עלון חדאי נפשאי 

שיעור שבועי מהרב החיד''א שליט''א

השיעור נמסר אור ליום חמישי כט‘ ניסן פרשת תזריע מצורע ה‘תשפ“ו

בבית הכנסת ’אהבת השם‘ רחוב רבי דוד בוזגלו - אשדוד בשעה 21

נמצאים בימים הקדושים שבין 'חג הפסח' ל'חג השבועות'.

אלו ימים שמלאים בתורה, בקדושה וטהרה, מלאים בברכת

ה' יתברך לכל עם ישראל, כולם. נזכה למשיח צדקנו בקרוב אמן כן יהי רצון. 

הלכות מילה וביום ה 8

זוכים ברוך ה' בפרשיות של השבת הקדושה הזאת 'תזריע-

מצורע', לכמה הלכות על מה שאמר הכתוב בפרשה '' וביום ה 8 ימול בשר ערלתו"

יתן ה' לכל עם ישראל

בנים צדיקים ובנות צדקניות, וזרע קודש של קיימא – כולם.

אמן, כן יהי רצון.

ילד נולד ברוך ה', בשעה טובה ומוצלחת, במזל טוב וסימן

טוב, אנשים עושים שמחה גדולה, שרים פיוטים "בסימן טוב

בן בא לנו בימיו יבוא הגואל" – הרבה שמחה יש. אבל, אמרה

התורה: ''וביום ה 8 ימול בשר ערלתו"  ביום השמיני עושים

'ברית מילה'.

את ברית המילה ציותה התורה שתהיה דוקא ביום ולא בלילה, וגם (שתהיה) ביום השמיני.

'אירוע ערב'

יש אחד שרוצה לעשות את ברית המילה 'אירוע ערב'. אם

זה בקיץ, אפשר שהברית תהיה בשעה 19:00 ויעשו סעודה

עד 23:00 בלילה, אין בעיה, כי בקיץ, ב19:00- זה עדיין יום,

אבל בחורף השקיעה היא ב,16:00- אז אי-אפשר לעשות

'ברית מילה' בשעות כאלה מאוחרות )כמו בקיץ(, אלא צריך

שהברית תהיה בשעה מוקדמת, ואז יש בזה מעלה גדולה

מאוד. אבל אם הברית לא בשעה מוקדמת וכבר נהיה לילה,

אי-אפשר למול באותו היום.

נהיה להם בלאגן

(למשל) רוצים לחכות לאיזה סנדק, סיכמו עם איזה סבא

שהוא יהיה הסנדק וחשבו שהברית תהיה בסמוך לשקיעה,

ובדיוק מאיתו יתברך נהיה להם בלאגן – פקק באמצע הדרך,

ואז הסבא הזה לא מצליח להגיע עד לשם, שקעה השמש

ונהיה ]זמן[ 'צאת הכוכבים', ב20:00- בערב הגיע הסבא הזה.

מה יעשו? הברית תהיה מחר, אבל לא היו צריכים לבטל את

הברית בשביל זה, היו צריכים להביא סנדק אחר. אין לסבא פה ממה להיפגע וממה להיעלב, כי זה דבר שאין ברירה

היום בבוקר ה' זיכה אותי והיתה ברית של אנשים צדיקים בעיר בית שמש

)זה רחוק, ויש הרבה ציבור קדוש בנתיבות, בלי עין הרע, אבל הסבא של התינוק שם,

הוא אחראי על כל הכולל של אבא עט"ר בעיר אלעד, הוא בא כל יום מבית שמש

לאלעד, אז אמרתי שזו מצוה גדולה – הכרת הטוב( זכיתי להיות שם בברית וחזרנו.

