מצורף דף הכנה לחודש ניסן ולפסח, 

יש בו הלכות של הכנת והכשרת הבית לפסח,

והשנה תוספת מיוחדת עם הלכות שקשורות לערב פסח שחל בשבת.

שנזכה בע"ה להתכונן לפסח מתוך שמחה ובטוב, ונזכה עם כל ישראל לגאולה שלמה וניסים ונפלאות!

הורדת הקובץ בפורמט pdf

בס"ד                                                            ניסן התשפ"ה לסדר בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל בע"ה

דף הלכות לחודש ניסן ולחג המצות [פסח]

שלום וברכה לכל תושבי היישוב היקרים.

ב"ה אנו מתקרבים לפסח חג חרותנו, חג אמונתנו, חג שבו פסח הקב"ה על בתי בנ"י במצרים וכבימים ההם בזמן הזה, עינינו צופיות לגאולתנו ופדות נפשנו לצד פעולתנו ומעשה חיילנו הגיבורים לניצחון ישראל. מצורף בזה הלכות לפסח, הכוללים את ברכת האילנות, הכשרת כלים, נקיון והכשרת המטבח לפסח, בדיקת חמץ וביעור חמץ. השנה מתווסף לכך, שערב פסח [יום יד בניסן] חל בשבת ולכן אתייחס כיצד עושים בדיקת ושריפת חמץ השנה וכיצד מקיימים סעודה שלישית בשבת.

בדף זה יהיו הדברים הלכה למעשה ללא פילפול והרחבה יתרים.

חשוב מאוד בתקופה זו לשמור על השלום והאחווה בתוך הבית פנימה ובעשיית הדברים בשלום ובאהבה כמה שיותר. מעלת הדברים הללו גדולה מהקפדה כזו או אחרת. גדול השלום. ובפרט בעת הלאומית הזאת נרבה בשלום בתוכנו במעגלים הקרובים המשפחתיים ובע"ה משם יתפשט הלאה.

למי שיש זמן מומלץ מאוד ללמוד הלכות פסח בתקופה זו.

בכלל המועד הוא זמן מעולה ללימוד תורה וראוי מאוד בתקופה זו לצד כל העשייה לקראת פסח וגם בעת המועד לצד המפגשים המשפחתיים והטיולים למצוא זמן ללימוד תורה.

בשנה זו ביתר שאת, אנו מתפללים להצלחת עמ"י וניצחוננו המוחלט. לרפואת הפצועים, לחזרת כל החטופים ולישועת ישראל. בע"ה שנזכה לגאולה וישועה שלמה.

 

מהלכות חודש ניסן

חודש ניסן הוא חודש שמח חודש של גאולה, לכן אין אומרים תחנון בכל חודש ניסן והוא הדין שאין אומרים צדקתך במנחה של שבת. אין מספידין ואין מתענין בחודש ניסן [למעט תענית בכורות שגם אותה נוהגים לסיים על ידי סיום וסעודה].

לגבי עלייה לבית עלמין, נוהגים שלא לעלות לבית עלמין הנקרא בית החיים בחודש ניסן, למי שיש יארצייט [אזכרה], יש בכך מנהגים שונים, מנהג רווח אצל בני ספרד וכך גם מנהג חלק מבני אשכנז, שלא לעלות לבית העלמין גם ביום האזכרה אלא לעלות בערב ראש חודש ניסן, [השנה או ביום חמישי או ביום שישי בשעות הבוקר לפני חצות, כיוון שאין עולין לבית העלמין לאחר חצות ביום שישי]. וכך נראה להורות למי שאין לו מנהג אחר בדבר.

יש שנהגו לעלות בחודש ניסן ביום היארצייט, אך יש להם לשים לב שאינם בוכים ומצטערים מידי.

 

ברכת האילנות –

חכמים תיקנו לנו ברכה נפלאה בה יש לנו הזדמנות להודות לה' על בריאתו היפה, שברא בריות טובות ואילנות טובים להנאתנו.

זמן הברכה - החל מר"ח ניסן ועד סוף חודש ניסן.

יש לברך על שתי אילנות מאכל.

