיות

מושיען.

משל למה הדבר דומה: יהודי כפרי, בור ועם הארץ גמור, לא ידע כיצד עורכים את סדר ליל הפסח.

משהגיע ליל הפסח, שלח הכפרי את אשתו אל השכן שתציץ מהחלון לראות כיצד הוא עורך את הסדר

למען ילמדו וידעו אף הם. הלכה האישה, נעמדה על קצוותהאצבעות והציצה לבית השכן. לחרדתה,

ראתה כיצד השכן שגם הוא היה עם הארץ גדול, מכה את אשתו בשוט על אי הסדר בבית. האישה

בתמימותה סברה שכך עורכים את הסדר.... נתייראה להגיד לבעלה כיצד עורכים סדר...

חזרה האישה לביתה ומילאה את פיה מים. שאלה בעלה, נו, כיצד עורכים את הסדר? והיא שותקת. שוב

שואל והיא שותקת, יראה ומפוחדת על עורה ובשרה... לבסוף פקעה סבלנותו של הבעל הכפרי, נטל

שוט והחל להכות את אשתו השתקנית שתפתח את פיה. או אז פתחה האישה את פיה וצעקה: אם אתה

יודע בעצמך כיצד עורכים את הסדר, למה שלחת אותי לברר זאת אצל השכן!?...

הוא אשר אמר משה לפני ה' יתברך: הלא אתה ידעת את אשר יעשה פרעה בעקבות ה"ביקורים" שלי

אצלו, למה א"כ שלחתה אותי אליו? אם רדיפת היהודים מוכרחה לבוא לפני הגאולה, יכולה הייתה לבוא

גם ללא הביקורים שלי?!!!!

"וידבר משה לפני ה' וכו' ואני ערל שפתים"

)פרק ו' פסוק יב'(

הבן איש חי זצ"ל עומד על הנקודה שמשה רבינו היה "ערל שפתים".

מבאר הבא"ח על פי המדרש הידוע: יוסף הצדיק מסר לפני מותו לבני ישראל את סימן הגאולה. וכך אמר

להם: אם יבוא אדם ובפיו המילים "פקוד פקדתי", דעו שהוא מבשר הגאולה ומושיען של ישראל.

שואל הבא"ח: הרי קיים חשש שמא יקום אדם היודע על דבר המילים הללו, )פקוד פקדתי( ויאמר אותם

לבני ישראל על מנת שיחשבו שהוא המושיע? וא"כ איך יאמינו בפועל למשה כשיאמר את המילים "פקוד

פקדתי", שמא קבל זאת במסורת כמו כל עם ישראל???

מתרץ הבן איש חי: לכן עשה אותו הקב"ה "ערל שפתים", כך שאינו יכול להגות את אותיות השפתיים

שהם "בומפ" )ב' ו' מ' פ' שהם האותיות שהשפתיים הוגות(, ולמרות פגם זה, הצליח לומר "פקוד פקדתי"

)בדגש על האות פ'( וע"י נס זה, הראה משה לכל עם ישראל שהקב"ה שלח אותו ולא הלך על דעת

עצמו.

יהיה רצון לפני אבינו שבשמים לזכות :

מו"ר סבי שמשון דנדולקר בן סולמון דנגורקר בן דניאל דנגורקר  ז"ל .

מו"ר סבי  שמשוון טלגאוקר בן חווה  ז"ל.

מו"ר אבי רחמים דן בן שימחה ז"ל.

סבתי שמחה דנדולקר בת חווה אשת שמשון ז"ל.

סבתי דינה טלגאוקר בת חווה אשת שמשון ז"ל .

אחים של אבא :

משה דן בן שימחה ז"ל .

חנוך דן בן שימחה ז"ל.

סימון דן בן שמחה.ז"ל.

אחות של אבא :

עליזה ווסולקר  בת שמחה ז"ל  .

אחים של אימא :

דוד טלגאוקר בן דינה ז"ל .

יוסף טלגאוקר בן דינה ז"ל.

פנחס טלגאוקר בן דינה ז"ל.

להצלחה,פרנסה  וזיווג הגון :

לירון דן בת רונית .

אוראל דן בת רונית .

הדר דן בת רונית.

שירה בת רונית .

להצלחה ,לפרנסה :

אילן  דן בן שרה .

רפאל דן בן שרה .

יגאל  דן בן שרה .

רונית דן בת רות (נורה ).