פרשת חיי שרה – מפירוש "שפתי כהן" לתורה

בראשית כג,ד-ט: גֵּר-וְתוֹשָׁב אָנֹכִי, עִמָּכֶם; תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת-קֶבֶר עִמָּכֶם ... נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ--בְּמִבְחַר קְבָרֵינוּ, קְבֹר אֶת-מֵתֶךָ ... וּפִגְעוּ-לִי בְּעֶפְרוֹן בֶּן-צֹחַר ... וְיִתֶּן-לִי, אֶת-מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר-לוֹ, אֲשֶׁר, בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ:  בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִּי, בְּתוֹכְכֶם--לַאֲחֻזַּת-קָבֶר: ה"שפתי כהן" שואל כמה שאלות: 1. "למה אמר 'גר ותושב' שזה היפך הנכון? ... 2. למה אמר 'בקצה שדהו', יאמר בשדהו, 'בקצה' למה? ... 3. בדברי אברהם שאמר נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה, קַח מִמֶּנִּי, וְאֶקְבְּרָה אֶת-מֵתִי, שָׁמָּה (כג), למה לא יתן גם כן כסף המערה, ויאמר 'כסף השדה והמערה קח ממני'?" עונה ש"כ (= שפתי כהן): "1. אמר 'גר ותשוב' לומר תדעו למה עד עתה לא קניתי קבר, לפי שאין לי מקום קבוע ... אבל עתה אני תושב הואיל ומת לי מת כאן, נראה שכוונת ה' שאדור ביניכם, לפי שחצי גופי כאן ... 2. ולא יערערו אחר כך לומר אנו קודמין שאנו בני המצר ... 3. כדי שלא יאמר עפרון' מערה מכרתי, דרך למערה לא מכרתי'".

כד,א-ב: וְאַבְרָהָם זָקֵן, בָּא בַּיָּמִים ... וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם, אֶל-עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ, הַמֹּשֵׁל, בְּכָל-אֲשֶׁר-לוֹ: שואל הש"כ: "למה קראו 'זקן' הלא באותו זמן היו מאריכין ימים ... למה ציוה לעבד, יצווה ליצחק שהיה בן 37 שנה?", ועונה: "זקן – לפי שנתמעטו השנים משנות מדור המבול, שאמר 'ויהיו ימיו מאה ועשרים שנה' וכשעבר אברהם מ 120 שנה שהיה בן 137 שנה – נקרא זקן ... ואמר אל עבדו 'זקן ביתו' שהיה דומה לו במידות, וזהו 'המושל בכל אשר לו' – שהיה גובר על יצרו".

כד,כג-כה: הֲיֵשׁ בֵּית-אָבִיךְ מָקוֹם לָנוּ, לָלִין  ... וַתֹּאמֶר אֵלָיו ... גַּם-מָקוֹם, לָלוּן: מדוע הוא אמר 'ללין' והיא 'ללון'? ש"כ: "הוא אמר ללין – הוא לבדו, והיא אמרה ללון – לו ולגמלים".

מבחר גימטריאות מש"כ: צעיף = אלוו ענני כבוד; שיבה = אברהם אבינו.

שבת שלום, שבת של ישיבת הארץ, אורך ימים טובים במידות טובות ולב טוב, ויחד ננצח, אורן.

פרשת לך לך, מפי הרב אביגדור נבנצל:

בראשית כה,יג-טו: וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁמֹתָם, לְתוֹלְדֹתָם:  בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת, וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם. וּמִשְׁמָע וְדוּמָה, וּמַשָּׂא. חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה: מה דורשים משמות בני ישמעאל לענין לימוד תורה? הרב נבנצל: "מי שרוצה להיות שומע אל (ישמעאל) כלומר בלימוד התורה, צריך להיות: נבון (נביות), קודר (קידר) – שלא יהיה הולל, ולקפוץ על סוגיה כמו דוב (אדבאל), ולהיות מבושם (מבשם) – דהיינו להיות בסבר פנים יפות, ולשמוע מהרב (משמע), ולשתוק כשצריך (דומה), ולשאת ולתת בעולה של תורה (משא), ולחדד אחד את השני (חדד), להקשות קושיות (תימא) ולנטור התורה תמיד בלב (יטור), ולהרבות בלימוד (נפיש), ותמיד להתקדם ולא להישאר תקוע (קדמה)".