יש מעלה בברכה על האילנות מחוץ ליישוב, אך אם הדבר מטריח ויגרום לפספוס הברכה ניתן בהחלט לברך גם בתוך היישוב ובגינה הפרטית.

יש לברך על אילנות שהם פורחים ויש בהם פרחים.

טוב ומעולה לברך ברכת האילנות במניין וברוב עם. בע"ה ביום ראשון טז' בניסן [א חול המועד] יהיה הלל מוזיקלי במניין המאוחר [8:30] בבית הכנסת המרכזי ולאחריו נצא כל מי שמעוניין לברכת האילנות מחוץ ליישוב ברוב עם  [בערך סביב השעה 9:30].

לגבי ברכת נשים יש בכך מחלוקת, נשים מבנות אשכנז הנוהגות לברך, ראוי שימשיכו במנהגם היפה ויברכו נשים מבנות ספרד שלא נהגו לברך, ימישכו במנהגם היפה ולא יברכו אלא יבואו עם בעליהם וישמעו את ברכתם ויכוונו לצאת בה ידי חובה.

לגבי ברכה בשבת, יש בכך מחלוקת יש שמברכים בשבת ויש שאינם מברכים בשבת. מי שיכול לברך שלא בשבת עדיף.

 

קמחא דפסחא –

מנהג ישראל כפי שהביא הרמ"א לדאוג לבני העיר הזקוקים לכך לפסח ולתת מעות בשביל שיהיה לכולם שפע ויוכלו להסב לליל הסדר בשמחה. נכון מאוד לתת צדקה זו לוועדת הצדקה היישובית הנותנת כסף זה למי שזקוק לכך מהיישוב כי עניי עירך קודמים.

וכפי שכתב הרמב"ם בהלכות שביתת יום טוב בפרק ו וכך לשונו – "וכשהוא אוכל ושותה, חייב להאכיל לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האומללים. אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו, ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש--אין זו שמחת מצוה, אלא שמחת כרסו.  ועל אלו נאמר "זבחיהם כלחם אונים להם, כל אוכליו ייטמאו:  כי לחמם לנפשם" (הושע ט,ד); ושמחה כזו קלון היא להם, שנאמר "וזיריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם.

 

דרשת שבת הגדול –

תתקיים בל"נ בע"ה השנה בשבת ויקרא [שבוע לפני השבת שהיא ערב פסח] בבית הכנסת המרכזי לאחר מנחה.

בבית הכנסת בדגל לאחר שחרית.

 

הלכות חמץ –

הקדמה - איסור חמץ הוא איסור חמור מאוד ולכן יש בו מספר איסורים – שני איסורי לאו – לא יראה ולא ימצא. ואיסור נוסף הוא איסור אכילה. איסור בל יראה ובל ימצא הוא בכזית, ואיסור אכילה הוא בכל שהוא. לכן בעניין של נקיון הבית שבו משקיעים לעיתים זמן רב, צריך לדעת שיש להשקיע בעיקר במטבח ובדברים שבהם משתמשים לאכילה בפסח שיהיו נקיים מכל שהוא ומאידך בשאר חלקי הבית ניתן לנקות באופן שלא יהיה כזית חמץ.

חשוב לציין שמי שלא משתמש בכלים בפסח, הן בצלחות וסכו"ם והן במכשירי חשמל כאלה ואחרים, אינו צריך להכשירם אלא רק לנקות אותם מבחוץ שלא תהיה עליהם ממשות חמץ ויצניעם בפסח.

 

הכנת המטבח לפסח –

לפני הכשרת כל אחד מהדברים ברשימה זו ובכללם גם דברים שמביאים אותם להגעלת כלים יש להמתין 24 שעות ללא שימוש בכלי או במכשיר ורק לאחר מכן ניתן להכשירו.

תודתי לרב קופלד שליט"א על פרק זה של הכשרת המטבח לפסח, שבסיסו ורבים מהדברים הכתובים בו מבוססים על הנחיותיו לאורך השנים.

1. השיש

א.       מעיקר הדין, אפשר להשתמש לאחר עירוי מקומקום רותח על כל מקום בשיש- גם בלי לכסות.

ב.       עם זאת יש נוהגים לכסות וכל אחד ינהג כמנהגו הקבוע.

