אביו של המשיח -יוצק היסודות .

-----------------------------------------

 ברשימה קודמת תחת הכותרת  : "גלות- למשיח בן יוסף.

 עמדנו  על המתח המובנה בין שני מנהיגים בישראל  :

 יוסף מכאן ויהודה מכאן.

 מתח שהולך ועולה גם במעלה ההיסטוריה :

כמתח מובנה : בין משיח בן יוסף למשיח בן דוד.

 דומה שבפתח פרשתינו - פרשת ויגש המתח החיובי הזה ,

הולך ומתעצם ויש גם בו הדים היסטוריים לדורות עולם.

 הנה אם כן : "ויגש אליו יהודה..."

 ניגש קרוב אליו,ל"התעמת" אתו  לא חלילה באיומי מלחמה,

 אלא בעימות עם בבואה היסטורית עתידית לגבי שניהם כמנהיגים ומלכים בישראל

. להציב איתן וכבר בשלב זה,גדרות .

לומר לו ליוסף, ולהזכיר לו, שהוא אך מלך של "חלום" .

 מלך של גלות  וכי כמוהו "אך כפרעה". 

וכי אל לו ליוסף להמשיך ולמתוח החבל, חלילה  עד כדי : "קריעה"

 לסוף מרמז יהודה ליוסף וגם לכולנו אנו  : בי אדוני".

 שבי המלוכה  האמיתית על עם ישראל .

ומכאן ואילך אני הוא שחרד על אחדות  כלל ישראל 

 ומשום שבשלב זה יהודה היה כבר בטוח כי הם עומדים מול יוסף וכי הוא דובר אל יוסף גם כאושיה היסטורית . חלילה לא כיוון ואף לא רמז לשום צעד אלים של מלחמה

  דבריו כל כולם אך דברי קודש מזוקקים של רגישות, חזון ואחווה  .

שגם  להעמיד לדורות יסודות על מכונן...... 

ולהשיב למשפחת ישראל את השלום.

 דברים אלו יקבלו משנה תוקף וחיזוק גם מיעקב בפרשה הבאה  - פרשת ויחי .

כשיאמר על יהודה :

 " מטרף בני עלית"  [שבכך הודה למעשה יעקב כי טעה בתליית תולדותיו ביוסף].

וכן : "לא יסור שבט מיהודה ומחוקק מבן רגליו" .

שגם ה"שי"  בבחינת : "יש",שייך לבסוף אך לו.[עד כי יבוא שילוה]

 ואך לו בדמות משיח, יכנעו לבסוף העמים ["לו יקהת עמים"]

[ברשימה הבאה נעמוד אם ירצה ה' גם על החיבור בין יהודה לרחל]

 משה אהרון