פרשת ויחי
"ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים" )פרק מט' פסוק א'( מבאר רש"י הק': "בקש )יעקב אבינו( לגלות )לבניו( את הקץ, ונסתלקה ממנו שכינה, והתחיל אומר דברים אחרים" )בשם מדרש רבה( לא כל אחד זוכה לראות את הקץ ובודאי שלא כל אחד זוכה לגלות את הקץ. התבטא פעם האדמו"ר מסאטמאר הקודם, מחבר הספר )"ויואל משה"( על אותם יהודים שאינם ידועים כ"גדולי תורה" בלשון המעטה.... המתיימרים "לדעת" עתידות ונסתרות... הגמ' במסכת נדה )דף ל' עמוד ב'( מספרת: כל עובר במעי אמו זוכה ולומד את כל התורה כולה ע"י מלאך מיוחד, ונר דולק על ראשו, וביאר הרמח"ל שזהו אור הנשמה, שנאמר "כי נר ה' נשמת אדם". ומוסיפה הגמ': "וצופה בו מראש העולם ועד סופו, וכיון שמגיע זמנו להיוולד, סוטרו המלאך על פיו ומשכחו כל מה שלמד". שואל האדמו"ר: מדוע אין המלאך מעלים ממנו גם את הראייה מתחילת העולם ועד סופו, שקיבל בבטן אמו??? ומבאר האדמו"ר: שאותו כוח ראייה מגיע מהתורה, ברגע שנעלמה ממנו התורה, הלכה גם הצפייה לרחוק. כשאין תורה, אין ראיית עתידות!!! על כן אנו נוטלים עצה מגדולי התורה, שכן הם זוכים לאור הגנוז בתורה ואנו נהנים ממנה ע"י עצה ותושיה. "ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי" )כב' מח'( אם נעיין בתרגום נמצא פירוש מעניין למילים "חרבי וקשתי" "צלותי ובעותי" הוי אומר
–
תפילותיי ובקשותיי.
וקש' מנין לתרגום אונקלוס ש"חרבי וקשתי" זה "צלותי ובעותי", אולי הפירוש כפשוטו של
מקרא חרב וקשת?
עוד קש' על הפסוק הנ"ל: יעקב אומר ליוסף אני נותן לך את שכם "אשר לקחתי מיד
האמורי" הרי אם נדפדף מעט אחורה נגלה, ששמעון ולוי הם אלה שעלו על שכם ולקחו
אותה כמעט ללא קרב, איך א"כ יעקב אבינו נכנס בדיוק לתמונה????
מת' הרב מבריסק: מן הראוי לדייק בסדר המילים שפסוק, "בחרבי ובקשתי" קודם הזכיר
חרב אח"כ קשת. לכאורה דרך מלחמות הם, קודם יורים מרחוק ע"י חיל התותחנים ורק
אחרי ה"ריכוך" נכנס חיל רגלי פנים מול פנים. יוצא א"כ שקודם השתמשו בקשת ורק
אח"כ בחרב, מדוע א"כ הפכה התורה את הסדר "חרבי וקשתי"?? מכוח קושיה זו הבין
התרגום שאין הכוונה חרב וקשת רגיל. זאת ועוד, אין כל ערובה בעולם לצד המנצח
שהשטח הכבוש יישאר לצמיתות אצלו, שכן האויב עלול לארגן את שורותיו ולצאת חזרה
לקרב, בה הוא עשוי לנצח ולקחת חזרה את חלקו האבוד.
יוצא א"כ, שאמנם שמעון ולוי נצחו בקרב, אך מי ערב לכך ששכם תישאר אצלם לנצח?
בכך רמז יעקב באמרו "אשר לקחתי" )אני בעצמי( "בחרבי ובקשתי" )ע"י תפילותי
ובקשותי( ובכך אני בטוחשישאר אצלנו ולא תילקח שוב.
על כך אמר דוד המלך בתהילים: "עומדות היו רגלינו בשעריך י ם" מתי התקיים
– -
"עומדות היו רגלינו" הוי אומר הניצחון בקרב? "בשעריך ירושלים" כשבשערי ירושלים
-
ישבו ולמדו תורה!!! בזכות התורה ניצחו את הקרב.
"הנה אביך חולה" )מח' א'(
מדוע היו צריכים לקרוא ליוסף, וכי לא ידע בעצמו שאביו חולה?
עוד יש להק': מדוע יעקב לא שאל את יוסף, כיצד ירד למצרים, ולאן נעלם כל הזמן הזה?
עונה הדעת זקנים מבעלי התוס': יוסף לא רצה שאביו ישאל אותו איך הגיע למצרים, וע"י
כך יתגלה קלון אחיו. על כן יוסף אמר לאביו
"אפרים בני ילמד איתך, ובני מנשה ישמש
לך כשמש לכל צרכיך, שכן אני צריך להמשיך לנהל את הממלכה"... ובכך מנע מאביו
לשאול אותו על ירידתו למצרים, אך זה גרם שיוסף לא זכה לראות את יעקב אביו. על כן
היו צריכים להודיע לו כאשר אביו נטה למות.
יהיה רצון מלפני אבינו השמים זכות דברי התורה יהיו:
לעילוי נשמות :
מו"ר אבי רחמים דן בן שמחה ושמשון .
עליזה וסולקר בת שמחה.
יפת נאור בן יוכבד .
לרפואה :
שרה בת דינה
ניסים בן חנה
להצלחה וזיווג :
לירון דן בת רונית
אוראל דן בת רונית
הדר דן בת רונית
שירה דן בת רונית