 

2. הכיור

א.       לנקות היטב, ולערות מים חמים מקומקום חשמלי.

ב.       יש להניח בתוך הכיור מדפים להנחת הכלים בפסח. יש מהדרים להניח בתוכו כיור מיוחד לפסח.

ג.        עם כל זה, אין למלאת בפסח את הכיור מים חמים ולהניח בהם כלים.

ד.       את "המשולש" לאשפה, רצוי להגעיל בנפרד אחר נקיון היטב, או להחליף לפסח.

 

3. כירי גז

א.       המשטח שסביב הלהבות- רצוי לכסות עם רדיד אלומיניום.

ב.       החצובה (שעליה מונחים הסירים)- לאשכנזים צריך מעיקר הדין ליבון קל, עדיף לכסות אותה או לצפות ברדיד אלומיניום. לספרדים אפשר להגעיל ברותחים (לעשות לה הגעלה).

ג.        המבערים- לנקות היטב ולהבעיר עד שיתחמם מאד.

 

כיריים אינדוקציה כיריים חשמליות וכיריים קרמיות

א.       יש לנקות היטב את המשטח מכל לכלוך ולעשות זאת גם על ידי סבון שהוא חומר פוגם.

ב.       יש לדאוג שלא ישתמשו בכיריים במשך 24 שעות כך שהם יתנו טעם לפגם.

ג.        לאחר מכן יש להרתיח סיר שלא השתמשו בו ב24 השעות האחרונות עם מים על האש לחום הגבוה ביותר במשך כעשרים דקות.

ד.       יש לדאוג [בזהירות כמובן] שהמים יגלשו ויישפכו על גבי שאר הכיריים בשביל שגם המקומות שמסביב לסיר עצמו שבלעו ממאכלי חמץ יוכשרו על ידי העירוי הזה. לחילופין ניתן לערות מים רותחים מקומקום על שאר המקומות שאינם המקום בהם הסיר מונח [והסיר עצמו יהיה ריק].

ה.      בכרים חשמליות וקרמיות בהם לא צריך סיר להדלקתם ניתן ללא סיר להדליק אותם על החום הגבוה ביותר למשך 20 דקות ואז לערות מים רותחים על המקומות שמסביב

ו.         יש היום משטחי סיליקון העמידים בחום של 280 מעלות, בפרט לבני אשכנז שחוששים לכך שמעורב בכיריים הללו דברים שלא מאפשרים את הכשרתם נכון לשים משטח סיליקון על הכיריים ובכך לצאת ידי חובת כל הדעות.

ז.        יש שנהגו להחמיר ולא להכשיר והמחמיר תבוא עליו ברכה, אך במקום הצורך ניתן להכשיר.

4. תנור אפיה

א.       (מעיקר הדין אפשר להכשירו:) לנקות היטב, "בכל החורים והסדקים" ובפרט יש לשים לב לנקות את הדלת ומתחת לגומיות, ולחממו שיגיע לחום המקסימלי למשך כשעה.

ב.       תבניות האפייה צריכות ליבון כיוון שהם באות לעיתים במגע ישיר עם האוכל, וליבון שלהם יהרוס אותם לכן אין מלבנים אותם ויש להחליף את התבניות לפסח או להשתמש בחד פעמי.

ג.        את הרשתות ניתן ללבן בהגעלת הכלים

ד.       עם כל זה, יש מחמירים בהכשרת תנור לפסח, ומשום כך נמנעים רבים מלהכשירו. אם מתכוון להשתמש בפסח רק בכלי סגור אפשר להקל- גם למחמירים.

ה.      תנור המתנקה מעצמו (פירלוטי) אפשר להקל ולהכשיר (באופן הנ"ל) גם למחמירים.

 

5. מיקרוגל

א.       לנקות היטב את כל הלכלוך ו"בחורים ובסדקים". להכניס כלי עם מים ומעט סבון, ולהפעיל עד שיגיעו אדים חמים ויתחממו הדפנות לחום המקסימלי שמגיע בזמן השימוש במשך ימות השנה [עדיף לחכות עד שיתאדו כל המים שבכוס או בכלי]

ב.       מיקרוגל שמשולב בו גם תנור טורבו - לנקות היטב, להפעיל את הטורבו למשך זמן שיגיע לחום מקסימלי. אחר כך להכניס כלי עם מים, ולהפעיל כנ"ל בסעיף הקודם.