היה שם מעשה פלאי: האמא של התינוק, אשה יראת ה', לא הרגישה טוב

בבוקר, היו לה התכווצויות קשות, לקחו אותה לבית החולים ואמרו להמתין

חצי שעה בשביל לראות את הכיוון, ישחררו או לא ישחררו? ואם לא, האם

לעשות ברית או לדחות את הברית? אמרתי להם: "תראו, לדחות את הברית

מהיום, זה לא שייך, אבל לדחות את השעה זה שייך, אם יותר מאוחר היא

תבוא, אז כן! וגם אם אני לא אוכל לבוא, זה לא משנה, העיקר שהברית

תהיה ביום השמיני. אבל מהיראת שמים של הצדיקה הזו, היא עשתה 'מוחין

דגדלות' ואמרה: "תהיה ברית בזמן, האורחים באו ומחכים, לא נעכב אף

אחד, אני אראה את הברית במצלמה )שיחת וידאו(", כך אמרה וכך היה.

זה מראה על המון יראת שמים, שברית המילה לא נדחתה, זה דבר גדול

מאוד-מאוד.

איזו חולשה או 'צהבת

באופן כללי, 'ברית מילה' לא דוחים אותה, אלא א"כ יש סיבה

על פי ההלכה, והסיבה המפורסמת שבשבילה דוחים 'ברית

מילה', היא אם התינוק לא מרגיש טוב, יש לו איזו חולשה או צהבת

כל ילד שנולד, אחרי יומיים-שלושה מהלידה, יש לו קצת 'צהבת', כי

המעבר שלו לעולם, בעולם הזה יש קצת זיהום והוא נושם את הזיהום הזה,

אז זה מתבטא אצלו ב'צהבת', ש'צהבת' זה סוג של זיהום בכבד, אבל זה זיהום

קל שיוצאים מזה, אבל אם ח"ו זאת 'צהבת' קשה, זה מסוכן

הרופאים כבר רגילים בזה שאם ה'צהבת' מטפסת ומתקרבת למספר ,17-18 מכניסים את התינוק מתחת לאור כחול לפני שהיה את הנורה הכחולה הזו, היתה שיטה ישנה מאוד, אבל הרבה

חולים ב'צהבת' נתרפאו בזכות זה, בחסדי ה' יתברך, מי שהיה לו 'צהבת'

אפילו בגיל גדול, היו מביאים יונה, היו מניחים את פי הטבעת של היונה על

הטבור של החולה ב'צהבת', ותוך כמה שניות היונה היתה נושמת, וכשהיא

נושמת, היא סופגת אליה דרך המקום ההוא את ה'צהבת', היא היתה מתה

והחולה היה קצת מתאושש. אם ה'צהבת' היתה ברמה חמורה, לוקחים איזה

10-20 יונים )לפי הענין(, היונים היו מתים, אבל בד"כ החולה היה מתרפא וזה היה דבר נפלא!

ובד"כ זה עוזר להוריד את ה'צהבת

'צהבת נמוכה'

עד מספר ,12 זה נקרא 'צהבת נמוכה', וזה טוב ועושים 'ברית

מילה'. כשזה מעל 13-14 )12.5 זה המספר הגבולי, ב12.5- עוד

עושים לפעמים( בד"כ כבר לא עושים 'ברית מילה', אלא מחכים

עד שיבריא מה'צהבת' ואז עושים 'ברית מילה. 

בפועל, זה לא ממש מסוכן. פעם עשינו ברית ב'צהבת' 16 אצל איזה תינוק

מנתיבות, שההורים התעקשו לעשות ברית כי הכל היה מוכן, הם לחצו על

המוהל והוא אמר שישאלו רופא, הם שאלו רופא והרופא אמר להם: "כן".

