פרשת השבוע - וישב
"וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּורָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם"
(בראשית לז, כד)
בסיפור יוסף ואחיו
נאמר: "וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּורָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ
מָיִם". דורשים חז”ל (מסכת שבת כב, א): “אמר
רב כהנא: דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרב תנחום - מאי דכתיב (=מהו שכתוב)
‘וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם'? ממשמע שנאמר: ‘והבור ריק’, איני יודע שאין בו
מים? אלא מה תלמוד לומר ‘אין בו מים’? - מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו”.
עוד בהיותו רבה של יפו, בשנת
תרס"ח (לפני 116 שנים), קרא מרן הרב קוק זצ"ל לכל איש אמונה וירא שמיים
להצטרף להקמת המדינה ולעשות זאת מתוך תורה וקדושה, ברוחניות וגשמיות, בשילוב של
תורה עם דרך ארץ, שכן כל עתיד צמיחת קרן הישועה תלוי בבניין הארץ מתוך יראת שמים
אמיתית (אגרות
הראי"ה א קמ"ד):
"ואדע נאמנה שכל תקוות
ישוב א"י, וכל תקוות הצמחת קרן ישועה לישראל מציון, תלויה היא בנקודה אדירה
זאת, שיאספו אלינו כוחות טובים, לעסוק בבניין הרוחני והחומרי של ארץ ישראל.. וכל
מי שנקודת יראת שמים אמיתית בוערת בלבבו, לא יוכל להיות שיתעלם מלבוא לעזרת ד'
ועמו. אל נא נאחר את המועד, אל נא נתן את הרומסים לרמוס כל היונקים.. והיד
הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה
בסיגים של לאומיות מזויפת.. המלבישה את החיים צורה ישראלית מבחוץ במקום שהפנים
כולו הוא אינו יהודי, העומד להיות נהפך למשחית ולמפלצת, ולסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ
ישראל.. היד הטמאה הזאת תתגבר, אז אין די באר גודל האסון. אבל בד' בטחתי, שלא ייתן
למוט רגלנו, וכל חרד לדבר ד' וכל חפץ בישועת עמו וארץ קדשו, יעמוד על דגלנו,
ונתחיל לייסד בציון פינת יקרת, ולהחיות את הישוב החדש, על בסיס טהרת האמונה.. והיה
ד' עמנו, לקומם הריסות עמנו לדור דורים".
נראה, שבדברי הרב
קוק זצ"ל, שנכתבו לפני כמאה שנים, יש קריאת כיוון להתבוננות על ימינו אנו. הזהיר הרב קוק
זצ"ל, כי אם חלילה אנשי האמונה ויראי השמיים יעמדו מנגד, יתפסו את רסן ההנהגה
אנשים המתנגדים לתורה - "והיד הרמה המחומשת בהפקרות ודרכי הגויים, באין
זכר לקדושת ישראל באמת, המחפה את חרסיה בסיגים של לאומיות מזויפת", והיא
עומדת להפוך “למשחית ולמפלצת, ולסוף גם כן לשנאת ישראל וארץ ישראל”.
עם זאת, הרב קוק זצ"ל -
כדרכו - אינו מתייאש אלא מביע בטחון - "אבל בד' בטחתי, שלא ייתן למוט
רגלנו, וכל חרד לדבר ד' וכל חפץ בישועת עמו וארץ קדשו, יעמוד על דגלנו.. להחיות את
הישוב החדש, על בסיס טהרת האמונה.. והיה ד' עמנו, לקומם הריסות עמנו לדור דורים".
המים החיים מבטאים
תמיד את התורה, את דבר ה’, את הטהרה הרוחנית. כאשר הבור ריק ואין בו מים, כאשר
הכוח המעשי מנותק מתורה ומאמונה - נחשים ועקרבים יש בו - הכל צומח בתוך הוואקום
הזה: שחיתות, אטימות, רשעה ועוול. הצד החומרי לבדו מוביל בהכרח לאבדון -
לשקיעה בתוך בור של נחשים ועקרבים, שמלבד שהם מסוגלים להרוג, הם מסמלים
את הרוע שבעולם, את יצר הרע, את הכניעה לרע הפנימי שעלול להתגלות באדם כאשר הוא
מנותק מן התורה ומן הבניין הרוחני הפנימי.
מתוך כך, התיקון האמיתי צריך
להיות הוספת עוצמה רוחנית של קדושה וחיי תורה, המחוברים לעם ישראל ולכל כוחות
החיים המעשיים והנפשיים שבנו.
הרב
אלעזר אהרנסון, מהאתר: ישיבת הסדר חולון - https://www.yholon.co.il/