ג.        את צלחת הזכוכית של המיקרוגל, לספרדים ניתן לשטוף היטב עם סקוץ' ומים וסבון, ולאשכנזים יש לעשות לצלחת הגעלה.

ד.       את ה"מעמדים", שמניחים עליהם את הכלי עם האוכל, רצוי להחליף לפסח או לכסותם.

ה.      עם כל זה, יש להשתמש בפסח בחימום במיקרוגל רק בתוך כלי מכוסה.

 

6. פלטת שבת

לנקות היטב ("מכל הכיוונים"), לחמם לחום מקסימלי למשך כשעה. לאחר מכן יש לכסות עם רדיד אלומיניום. אם שמים לחם ממש על הפלטה כגון חלות או פיתות יש עדיפות לקנות פלטה נפרדת לפסח, אך ניתן גם לנקות לחמם שעה ולכסות עם אלומיניום עבה.

 

7. מדיח כלים

לנקות היטב, ולהפעיל בתכנית הארוכה ביותר ובחום הגבוה ביותר, כשכל החלקים בתוכו. אם אפשר, רצוי (אח"כ) להוציא את הרשתות ולערות עליהן מים רותחים. 

 

8. מיקסר

לנקות היטב גם בחורים של המקצפים. את המקצפים יש להגעיל ברותחים (על האש).

 

9. מעבד מזון (בלנדר מג'ימיקס וכד')

לנקות היטב. את הכלי שבו מתערבב האוכל ואת הסכינים, יש להגעיל ברותחים על האש. אם ברור שהשימוש היה רק לדברים קרים ושאינם חריפים, מספיק לנקות היטב ואין צורך להגעיל.

 

10. מטחנת בשר

לפרק את כל החלקים, לנקות היטב ולהגעיל במים רותחים על האש. את החלק עם החורים, יש ללבן בליבון קל. 

 

11. קומקום חשמלי ומיחם שבת

א. לנקות ורצוי גם "להוריד את האבן" (אבל לא הכרחי). למלא מים עד המקסימום, להרתיח ולשפוך.

ב. מכסה של מיחם שחיממו עליו מאכלי חמץ רצוי אם אפשר להגעיל בנפרד (ברותחים על האש).

 

12. טרמוס

לנקות ולמלא מים לזמן מסוים. אם השתמשו בתוכו בחמץ ("ממש"), אין להכשירו לפסח.

 

13. מקרר ומקפיא

לנקות היטב גם בכל החריצים. אם יש קרח במקפיא רצוי להפשירו לפני הניקוי. המקרר שבו כל השנה יש חמץ ובפסח יש בו עצמו אוכל כשר לפסח שאוכלים הוא המקום שזקוק לניקיון ודקדוק מרבי. טוב לצפות את המדפים של המקרר בשקיות או בדבר אחר שחוצץ בינם לאוכל הכשר לפסח.

 

14. מייבש כלים-  לנקות היטב, ואפשר להניח עליו כלים בפסח.

 

15. שולחנות שאוכלים עליהם- יש לכסות בפסח. מפות- אפשר לכבס ולהשתמש בפסח.

 

16. דיני הגעלה לכלים ספציפיים

א. סיר לחץ- לפרק את החלקים, ואפשר להגעיל בכלי ראשון על האש.

ב. בקבוק של תינוק- צריך ואפשר להגעילו לפסח, במים רותחים.

ג. מגשים- אם משתמשים בהם גם לחם, צריך הגעלה ברותחים.

ד. בקבוקי סודה סטרים (וכד')- מספיק לנקות היטב (מבפנים ומבחוץ).

ה. גביע יין- נוהגים להגעיל ברותחים (שמא נשרו בתוכו פירורים וע"י החריפות נבלע טעמם בכלי).

 

17. כללים בהגעלת כלים:

 א. החומרים שאפשר להגעיל: מתכת, אבן, עץ, פלסטיק, גומי.

    כלי חרס ופורצלן וכד'- אין להגעיל.

