פרשת : אחרי מות  קדושים – לאן ?

מאת: אהובה קליין .

פרשיות אלה המופיעות יחדיו מרמזות לנו רמז ברור על העבר, ההווה  ועל פתיחת שער חדש לגאולה עתידית .

זה עתה  ציינו בחיי האומה היהודית את יום הזיכרון לשואה ולגבורה, באמצע השבוע - את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה וצמוד לכך - את יום העצמאות ה : 78 לישראל..

שורדי השואה היקרים - רובם שומרים את כאב אובדן  יקיריהם במשך כל חייהם - ימים כלילות וכן גם המשפחות השכולות היקרות .  המשאלה המקבלת עוצמה מיוחדת בימים אלה ממש - היא לחיות חיי שלווה ושלום בארצנו המובטחת.

               ציורי תנ"ך /קדושת ארץ ישראל/ ציירה: אהובה קליין (c)

ציורי תנ"ך/ " כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים, כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת/ציירה: אהובה קליין (c)

*כל הזכויות שמורות לאהובה קליין על היצירה

"מאי שושנה שיש לה הדר וריח טוב , כן היו ישראל בין אומות העולם; כמו שנאמר 

"והייתם לי סגולה מכל העמים" (שמ' י"ט , ה) , ונאמר "בני ציון היקרים המסולאים בפז"[איכה ד, ב]

 [ר' יוסף קמחי]

אם כך הדבר  עלינו לבחור את הנתיב הנכון שיפתח לנו בע"ה את השער המיוחל לחיי שלווה, שמחה ושלום. דווקא בימים אלה כאשר סביבנו האויבים מצחצחים חרבות ומשמיעים איומים - על רצונם חלילה - להשמידנו.

נאמר בפרשתנו: "וַיְדַבֵּר יְהוָה, אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.  דַּבֵּר אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם  שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם  לֹא תֵלֵכוּ. אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ וְאֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמְרוּ, לָלֶכֶת בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה". [ויקרא: י"ח ]

עוד נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אַתֶּם, אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, וְלֹא תַעֲשׂוּ, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה:  הָאֶזְרָח, וְהַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם.  כִּי אֶת כָּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵל, עָשׂוּ אַנְשֵׁי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם; וַתִּטְמָא, הָאָרֶץ.  וְלֹא תָקִיא הָאָרֶץ אֶתְכֶם, בְּטַמַּאֲכֶם אֹתָהּ, כַּאֲשֶׁר קָאָה אֶת הַגּוֹי, אֲשֶׁר לִפְנֵיכֶם.  כִּי כָּל־אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, מִכֹּל הַתּוֹעֵבֹת הָאֵלֶּה--וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעֹשֹׂת, מִקֶּרֶב עַמָּם.  וּשְׁמַרְתֶּם אֶת־ מִשְׁמַרְתִּי, לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת מֵחֻקּוֹת הַתּוֹעֵבֹת אֲשֶׁר נַעֲשׂוּ לִפְנֵיכֶם, וְלֹא תִטַּמְּאוּ, בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".

השאלות הן:

א] מה הכוונה בצווי: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ־ מִצְרַיִם ....לֹא תַעֲשׂוּ"?

ב] מאין כי התורה מעניקה חיים טובים - ליהודי?

תשובות.

"כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ ־ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ"

ויקרא רבה מבאר : "אמר הקב"ה למשה: לך  אמור לישראל: כשהייתם במצרים, הייתם דומים לשושנה בין החוחים [לשושנה הפורחת בין קוצים]עכשיו שאתם נכנסים לארץ כנען תהיו דומים לשושנה בין החוחים ?  כדברי שלמה המלך:

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת."[שיר השירים: ב', ב']

על פי מדרש זה  יש כוונה לשבח את בני ישראל ,למרות שהיו  עבדים במצרים -  הם הצליחו לשמור על ייחודם  ולא הושפעו מהנוגשים שלהם, על כך נאמר  בשיר השירים [רבה, פ"ד]

"בזכות ארבעה דברים נגאלו ישראל  ממצרים:

לא שינו את שמם , לא שינו את לשונם, לא אמרו לשון הרע ולא נמצא בהן אחד פרוץ בערוה."

עתה שעם ישראל זוכה להיכנס לארץ המובטחת - באה התורה להתריע בפני עם ישראל  ואומרת להם: כי עליהם להמשיך לשמור על ייחודם היהודי גם כאשר הם חיים בתוך הכנענים.

ה"כלי יקר" מסביר: כי יש כאן  אזהרה כפולה:

א] אל תתנהגו  כהתנהגותם הפסולה של המצרים כפי שראיתם  אותם  במצרים - שהרי ביקשתם לשבת שם  ישיבת קבע - היות וחשקה נפשכם בעבודה זרה שלהם.

ב]אל תתנהגו  דוגמת ארץ כנען  שאני מביא אתכם לשם - לפי שמאסתם בארץ הקדושה המיועדת רק לכם, ואני מביא אתכם לשם בניגוד לרצונכם. ולכן בהמשך נאמר:  אל תלכו בדרך החוקים שלהם מהטעם הזה- אל תבקשו לשבת ישיבת קבע בארץ טמאה כמצרים וזאת כדי שלא תלמדו את תועבות הגויים. משום כך  עליכם לקיים את משפטיי בפועל ותזדרזו להגיע אל- הארץ הקדושה – המיועדת רק לכם וזאת במטרה לקיים את המצוות  התלויות בארץ וכל משפטיי וחוקותיי.

ה"שפת אמת" טוען:  בכתוב שלפנינו מזהירה התורה את כל אדם מישראל ,דווקא בדברים המותרים -  לפי שבני אברהם יצחק ויעקב חייבים להיות זהירים שלא לחקות את  המצרים והכנענים באורח - חייהם הגויים, אין לאכול כגוי ולא לשתות כגוי ולא להידמות להתנהגות שלהם  בדרך חייהם.

