אין אישה עקרה אלא גם בגלל בעלה ה"עקור".

------------------------------------------------------

היא שעתרה, כבר כעשרים שנה, רק עתה הצטרף אליה יצחק . 

שבמקרה זה עקרותה נבעה מכך  שנרמז,

 כי עקרה הוא [היא] . המילה היא כמו בהרבה מקומות במקרא נכתבה באות "ו" .

כאמור לרמז ולרבות גם אליו.

לרמז כי עקרותה ממנו הייתה.

 הנה כי כן ברוב המקרים ,עקרות האישה נעוצה בחוסר שלמות או בשלות של בעלה.

 

והנה ,כשם שאין נישואין ללא הסכמתה המלאה של האישה .

כך אין לידת ילדים  בלי שלמות ונכונות  של בעלה.

 האיש צריך שיהא מסכים בשלמות פנימית למשפחה.

 וכמי שנכון לשאת עליו את העול.

 פרשת יצחק ורבקה מלמדת  אותה כאמור את אותה הפטולוגיה של עקרות האישה.

 הכל נעוץ ביצחק הפוסט טראומטי משני טראומות מצטברות:

 - גירוש אחיו ישמעאל ופרידה מהגר.

-  ניסיון העקדה.

 וכך  עשרים שנה נמנע יצחק מלהצטרף לעתירתה של רבקה לבנים .

עד כי קרוב לוודאי עשתה מעשה גדול :  צמה מולו שלושה ימים 

ואחר כך עתרה לניכחו ללא הרף עד כי גם הוא "נישבר" וצטרף.

 המילם :  "ויעתר יצחק לה'"  בדגש : "נוכח אשתו"

 . המילה :"נעתר" במובן כפול  כאמור:

גם  להתפלל סוף סוף על הבנים 

  וגם לעתר לה'.

 משה אהרון.