    כלי אמייל- יש מחמירים שאי אפשר להגעילם ובשעת הצורך יגעיל ג' פעמים.

    כלי פיירקס ודורלקס - לספרדים- אפשר להגעיל בכלי ראשון על האש. ויש המקלים שדי לנקותם בלבד וכך העיקר. לאשכנזים, ניתן להגעילם שלוש פעמים.    

ב. מחבתות (שמטגנים בהן עם שמן) וכן סירים שמיועדים לפתיתים וכד' שלפעמים הנוזל מתייבש לגמרי, לספרדים אפשר להגעיל, ולאשכנזים צריך ליבון. מחבתות טפלון שלא ניתן לעשות להם ליבון, אין להכשירם לפסח. אמנם לספרדים אם משתמשים בהם ברוב הפעמים עם שמן, ניתן להכשירם בהגעלה.

ג. כלי שיש בו חריצים שאי אפשר לנקות וא"א ללבן שם, וכן כלי שיש בו חלקים (ידיות וכד') שאי אפשר להכניסן למים רותחים- אין להגעילם.

ד. לפני הגעלה יש לנקות היטב, ורצוי לפרק את הידיות ולנקות מתחת (אם אפשר). במקום שיש חריצים שאי אפשר לנקות, צריך לעשות ליבון קל.

ה. לפני הגעלה במים- בין הכנסה לרותחים, או חימומם בתוך הכלי, או עירוי- יש להמתין 24 שעות בלי שימוש בחם בכלל. ובשעת הדחק אפשר להסתפק ב24 שעות, מאז השימוש בחמץ חם.

חלק גדול מניקיון הבית איננו קשור לאיסור חמץ, ואמנם אין בזה רע "לנצל את ההזדמנות" לניקיון כללי בבית, אבל נראה פשוט שאסור שזה יגרום למתח ולחץ. החשיבות של השלום בבית והשמחה של בני הבית, חשובה יותר מדברים שאין בהם איסור חמץ.

 

קניית מוצרים לפסח –

יש לשים לב לכל מוצר שקונים שיש לו הכשר לפסח. לעיתים בחנויות בלא כוונה יכולה להתרחש טעות ויש לשים לב שהמוצרים שקונים כשרים לפסח.

 

תרופות בפסח –

מי שזקוק לתרופה לפסח, יבדוק אם התרופה כשרה לפסח. יש תרופות רבות הכשרות לפסח ולעיתים ניתן לבקש מהרופא תרופה חלופית הכשרה לפסח. אמנם במידה ואין הכשר בתרופה, אם זו תרופה שאין בה טעם ובולעים אותה ובפרט אם היא מצויה בקפסולה יכול האדם לבולעה בפסח.

 

אכילת קטניות –

מנהג בני אשכנז שלא לאכול קטניות.

יש מי שעבורו אין זה איסור מאתגר והוא שמח בקיומו והדבר קל לו ואשריו ואשרי חלקו.

אמנם מי שמתקשה בדבר זה ראשית צריך לדעת שיש זכות גדולה בהמשך הקיום היהודי ובהמשך שרשרת הדורות. בבחינת אל תטוש תורת אימך ותורה שיש לה בית אב, ואשרי כל מי שזוכים להמשיך את מסורת אבותיהם. יש בכך ערך גדול גם כלפי ילדינו שרואים עד כמה חשובה לנו מסורת אבות וגם הם בע"ה ימשיכו בדרך.

בנוסף לכך יש מספר דברים שגם המקפידים באיסור קטניות יכולים להקל בהם אם ירצו, ואלו הן –

א.       שמן קנולה ניתן להתיר שהרי לא היה בכלל הגזירה וגם לא בא במגע עם מים בשעת יצירתו ויש גם המתירים שמן סויה.

ב.        דברים שעיקרם אינם קטניות אלא תערובת עם קטניות. לדוגמא אם יש מוצר שרובו שמן סויה או שמן קנולה והאדם מחמיר בהם לא יקנה אותם אך אם רובם עשוי מדברים שאינם קטניות ויש מיעוט של מיעוט של קטניות ניתן להתירם. [יש להסתכל ברכיבים ולפי זה ניתן לדעת האם למרות שכתוב לאוכלי קטניות העיקר הוא בלי קטניות או שהעיקר עם קטניות].

