משהו מסודה של השבת (1 תגובות לחידוש זה)
בס"ד.
"אשר ברא לעשות"משה אהרון ., (12.03.2025)
בס"ד.
לעשות את השבת היא משימה של השלמה אנושית בבחינת :
"אשר ברא לעשות".
הקב"ה מיצה בעבורנו את העשייה הפיזית בששת ימי המעשה.
ואנו נדרשים באמצעות השבת להפיח בה בבריאה את ה"נשמה" הרוחנית.
לעשות לקב"ה נחת רוח כדי שיתקיים גם בו :"שבת וינפש".ליתן לו הסיפוק שמפעלו מסב תענוגות לאדם עד כי הוא נוטל גם הוא חלק בעונג של השבת
בורא העולם ברא עולם להתענג בו ועליומשה אהרון ., (12.03.2025)
בס"ד.
העשייה הגדולה ביותר של השבת היא כנאמר בנביא ישעיה.
לקדש את ה' דווקא בעונג של יחדיו : כלל האדם ואלוהים כאחד
עד כי נאמר על הקב"ה וינפש" משל גם הוא "נפש"....המתענגת כנפשותינו.לקדש את ה' ולברכו כאמור דווקא במעשה העונג על שברא
עולם ואדם ונתן את השבת. ודוק אין התענגות לאדם כאדם אישי בלבד. אלא כל אשר לו אפילו בהמה שלו ולהבדיל גם עבד . וודאי ווודאי בני האדם רחוקים וקרוביםסודה של השבתמשה אהרון, (12.03.2025)
בס"ד.
סודה של השבת היא הרעיון :
ששלמות של עשייה פיזית כשישה ימי הבריאה, נתונה אך לאלוהים .
בפאזה הפיזית האדם יכול לעשות הרבה אך לא בדמות השלמות האלוקית
לאדם נותרה אך השלמות האחרת המשלימה - העשייה הרוחנית .
האדם יכול להגיע ברוחניות לפסגות עד מפגש עם האלוהים פנים אל פנים.
והתענגות עימו בצוותא.משה אהרון
תגובה כהקדשהץ
-------------------------,
כבר יומיים אני מבקש להקדיש דבר תורה זה לעילוי נשמת דודי
והתוכנה לא מאפשרת בטענה המופרכת כי אין מקום בדבר תורה זה
לעוד הקדשות .....
להלן הקדשה בתלבושת של תגובה:
בס"ד.
דבר תורה זה כל כולו מוקדש לעילוי נשמת דודי היקר.
צדיק יוסף בן טאוז ומכלוף. שהיה כשמו צדיק ממש.
שבכל ערב פורים אני נזכר בו .ואני בוכה מהתרגשות .
שבילדותי הייתי מתחפש כל שנה לאדם זקן .
שהיה בידינו המלבושיםהמתאימים שאבי ז"ל זקן היה.
שנה אחת בגיל שבע או שמונה. הופיע לפתע דודי צדיק ,שהיה גם הוא בחור לימים ואמר לי :
בוא עבדתי מעט והרווחתי כסף. הולכים לקנות תחפושת .
לקח אותי לפני כשישים וחמש שנה לחנות היחידה ברעננה, שמכרה תחפושות
ויחסית ביוקר רב.
קנה לי בכל כספור :חגורה, סרטים להדבקה על המכנסיים,אקדח וכובע של קאוובוי.
באותו השנה בפורים הלכתי באויר