"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה" (בראשית מד,יח). 'ד"א: "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה", ר' יהודה ר' נחמיה ורבנן. ר' יהודה אומר: הגשה למלחמה, היך מד"א (שמואל ב י) "ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה". רבי נחמיה אומר: הגשה לפיוס, המד"א (יהושע יד) "ויגשו בני יהודה אל יהושע לפייסו". רבנן אמרי: הגשה לתפלה, (מלכים א יח) "ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלקי" וגו'. ר"א אמר פשט להון - אם למלחמה אני בא, אם לפיוס אני בא, אם לתפלה אני בא. "בי אדוני" בי ולא ביה. אם לממלא מיא אנא, אם לשמשא אנא, אם למפצע קיסין אנא' (ב"ר צג,ו). חז"ל דורשים שיהודה ניגש לשלושה דברים, בפשטות זהו שכיון שבא לעמוד מול צר ומזיק שכנגדו אז פעל בדרכי יעקב אביו, שגם פעל באותם שלושה דרכים כשעמד מול עשו: 'והתקין עצמו לשלשה דברים: לתפילה, ולדורון, ולמלחמה. לדורון מנין? "ותעבור המנחה על פניו" וגו׳ (שם, כב). למלחמה מנין? "ויאמר אם יבא עשו" וגו' (שם, ט). לתפילה מנין? "ויאמר יעקב אלקי אבי אברהם ואלקי אבי יצחק וגו׳ (שם, י)' (תנחומא קדום, "וישלח" סימן ו). נראה שגם ההמשך הוא כנגד זה, שאומר שמוכן להיות עבד, שיהיה שואב מים או משמש או חוטב עצים. שבפשטות מדגישים דברים אלו כיון ששואבי מים וחוטבי עצים אלו הדברים הנמוכים (כעין שמשה ויהושע עשו את הכנענים והגבעונים שבאו אליהם לחוטבי עצים ושואבי מים), ובנוסף גם הוסיפו לשמש, שהכוונה שמוכן לקבל על עצמו כל עבדות שיטילו עליו במקום שיטילו את העבדות על בנימין. אולם אפשר שזה כנגד הנאמר קודם, שאם לא ראוי להנצל כמו יעקב אביו, אלא יענש להיות עבד, אז מרמז שזה כיון שלא ניצל ע"י אותם שלושת הדברים לגמרי, ולכן יתגלה כעבד - שואב מים כנגד תפילה, שנרמז במים: "אלקים א'לי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים" (תהלים סג,ב). '"צמאה לך נפשי" - צמא ותאב אני לבוא אליך בבית תפלתך' (רש"י). משמש כנגד דורון, שמביא לו דברים כפועל בשבילו, כמשמשו. חוטב עצים כנגד מלחמה, כרמז שלא נלחם ולכן יכול לחטוב עצים, שיש מצוה שלא להשחית עצים במלחמה: "כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור. רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה" (דברים כ, יט-כ [לפרטי הדין של כריתת עצים במלחמה, ראה ב'השחתת עצי מאכל בנסיגה', ב'משיב מלחמה - ב', למרן פאר הדור הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א]). (או שמים כנגד מלחמה, כי הרבה פעמים נלחמו על מקורות המים שזה הבסיס לחיים, שלא יכולים לחיות בלי זה; ועצים כנגד תפילה כרמז שמתפללים לכיון המקדש שנקרא "בית יער הלבנון" [מלכים א ז,ב]: 'אמר רב זוטרא בר טוביה: למה נקרא שמו יער, דכתיב (מלכים א י, יז) "בית יער הלבנון"? לומר לך: מה יער מלבלב אף בית המקדש מלבלב' [יומא לט,ב]). אולי גם אמר את שלושת אלו כנגד שלושת הפעולות שעשו נגד יוסף, שהם ראו את מה שקורה להם כעונש על הנעשה מכירת יוסף: "ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת" (בראשית מב,כא). לכן אמר שמקבל על עצמו עונש עבדות כעונש על מה שעשו ליוסף; כנגד שרצו להרגו זהו חוטב עצים, שהורג את העץ, והאדם משול לעץ: "כי האדם עץ השדה" (דברים שם). כנגד הזריקה לבור זהו שואב מים, ששואבים מים מהבורות. וכנגד שמכרוהו כעבד זהו משמש, שיעשה כל מה שיצוו עליו כעבד. אולי בעמידתו לשלושת הדברים אמר 'אני בא', ולעבדות אמר 'אנא' = 'אני'. בפשטות כשעמד נגד יוסף בשלושת הדברים עשה זאת ברצונו ולכן הודגש 'אני בא' כרמז