מנהג עדות המזרח לאכול קטניות

המרוקאים נהגו שלא לאכול אורז וכן יש כאלו שלא אוכלים חומוס.

בכל מקרה, מאכל שיש בו קטניות שבושלו כגון מישהי שנוהגת לאכול קטניות יכולה ללא חשש להכין באותו סיר לאחר הדחה ושטיפה אוכל בלא קטניות ואין בכך שום איסור למי שמקפיד על קטניות לאכול מכך. כלומר אין לאסור טעם של קטניות שבלוע בכלים שהרי קטניות אינם חמץ ואינם אסורים אלא מכח מנהג וכך פסקו הרב שלמה זלמן אויירבעך ופוסקים נוספים.

 

מכירת חמץ –

נכון מאוד להקדים ולמכור חמץ. יש אפשרות למכור חמץ אצלי ישירות לאחר תפילת ערבית של 20:15 וכן יש אפשרות למכור חמץ בקישור שנשלח לתושבים בקבוצת השו"ת היישובית.

יש לסגור את החמץ ואת הדברים שלא משתמשים בפסח בארון ונכון במיוחד בבית שיש בו ילדים לא רק לרשום על הארונות שיש בהם חמץ המכור לגוי, אלא גם לדאוג באופן פיזי לסגור אותם בכדי שלא יהיה משהו שמתוך הרגל יפתח ויקח מהם והוא הדין גם לכלי חמץ.

יש דברים שאינם צריכים מכירת חמץ למרות שאין משתמשים בהם בפסח כגון קטניות וכדו' וישימו אותם בארון מוצנע. את שאר הדברים מוכרים. יש רשימה טובה של אירגון כושרות שכדאי להסתכל בה מה ניתן לשמור ולהצניע מה למכור ומה לבער וזו כתובתה -

https://www.kosharot.co.il/index2.php?id=51171&lang=HEB

ראוי שלא למכור חמץ גמור כגון פסטה לחמים וכו' ולמי שנשאר חמץ סגור ב"ה יש במכולת עגלה שמוכרים אותה לגוי ולאחר פסח היא מגיעה לנזקקים, מצוה גדולה וחשובה ואני ממליץ למי שנשאר לו חמץ במקום לשרוף כמות רבה לקיים צדקה זו. אמנם אדם שבביתו חמץ רב או יקר ויש לו בכך הפסד ומנהגו למכור יש לו על מה לסמוך.

 

תענית בכורות – מוקדמת השנה ותתקיים ביום חמישי יב ניסן.

בדיקת חמץ –

אור ליד' ניסן יש לבדוק את החמץ לאור הנר. יש לבדוק בכל מקום את החמץ. אמנם בדיקה זו מאתגרת כיון שיש לבדוק בכיסי המכנסיים והמעילים של הילדים וכן בתיקים אך לפום צערא אגרא ואשרי מי שמקיים מצוות ה' בדקדוק. ניתן להיעזר בבני בית שהם בני מצווה לבדיקת החמץ והם יכולים לבדוק בעצמם חלק מהחדרים וכך מקלים על בעל הבית הבודק את החמץ.

יש לבדוק בכל מקום בו אדם מכניס חמץ – ברכבו של האדם בחדרו ובתאיו במקום עבודתו בתא בבית הכנסת, בגינה בחצר ובכל מקום בבית בו הוכנס חמץ.

בדיקת החמץ היא הזדמנות לעבור על המוצרים שנמצאים במקרר או במקום המיועד לפסח ולראות שכולם כשרים לפסח, לראות בדברים שנמכרים שאין חמץ גמור למי שלא מוכר חמץ גמור וכן לוודא שאין בבית עוד מקומות שלא ניקינו או שיש בהם חמץ, וראוי להסתובב גם עם דף ועט שאם יש משהו שאנו רואים שלא ניקינו או שלא נקי מספיק טוב לרשום לעצמנו שלאחר הבדיקה נוכל להשלים אותו ולנקות אותו לפני ביעור החמץ.

מי שיוצא מביתו לחג לפני יד בניסן בודק לפני זה את החמץ יבדוק בלא ברכה.