]זה[ אפשרי, אבל בד"כ נמנעים מזה, ולמה? כי חוששים שאם יהיה לילד עוד

טיפה זיהום או איזה קושי רפואי אחר, אז בהצטרף הקושי הרפואי האחר

ל'צהבת' שכבר יש, זה יכול ח"ו לסכן אותו ולכן לא עושים את זה. בגלל זה,

אם רואים שה'צהבת' הגיעה ל,12.5- על-פי רוב לא מלים

אסור לקחת שום סיכון

כתוב במרן השלחן ערוך ב'הלכות מילה' )יורה דעה, רסג, א

ומביא אבא עט"ר הרב יורם: למול אפשר לעולם, אבל להחזיר

נפש אי-אפשר אף פעם – למול אפשר, אם לא עכשיו, אז בעתיד, בעוד שבוע-שבועיים, אבל להחזיר נפש, אי-אפשר,

ולכן אסור לקחת שום סיכון ח"ו, אלא כל מה שאפשר למהר

להציל את הנפש מבלי שום סיכון, עליו נאמר הפסוק (ישעיהו) ''הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו'' זה מציל את הנפשות.

אבא סיפר לי שלפני כמעט 50 שנה הוא היה בברית עם הרב יששכר

מאיר. התינוק היה עם 'צהבת' והרב יששכר ראה שהתינוק צהוב, העיניים

שלו צהובות וכולו צהוב, וזה מראה על 'צהבת' מסוכנת, אם זה מצב כזה,

לא מלים עד שיבריא. אבי הבן התעקש ואמר: "כבר הכנו סעודה, הכנו

ארוחה..". אבא אמר לי שהרב יששכר קם מהכיסא, הניח את הילד ואמר:

"ברית לא תהיה פה עכשיו! זו שפיכות דמים! מי שימול את הילד הזה, במצב

הזה, זו שפיכות דמים, ואנחנו לא עושים שפיכות דמים!!".

תראו כמה הצדיק הזה נזהר, כי הצדיקים האלו ידעו כמה צריך זהירות

בחיים של האנשים, להציל אותם, להציל את הנשמות הקדושות האלה של

אותם תינוקות, ולכן, תינוק שלא מרגיש טוב, לא מלים אותו עד שיבריא.

7 ימים שלמים

גם אם התינוק הבריא, יש דברים שמיד כשהבריא, אפשר

למול אותו, אבל תינוק שהיה חולה בכל הגוף שלו, לא מחכים

שיבריא, אלא אחרי שיבריא מחכים 7 ימים שלמים - מעת

לעת אחרי שהבריא, ורק אז מלים אותו, כדי שיתחזק מהחולי

שלו, שיהיה בריא ושלם וזו השמחה הגדולה של ה' יתברך.

נולד בתפר

ילד שנולד בכניסת השבת; זמן 'כניסת שבת' אצלנו, זה

מתחיל ביום שישי. אם עדיין לא היה זמן 'שקיעת החמה',

הברית ביום שישי הבא, ואם היה זמן 'צאת הכוכבים',

הברית בשבת הבאה.

ילד שנולד בתפר – למשל, היום שקיעה ב19:10- ו'צאת

הכוכבים' ב,19:26- ילד שנולד ביום שישי עד ,19:10-19:11

הברית תהיה ביום שישי, אבל ילד שנולד ב,19:30- הברית

תהיה ביום שבת. ילד שנולד בשישי כשהשקיעה תהיה

ב19:10- והוא נולד ב,19:15-19:20- הברית לא יכולה להיות

– לא בשישי ולא בשבת: לא בשישי, כי אולי כבר שבת. לא

בשבת, כי אולי זה היה בשישי )יש רבע שעה ביום שנקראת 'ספק

יום ספק לילה'(. ומתי מלים אותו? ביום ראשון. הוא אומר לך:

"אבל הוא נולד ביום שישי", "הוא נולד בשבת!", נכון, אבל

הוא נולד בתפר שבין שישי לשבת.

'ספק יום ספק לילה'

בכל יום רגיל )לא רק בשבת( למשל, ילד שנולד ביום

רביעי עד ,19:10 הברית תהיה ביום רביעי )שאחרי(.