להתקרבות יתרה (שבא מרצונו), שלא כהליכה לעבדות שלא רוצה אלא מוכן בדיעבד ולכן רק 'אנא' שמוכן לקחת על עצמו. אולם אולי יש בזה רמז שאם יעמוד נגד יוסף יצליח מולו, ויהיה בכך קידוש ה', לכן 'אני בא' בגימטריה 64 שזה אחד פחות מ65 שזהו גימטריה של 'אדנ'י', רמז שיתגלה על ידו שה' הוא אדון העולם, שיתגלה כך כהמשך בעקבות מעשיו והצלחתו (ולכן אחד מעל, כבא בעקבותיו) [ולכן בשני מילים (אני, בא), כעין שיש גילוי לשנים, ליהודה ובעקבותיו לה']. (אולי רמז 'אני' זה יהודה, 'בא' רומז בגימטריה לשלוש, כנגד שלושת האבות, שהוא ממשיך את דרכם בהפצת האמונה בה' בעולם). לעומת זאת אם יהיה עבד, ירד לגלות ולכן אז יתגלה ה' בנסתר בגלותו, שזהו "ואני בתוך הגולה" (יחזקאל א,א) ש"אני" זהו יחזקאל אבל גם רומז לשם ה': 'הדא הוא דכתיב: "אחר שלח נבוזראדן רב טבחים את ירמיהו והוא אסור בזיקים". אמר ר' אחא: כביכול הוא והוא אסור בזיקים. ודכוותיה כתיב: "ואני בתוך הגולה"' (איכ"ר; פתיחתא, לד). הרי ש"אני" מרמז על האדם שבגלות ועל ה' שאיתו, לכן באמירתו של יהודה שיהיה עבד רומז שה' יהיה בעזרו, וכעין גלותו היא גם גלות ה'. אולי רמז שאם יהיה עבד עדיין הוא ימשיך להיות עבד ה', לכן רמז ב-מ'ים, ש'ימוש וע'צים, כרמז באותיות ראשי המילים מ,ש,ע אותיות "שמע", כרמז לק"ש שאנו מכריז שה' הוא אלוקינו. וכן כרמז שממשיך את האבות, שעצים רומז לאברהם שבקע עצים והקים את העקידה, מים רומז ליצחק שרבו אנשיו עם הפלישתים על בורות המים, ושימוש רומז ליעקב שהיה פועל של לבן הרבה מאוד שנים. וכן כרמז שהוא פועל ע"פ התורה, שזהו בפעולות - ח'טיבת עצים, מ'ילוי מים, ש'ימוש - חמש, כרמז לחמשה חומשי תורה. או שרומז שבעבדותו הוא מכפר על שלא שמעו ליוסף במכירתו ולכן ר"ת של ש'ימוש, מ'ים ע'צים זהו 'שמע' כרמז שלא שמעו להתחננויות של יוסף. גם בעמידתו מול יוסף כשהכין עצמו לשלושה דברים נראה שרמז ת'פילה מ'לחמה פ'יוס, 'תם-פ' שנגמר ('תם' זה נגמר [בראשית מז,יח]) פ' כרמז לפה - לדיבור שיוצא מהפה, שבעמידתו ועשייתו את שלושת הדברים יגמר ויסור מעליהם הקטרוג שיש מהפה של יוסף שהתחנן לפניהם והתעלמו (וכן סגירת פי המקטרג), וכן יגמר הדיבור של יוסף, שלא יקבע לקחתו כעבד. (או אולי רמז לביטול כח מצרים נגדו, כעין ביציאת מצרים, שזהו ת' שנים של גלות מצרים, שיצאו ע"י משה שהיה בן פ' שנים, וקיבלנו את התורה בסיני שמשה עלה ל-מ' יום [שזהו סוף היציאה ממצרים, שזהו מתן תורה בנאמרה בלשון הרביעית, של "ולקחתי"]). אולי אפשר שרמז שהוא עומד נגד לקיחת בנימין כיון שהתחייב ליעקב שיחזיר את בנימין, ואם לא אז '"וחטאתי לך כל הימים" - לעולם הבא' (רש"י; בראשית מג,ט). לכן רומז לנשמה, שהיא מתגלה בקדושתה בלימוד התושב"ע (שזהו החלק שמתגלה מצידנו בתורה); כמו כן רומז שלא מוותר על בנימין בשל היותו חלק מבנ"י, שמעלת קדושת בנ"י מתגלה במיוחד בתושב"ע שקשורה לנשמתנו. לכן רמז כנגד ששה סדרי משנה: מלחמה - סדר זרעים, שזה דינים בא"י, שאותה אנו כובשים במצוות יישוב א"י; וכן היא התקדשה לדינים התלויים בארץ ע"י מלחמה וכיבוש בימי יהושע. פיוס - כנגד סדר מועד, שאז נחים רגועים ושמחים, וכך באווירה כזו קל להתפייס. תפילה - כנגד סדר נזיקין, שמתפללים שלא יבוא עלינו שום נזק וצרה. שואב מים - כנגד סדר טהרות, שנטהרים במקוה ומעין. שימוש - כנגד סדר נשים, שהאיש והאשה עוזרים זה לזה. חוטב עצים - כנגד סדר קדשים, שמקריבים קרבנות ושורפים על המזבח באש שדולקת מהעצים. (ואפשר שתפילה כנגד סדר זרעים שזה בא"י, שבתפילה מכוונים בחו"ל לכיון א"י; ומלחמה זה כנגד סדר נזיקין, שנלחמים ומזיקים זה לזה).