מנהג ישראל על פי האר"י הקדוש לטמון עשרה פתיתים במקומות שונים בבית ויזהרו לרשום את המקומות וגם יזהרו לעשות את הגדלים של עשרת הפתיתים פחות מכזית בכדי שאם חלילה אחד מהם יאבד לא יהיה בכך איסור בל יראה ובל ימצא.

לפני הבדיקה יברכו על ביעור חמץ ומיד יתחילו בבדקה. אין לדבר בין הברכה עד לביטול הנעשה בסיום הבדיקה.

בסיום הבדיקה יבטלו את החמץ. יש לומר את נוסח הביטול באופן שמבינים את מה שאומרים לכן מי שלא מבין ארמית יאמר "כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתיו ושלא ביערתיו יבטל ויהא הפקר כעפר הארץ" שלוש פעמים.

 השנה שערב פסח חל בשבת פסק השו"ע בסימן תמד בסעיף א שעושין את בדיקת החמץ בליל יג ולא ליל יד כלומר ביום חמישי בערב. [בל"נ בע"ה נעשה עירוב חצירות יישובי בין מנחה לערבית ביום חמישי יב ניסן, כולם מוזמנים להגיע]. ומקיימים את הבדיקה בברכה וגם מבטלים את החמץ לאחר הבדיקה כבכל שנה רגילה.

הלכות המיוחדות לערב פסח שחל בשבת

סיום זמן אכילת חמץ שריפת חמץ וביטול חמץ –

השנה ערב פסח שחל להיות בשבת יש דינים ייחודיים מבחינת אכילת חמץ ושריפת חמץ.

מעיקר הדין שורפים את כל החמץ חוץ ממזון שתי סעודות, דהיינו מה שצריך לשתי סעודות השבת הראשונות [כגון שלוש פיתות או ארבע פיתות, ועדיף שיהיה משהו שלא מתפזר כגון פיתות ולא משהו עם הרבה פירורים] ביום שישי בבוקר עד השעה 11:19 – טעם הדבר, שעל אף שמעיקר הדין אנו יכולים לאכול חמץ עד שבת בבוקר שהיא ערב פסח הרגיל, קיימ"ל להלכה על פי דברי הגמרא והראשונים וכך פסק בשו"ע בסימן תמד, סעיף א - ששורפים את החמץ קודם ביום שישי ומשיירים רק מזון שתי סעודות, וכיוון שבשנה רגילה מסיימים את שריפת החמץ עד סוף שעה חמישית, לכן בשביל שלא ילמדו שאפשר לשרוף חמץ לאחר מכן, גם בשנה זו מקפידים על שריפת החמץ עד לשעה 11:19 למעט מזון שתי סעודות הנצרך לשבת וכך פסק בשו"ע בסימן תמד סעיף ב.

בשבת עצמה סוף זמן אכילת חמץ לרב אליהו 9:36 ולשאר הפוסקים בשעה 10. עד אז יש לסיים את סעודת או סעודות השבת [למי שעושה גם סעודה שלישית בבוקר].

יש לפורר את השאריות שנשארו בשירותים והחכם עיניו בראשו לא להגיע למצב שנשאר הרבה חמץ שרציך לשרוף, אלא שיהיה המינימום הנדרש ולא יותר מכך.

למרות שהדרך העדיפה היא להשאיר מעט ולפורר בשירותים את הנשאר, אם הדבר קשה למישהו או שנשאר לו כמות מרובה משום מה יזרקו את החמץ הנותר לפח הזבל הגדול אך יש להקפיד לעשות זאת מיד לאחר סיום הסעודה ואכילת הפת וקודם לזמן שריפת החמץ.  

לאחר ביעור החמץ בשבת בבוקר יש לומר שוב את נוסח הביטול שלאחר בדיקת חמץ.

במחזורים הספרדים יש נוסחים המעוררים את הלב לאחר שריפת החמץ ובהם בקשה מה' לשריפת החמץ שבלב ולביטול יצר הרע הוא שיאור שבעיסה מליבנו וחיינו. מומלץ מאוד.