ילד שנולד ביום רביעי ב,19:30- הברית תהיה ביום חמישי.

ילד שנולד ביום רביעי ב,19:15- ברביעי הבא אין ברית, למה?

כי אולי זה חמישי, אז הברית תהיה ביום חמישי, מלים אותו

ביום השמיני, וכבר עברו עליו שמונה ימים.

ביום השמיני, אם כבר שקעה השמש, זה ביום שלמחרת,

אפילו שאדם יגיד: "רגע, ביום הזה זה 'ספק יום ספק לילה' –

ספק שלישי וספק רביעי, עדיף שהברית תהיה ביום המאוחר

מ'ספק שמיני ספק תשיעי', מאשר שתהיה ביום המוקדם

מ'ספק שביעי ספק שמיני', כי אם זה 'ספק שביעי', עוד לא

הגיע זמן המילה בכלל, אבל אם זה 'ספק שמיני', כבר הגיע

הזמן של ברית המילה, ולכן מלים אותו אז. 

"זאת כבר בעיה שלו"

לפעמים יש משפחות יקרות, אנשים יקרים ואהובים בשמים

ובארץ, שזכו והתחזקו בתשובה שלימה לפני ה' יתברך, וזכו

לבן צדיק. הברית יצאה להם בשבת קודש, ולפי המשפחה

שיש להם, הם מכירים את הנפשות הפועלות, נפשות

עדינות, וחלקן נראה שיבואו בשבת עצמה לברית, מתוך

'חילול שבת'. השאלה היא: האם זה נכון להשאיר את הברית

בשבת, ולומר: "מי שיבוא בשבת זאת כבר בעיה שלו", או

להגיד מראש: "נדחה את הברית ליום ראשון", ואז לפחות

נציל הרבה אנשים מאיסור של 'חילול שבת'?

לשלב את שני הדברים

קודם כל, כל אחד יודע שאם אפשר לשלב את שני הדברים

– גם שהברית תהיה בזמן וגם שלא יהיה 'חילול שבת', ודאי

שזה טוב. והנה, ברוך ה' אדם זוכה והוא מתקרב לה', אבל

המשפחה שלו, הדודים והקרובים יבואו בשבת, אומר רבינו עובדיה, בכל מקרה יעשו 'שאלת חכם' בפני עצמו, אבל יש

מצבים כאלו שנוהגים שאם זה יגרום להרבה אנשים לעשות

'חילול שבת' או 'חילול יום טוב', יותר טוב באילוץ לדחות

את הברית ליום ראשון, וככה נזכה שלא יהיה שום חילול על

סמך הברית. 

עוד יותר טוב

אבל, זה מאוד תלוי באורחים, כי לפעמים אפשר לסדר

את זה אחרת, להציג את זה בפניהם ולומר: "תראו, הברית

יצאה בשבת, אז אנחנו נעשה בברית בשבת משהו קטן,

ואת המסיבה הגדולה נעשה בשבוע הבא באולם באיזה יום

ב20:00- בערב", אם אפשר לעשות כזה דבר, זה עוד יותר

טוב, ואז גם אם בסוף באו אנשים בשבת, זה כבר עניין שלהם ולא בעיה של בעלי השמחה. 

יחכו ליום ראשון

אשריכם ישראל, אם אין ברירה אחרת ויהיו הרבה 'חילולי

שבת', בפרט אם יהיה 'חילול שבת' מצד ההורים של הילד

שיבואו באוטו, או יביאו את התינוק באוטו וכיוצא בזה, אז יחכו ליום ראשון וזה יותר טוב.

