פרשת כי תשא – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

שמות ל,יג: זֶה יִתְּנוּ, כָּל-הָעֹבֵר עַל-הַפְּקֻדִים--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ, עֶשְׂרִים גֵּרָה, הַשֶּׁקֶל--מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל, תְּרוּמָה לַיהוָה: מה משמעות ה'מחצית'? ש"כ: "לפי שאדם משותף מחומר ושכל ... מחצית השקל בשקל הקודש – שהוא כנגד השכל, ולזה נתן בו שיעור, עשרים גרה השקל – כנגד החומר, תרומה לה'".

לא,ב: רְאֵה, קָרָאתִי בְשֵׁם, בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר, לְמַטֵּה יְהוּדָה: מדוע לא השאיר ה' בידי משה גם את מלאכת עשיית כלי המשכן? ש"כ: "כדי לפייס למשה ... כי משה הם אותיות 'השם', לזה הודיעו למשה שאי אפשר שייעשה על ידו ... ועתיד לשפוך חמתו על העצים ועל האבנים ... לזה אמר לו 'ראה קראתי בשם בצלאל', כלומר שעתיד לעבור כצל עובר, ולזה אמר לו 'ראה', שיראה בנבואתו למרחוק".

לא,ו: וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ, אֵת אָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן, וּבְלֵב כָּל-חֲכַם-לֵב, נָתַתִּי חָכְמָה: מדוע צירפו לבצלאל את אהליאב? ש"כ: "בצלאל במחשבה (וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ, רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה. לַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת; לא,ג-ד) ... ולפי שמלאכת המשכן הייתה צריכה מחשבה ומעשה, לזה בצלאל נאמר בו לחשוב, ובאהליאב וחכמי לב נאמר ועשו ... בצלאל שהוא כצל שאינו נתפס".

מבחר גימטריאות וראשי תיבות: מה היה לו – מאין (אמרו, נתעלה לאין ונעשה זך רוחני); עג"ל = עוון גדול לישראל; (ויחר) אפי = מלאך = ואכלם.

שבת שלום, שבת של פורים מרוממים מחומר ומרוח, מחשבה וכוונה טובה, נהפוך הוא לטובה, לניצחון מוחלט וסופי, להבאת החטופים ומיגור החוטפים, אורן.