הרי יהודי  טרם יאכל יברך וגם בסיום האכילה יודה לה' בברכה.

הנביא ירמיהו מציין את ייחודם של עם ישראל בדבריו:

"זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא ה' שְׁמֶךְ" (ירמיהו י"א, ט"ז).

כוונתו של הנביא - עם ישראל הוא עם מיוחד - דוגמת הזית שעליו תמיד רעננים בכל ימות השנה  - וגם שמן הזית אינו מתמזג עם משקאות אחרים  - לפי שהוא תמיד עולה למעלה.

בדומה לכך- אין יכולים היהודים להתמזג עם הגויים .

נאמר  אחרי המבול: "וַתָּבֹ֨א אֵלָ֤יו הַיּוֹנָה֙ לְעֵ֣ת עֶ֔רֶב וְהִנֵּ֥ה עֲלֵה־ זַ֖יִת טָרָ֣ף בְּפִ֑יהָ וַיֵּ֣דַע נֹ֔חַ כִּי קַ֥לּוּ הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ"[בראשית ח', י"א]

באמת נשאלת השאלה  מהיכן השיגה היונה עלה זית בתום המבול ששטף את העולם?

על כך ישנם דעות רבות:

אחת מהן סוברת: כי נפתחו ליונה שערי גן עדן ומשם הביאה את  עלה הזית.

יש דעה:  כי מארץ ישראל הביאה היונה את עלה הזית.

בכל אופן - הדבר מוכיח כי עם ישראל המשול לזית הוא עם מיוחד ונצחי, גם  ארץ ישראל המובטחת לעם ישראל - היא לעד מיועדת לנו.

התורה מעניקה ליהודי חיים טובים.

נאמר: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם:  אֲנִי, יְהוָה"

הצדיק רב מנחם מנדיל מקוצק מסביר: על היהודי  מוטל לשמור את החוקים והמשפטים שניתנו לעם ישראל בהר סיני - בעודו עדיין צעיר כשהוא בבחינת: "חי"-צעיר ובריא ומלא חיים כי בכך נבחנת  מידת דבקותו בה' ונאמנותו לתורה הקדושה!

"דגל  מחנה אפרים" סובר: כתוב: "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם": המילה: "אֹתָם"

אותיות: "אמת"- מי שעושה את האמת ליסוד חייו- מדבר אמת בלבבו ומודה על האמת והולך בדרך האמת - וחי בהם - זוהי סגולה לאריכות ימים!

לעניות דעתי: התורה נקראת "תורת חיים" לפי שהיא  מספקת הוראות ליהודי כיצד יתנהג נכון במהלך החיים – בכל עת, ומספקת תשובה אלוקית לכל שאלה-ובעיה . ומדריכה אותנו כיצד לנהוג בדומה: לאדם הרוכש כלי יקר או מכונה מסוימת - כדי לדעת כיצד להשתמש בכלי בצורה נכונה - עליו לקרוא את דף ההוראות של המכונה.

כך , התורה הקדושה מספקת תשובות בכל עת לכל שאלה.

במצב בו אנו נמצאים כיום כאשר מולנו שבע חזיתות של מלחמה  נתבונן בספר התורה ונלמד כיצד לפעול בצורה הטובה  ביותר.

המסקנה:- כדי להגיע לשלום בר קיימא בארץ - עלינו לקיים את רצון אלוקים בלבד, שמירת שבת  ושאר מצוות בין אדם למקום ומצוות בין אדם לחברו.

אל נשכח כי היינו מאוחדים כולם במעמד הר סיני כפי שנאמר: "וַיִּחַן ־שָׁם יִשְׂרָאֵל, נֶגֶד הָהָר"[שמות, י"ט, ב']  נאמר :"ויחן "- בלשון יחיד כמו כן, כתוב:" וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה"

המשמעות היא: כי כל עם ישראל הם כגוף אחד - ואם אחד חוטא- גם אחרים סובלים, למה הדבר דומה? לאדם המנקב חור ברצפת הספינה ומיד מנסים לתקן זאת - אך הוא מסרב לקום בטענה: כי זה המקום  שלו בלבד ואינו מבין כי הוא פוגע בכל הנוסעים!

נזכור כי אלוקים מביט בנו כל השנה - כמלך המביט על משרתיו בארמונו - ואם אינם ממושמעים מגורשים מהארמון המפואר, חלילה, או נענשים בדרך אחרת.

כנאמר: "אֶרֶץ אֲשֶׁר יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ תָּמִיד עֵינֵי יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה."[דברים: י"א, י"ב]

לסיכום: לאור הנאמר לעיל: על מנת להיכנס לנתיב השלום עלינו למלא את רצון ה'- וממילא ה' יקיים את רצוננו לשלום הנכסף בארצנו! כנאמר: "בְּנִי, תּוֹרָתִי אַל־ תִּשְׁכָּח;    וּמִצְוֺתַי, יִצֹּר לִבֶּךָ. "כִּי אֹרֶךְ יָמִים, וּשְׁנוֹת חַיִּים  --  וְשָׁלוֹם, יוֹסִיפוּ לָךְ".[משלי : ג', א'-ב']

יפים ומעודדים דברי –נבואת- עמוס הנביא:

"וְשַׁבְתִּי, אֶת־שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ, וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת־יֵינָם; וְעָשׂוּ גַנּוֹת, וְאָכְלוּ אֶת־פְּרִיהֶם.  וּנְטַעְתִּים, עַל־אַדְמָתָם; וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד, מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם--אָמַר, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ".[ עמוס ט', י"ד- ט"ו]