'ניתוח קיסרי'

יש ילד שנולד בשבת ב13:00- בצהריים, כולם שומרים שבת,

ובכל זאת הברית נדחית ליום ראשון. מתי יקרה? ילד שנולד

בשבת ב'ניתוח קיסרי', הברית שלו תהיה ביום ראשון, מפני

גזרת הכתוב, שנאמר בפסוק ''אישה כי תזריע וילדה זכר וטמאה 7 ימים'' וכ'ו ויש את הפסוק ''וביום ה 8 ימול בשר ערלתו" -'ביום השמיני' אפילו בשבת,

אבל כיון שהוא נולד בניתוח, זאת לא נקראת 'טומאת לידה',

זאת טומאה אחרת אבל לא 'טומאת לידה', כיון שאין שם את

העניין של ''וטמאה 7 ימים'' לא חייב.

'ספק בין השמשות'

כמה זה חשוב שאדם ישים לב על ה'ברית מילה', כשרואים

תינוק שנולד בשבת, צריך להתבונן באיזו שעה בשבת, כי לא

כל השעות הן ממש שבת, אולי זה 'ספק בין השמשות', וככה זוכים שהברית תהיה כמו שצריך.

את הילד הבא לא מלים מיד

אם יש תינוק שרואים שיש ח"ו סכנת נפשות למול אותו.

למשל, לא על אף אחד מעם ישראל: ילד קטן שנפטר אחרי

הברית ואח שלו גם נפטר אחרי הברית, את הילד הבא לא

מלים מיד, אלא מחכים קצת, עד שיראו שהוא יותר גדול

ויותר חזק, רק אז מלים אותו, כדי שח"ו לא יבוא לידי סכנה.

התינוק הזה 'ירוק

הגמרא אומרת שהיתה משפחה בירושלים שקראו אותם

'משפחת רבן יוחנן' – ע"ש הצדיק רבן יוחנן בן זכאי. פעם

אחת באה אצלו אישה אחת ואמרה לו: "רבי, נולד לנו ילד,

עשו לו ברית (ולא עלינו) הוא נפטר", הכאב הוא גדול כל-כך. נולד לה עוד בן: "עשו לו ברית ונפטר

אם יש מצב כזה, הילדים הבאים שנולדים באותו הבית, עוד לא מלים

אותם, עד שיראו למה קרה מה שקרה, כדי שח"ו לא יבואו לידי סכנה. אז

בודקים, ורק אחרי שמבחינה רפואית אפשר למול, בפועל אפשר למול.

בשעה טובה היא ילדה ילד שלישי, באה ואמרה לו: "רבינו, שני האחים שלו שלפני כן,

לא החזיקו מעמד. למול אותו או לא למול אותו?". הסתכל

עליו וראה שהתינוק הזה 'ירוק', אבל לא ממש שהוא בצבע

ירוק, הכוונה שהדם עוד לא נספג בגוף. אמר להם: "המתינו

עד שיפול בו דמו בתוכו". המתינו כמה ימים, ראו שברוך

ה' המצב הסתדר ומלו אותו. ואומרת הגמרא שקראו אותם

'משפחת רבן יוחנן' על שם רבן יוחנן שהציל אותם.

לא בא מאיזה מאמץ בכדורגל

והיה עוד מעשה כזה עם רבן יוחנן: תינוק נולד ועשו לו ברית

מילה, לא עלינו הוא לא החזיק מעמד. עוד תינוק נולד ועשו לו

ברית – לא החזיק מעמד. הילד השלישי שנולד, הביאו אותו

לפני רבן יוחנן שהציץ בו רואה שהוא כולו אדום-אדום, אמר

להם: "תראו, האדום הזה לא בא מאיזה מאמץ בכדורגל, הוא

בן 8 ימים", אז מאיפה בא האדום הזה? אומר רש"י: הדם

שלו היה בין העור לבשר, הוא לא נכנס לגוף ולכן הוא כל כך אדום, אמר להם : תחכו עד שהדם שלו יתפשט בגוף טוב. חיכו וחזר לצבע הרגיל. גם למשפחה הזו קראו משפחת רבן יוחנן, על שם הצדיק הזה רבן יוחנן בן זכאי.