סעודות שבת וסעודה שלישית בשבת ערב פסח -

מעיקר הדין יש לקיים את שלושת סעודת השבת על פת, ולכן גם בשבת הזו על אף המורכבות המסוימת יש לעשות סעודת שבת בפת. שאר האוכלים יהיו כאלו הכשרים לפסח, וישימו לב לא לערבב בין הפתיתות של החמץ לכלי הפסח ולדברים הכשרים לפסח. בכדי להספיק לעשות סעודת שבת בבוקר לפני סוף זמן אכילת חמץ מקדימים להתפלל בשבת.

כיצד יש לבצע סעודה שלישית?

הקושי בסעודה שלישית בשנה זו, שמחד זמן סעודה שלישית הוא לאחר חצות וביותר לאחר תפילת מנחה אך בזמן זה כבר קיים איסור אכילת חמץ ולכן לא ניתן לעשות בשעה זו סעודה שלישית על פת. בנוסף ישנו מנהג שלא לאכול מצה לכל הפחות בערב פסח, בכדי לאכלו בליל פסח באופן מיוחד,

נחלקו הפוסקים מה נכון לעשות במקרה זה –

א.       יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בשעות הבוקר ולחלק את סעודת השבת שעושים בבוקר לשתים.

ב.       יש שסברו שנכון לאכול את הסעודה השלישית בזמנה לאחר מנחה אך לא בפת [כיוון שביערנו אותה וכעת יש איסור בה] אלא במצה עשירה [הכוונה למאכל שעשוי מקמח ומי פירות בלבד ללא תוספת מים כלל] וכך פסק השו"ע [תמד, א].

ג.        הרמ"א פסק שאין נוהגים לאכול מצה עשירה ולכן יש לעשות סעודה שלישית במיני פירות או בבשר ודגים.

ד.       יש שסברו שהאיסור לאכול מצה בערב פסח נתון במחלוקת ובמקום שעומדת חובת סעודה שלישית מדאורייתא, הרי שעדיף לסעוד את סעודת השבת ב"פת" שהיא מצה ולברך על כך המוציא וידחה הנוהג שלא לאכול מצה בערב הפסח מצד זה.

 

בעיניי הדרך היותר נכונה היא דרך ב או ג כל אחד לפי מנהגו, אך אם מישהו נהג כדרך אחרת ויעשה כך גם ברוך יהיה.

יש לשים לב שאין לקבוע סעודה בערב פסח לאחר שעה תשעית שזה 15:52, כך שנזכה לאכול מצה לתאבון ובשמחה.

 

כיוון שהשנה ערב פסח חל בשבת ויש הכנות שבד"כ עושים בערב פסח והשנה לא ניתן לעשותם בערב הפסח כיוון שזו שבת יש להקפיד לעשות את ההכנות הנ"ל קודם השבת.

הכנת נרות שבת -

הכנת מערכת להדלקת נרות השבת והחג ביום שישי לפני שבת. את נרות השבת מדליקים כרגיל בזמן כניסת השבת  עשרים דקות קודם השקיעה. את נרות חג הפסח יש להדליק רק לאחר צאת השבת וישאירו נר נשמה דולק שיהיה אפשר להדליק ממנו את נרות החג לאחר צאת השבת.

הכנות לליל הסדר -

צליית הזרוע – יש לצלותה ביום שישי לפני השבת. במידה ולא הספיקו יצלוה בליל החג לאחר צאת השבת.

הכנת מי מלח ביום שישי לפני שבת.

גם שטיפת עלי החסה נכון לשוטפם ביום שישי בכדי להימנע מאיסור בורר ובמקום הצורך ישטפו בליל הסדר.

אם יש דברים שצריך לרסקם כחריין וחרוסת, יש להכינם ביום שישי.

 

לסיום, נשתדל ונתאמץ לכבוד פסח ולכבוד ה' יתברך לנקות את המטבח ושאר הבית מחמץ, נשתדל לעשות זאת בשמחה ובטוב לבב ובע"ה נזכה על ידי כך לנקות את עצמנו מחמץ מכעס הקפדה ויצר הרע ונזכה לשלום ושלוה בארץ ולגאולה שלמה במהרה בימינו. "בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל"

פסח כשר ושמח תושבי דולב היקרים

יעקב ידידיה לוי

הורדת הקובץ בפורמט pdf

חזרה לתוכן העניינים