יונה לא רצה להתנבא על נינוה ולכן ברח, כמו שנאמר "ויקם יונה לברוח תרשישה" (יונה א,ג). אולם מדוע לא רצה להתנבא?- מסביר המצודות דוד: 'ועל כי העמדת נינוה היה רעה לישראל לכן לא היה חפץ להיות שליח בדבר כי היה טוב בעיניו שיעמדו ברשעם ויאבדו ולא יהיו לשטן לישראל ורז"ל אמרו שחשב יונה שהנה העכו"ם קרובי תשובה הם ויחייבו את ישראל שאינם ממהרים לשוב' (דברי חז"ל זה ביר' סנהדרין יא,ה). ומרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א (ב'מועדי ישראל') הסביר שהטעם שיונה לא רצה להתנבאות זה משום שראה בנבואה שהם ישתתפו בחורבן בית המקדש ולכן רצה שישמדו בעוונם. והנה אולי אפשר לומר עוד טעם, שמובא על תשובת נינוה 'אמר רבן שמעון בן לקיש:תשובה של רמיות עשו אנשי נינוה, מה עשו? רבי חונה בשם ר"ש חלפותא: העמידו עגלים מבפנים ואימותיהם מבחוץ , סייחים מבפנים ואמותיהם מבחוץ, והוון אילין געיי מן הכא ואילין געיי מן הכא, אמרין אין לית מתרחם עלינן לינן מרחמין עליהון הה"ד "מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר" וגו' .. "וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם" א"ר יוחנן: מה שהיה בכף ידיהם החזירו מה שהיה בשידה תיבה ומגדל לא החזירו' ולא מובן מדוע עשו כך לעגלים מה הקשר בזה לתשובתם? ועוד ר"י אומר שלא החזירו מה שבתיבה והרי אמר שמואל: 'מאי ומן החמס אשר בכפיהם? אמר שמואל: אפילו גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו' (תענית טז,א)? אלא שאמנם הרסו את הבניין כדי להחזיר גזילה אבל זה רק בגזילה שיודעים שהיא שם, אבל אם לא ראו ולא ידעו המשיכו להסתיר זאת ולא החזירו גזילה שכזו. יוצא שהתשובה היתה רק חלקית ולא שלימה אם כן מדוע דרשו להרוס את הבית כדי להחזיר קורה של הבניין שניגזלה?- אלא שעשו כך בשל שיתוף רוע שיש בהם, שלכן דרשו שיחזירו גם בצורה שתגרום רעה כזו שלא יחזירו פעם הבאה (שזהו הטעם שלא מחזירים קורה שבנו בה [משנה גיטין ה,ה]) כך שתשובתם היתה בידיעה גמורה רק לעכשיו ולא לעתיד, וגם תוכן תשובתם בא בצורה שרואים כולם שזה נגוע ברעה, כמו ששמו את העגלים בניפרד מאמהותיהם כדי שיגעו ואמרו שאם ה' לא מרחם עליהם אז גם הם לא מרחמים עליהם, כך ששיתפו רוע בתשובתם, שזהו שתשובתם היתה של רמאות, שלא שבים בתשובה לה', אלא נישארים ברשעותם ורק עושים כדי לצאת ידי חובה, תוך תשובה שבמקום שיעלו את עצמם למידת התשובה והרחמים, עשו כביכול שה' ירד אליהם לרשעותם. לכן מובן שיונה אומר "ועתה ה' קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי" (ד,ג) שמה כ"ך רע לו?- מרן הגר"ש גורן זצוק"ל זיע"א מגלה (ב'מועדי ישראל') שיונה הוא בן האלמנה הצרפתית שאליהו החייה ולכן קיבל נבואה דרך בית השואבה בלי התהליך הקשה של ההכשרה לנבואה (ראה שם), מימלא ע"פ זה אפשר להסביר שיונה היה מעדיף שלא היה חוזר לחיים ע"י אליהו ומימלא לא היה מקבל נבואה זו שזהו "טוב מותי מחיי" שחושש שהחיה אותו שלא כראוי ולכן הוא השליח להחזיר בתשובה שלא כראוי (שתשובה זה חזרה לחיים האמיתים) ולכן מעדיף שלא היה חוזר לחיים, ואף עכשיו כל זמן שחי ידברו על נבואתו שכביכול ה' מסתפק בתשובה שכזו, שזה פגם בשם השם בעולם. ולכן ה' רמז לו עם הקקיון, שאדם עדיף מתולעת, ובכ"ז התולעת נהנתה ולכן לאדם (יונה) נאבד הטובה, כך רמז לו שאע"פ שיצא מזה גם רעה, בכ"ז הקצת טוב שיצא מזה זה מספיק בכדי לרחם עליהם, כיון שמרחם על בריותיו. מימלא מובן שלכן ראוי לקרוא זאת ביוה"כ לומר מה הכח של תשובה, שאפילו תשובה רעה מאוד פועלת בעולם לרחמים וק"ו תשובת אמת טובה ומושלמת, ואף יש בזה רמז לנו שאע"פ שאיננו יכולים להיות מושלמים בתשובה עד שלעולם לא נחזור לשם (שכך היא התשובה האמיתית) בכ"ז עלינו לעשות את המקסימום כמה שאפשר בכוחנו לחזור בתשובה.

לע"נ אמו"ר אברהם בן יהושע צבי הריני כפרת משכבו