בס''ד         חג סוכות: האם פרגולה יכולה לשמש כסוכה

פתיחה

בחג הסוכות רבים נוהגים לעשות סוכה באמצעות פרגולה (מספר נסרי עץ, המוחזקים באמצעות ארבעה עמודים), הנמצאת בחצרם או במרפסת. להלן נראה שבניית סוכה באופן זה מעוררת מספר שאלות, ובעבר (סוכות שנה ד'), עסקנו בשאלה האם ישנה בעיה שקרשי הפרגולה מחוזקים באמצעות מסמרים המקבלים טומאה ופסולים לסיכוך. כפי שראינו נחלקו בכך הפוסקים:

א. הריטב''א פסק שיש בכך איסור, ובעקבות הבנה מסוימת בשולחן ערוך כך גם פסקו להחמיר המשנה ברורה (שם, כב) והרב עובדיה (יביע אומר או''ח י, מו). את דבריו ביסס הריטב''א על הגמרא במסכת סוכה (כא ע''ב), ולהבנתו, הטעם שאסרה הגמרא להחזיק את הסכך בדבר המקבל טומאה, היא מחשש שמא יבוא לסכך בו. ובלשונו:

''וקיימא לן כמאן דאמר לפי שמעמידה בדבר המקבל טומאה, ויש לשאול על מה סמכו העולם לסמוך סכך סוכותיהם על הכתלים, דהא פסול הוא לסכך כדכתיבנא בפרק קמא (י"א ע''ב), ובהא ודאי איכא למימר מאי דאמר הראב"ד ז"ל, דליכא למיחש שיבא לסכך בעפר, דכולי עלמא ידעי דעפר קבוע הוא לבית דירה ופסול לסכך וליכא למגזר ביה.''  

ב. הרמב''ם (פירוש המשנה סוכה כא ע''ב) ותרומת הדשן (סי' צא) חלקו וסברו שאין בכך בעיה, וכן נראה מפשט לשון השולחן ערוך והרמ''א (תרל, יג). להבנתם, למרות הטעם שאין להעמיד את הסכך בכרעי המיטה, הרי זה בגלל שהעמדה מעין זו היא רעועה, והסוגיה צועדת בדעת רבי יהודה הסובר שצריך סוכה קבועה.

יוצא שעל אף שיש מקום להחמיר בהעמדת הסכך באמצעות דבר המקבל טומאה, דבר זה אינו מעכב את כשרות הסוכה בפרגולה, ובפרט שהמסמרים תקועים בה באופן קבוע. השנה נעסוק בדברים נוספים שעלולים לפסול סוכה בפרגולה, ובעיקר בשאלה האם סוכה מעין זו נחשבת כבית, בגלל עובי הקרשים ממנה היא עשויה, ובגלל המסמרים שהופכים אותה לקבועה.

דירת עראי

המשנה בתחילת מסכת סוכה (ב ע''א), מביאה מחלוקת בין רבי יהודה לחכמים, האם סוכה יכולה להיות גבוהה מעשרים אמה. את טעם המחלוקת ביאר רבא, שלדעת רבי יהודה סוכה צריכה להיות דירת קבע, ולכן אין הגבלה לגובהה, ואילו לדעת חכמים הסוכה צריכה להיות סוכת עראי, וסוכה גבוהה כל כך אינה יכולה להיות בנויה כדירת עראי.

מחלוקת זו בין רבי יהודה לחכמים חוזרת בעוד מספר מקומות במסכת: כפי שראינו בפתיחה, יש שמבארים כך את דין הגמרא הפוסלת להעמיד את הסכך בכרעי המיטה. בנוסף, הדעה הסוברת שמותר לישון תחת אוהל עראי בסוכה מוסברת כשיטה רבי יהודה, שכן אהל עראי לא מבטל את השינה תחת הסוכה שהיא קבע, וכן המחלוקת האם סוכה חייבת במזוזה מוסברת כך.

להלכה נפסק כדעת חכמים, שכן יחיד ורבים הלכה כרבים. עם זאת, נראה שהמחלוקת בין רבי יהודה לבין חכמים נוגעת רק לדין הדפנות, איכותן וגובהן. לעומת זאת, אין מחלוקת ביניהם שהסכך צריך להיות עראי במידה מסויימת, ולכן המחלוקת שנראה להלן בעובי הנסרים המונחים על הסוכה, נוגעת לכל השיטות.

רוחב הנסרים

הגמרא במסכת סוכה (יד ע''א) מביאה מחלוקת האם מותר לסכך בנסרים, כאשר רבי יהודה מתיר ורבי מאיר אוסר. נחלקו האמוראים בביאור המחלוקת:  

א. רב סבר שלכולי עלמא מותר לסכך בנסר קטן מד' טפחים ואסור בנסר גדול מד', המחלוקת היא בנסר שגודלו בדיוק ד', כשרבי מאיר אוסר שמא יבוא לשבת תחת ביתו, ורבי יהודה לא חושש. ב. שמואל חלק וסבר שהמחלוקת היא בין ג' טפחים לד', למטה משיעור זה כולם מכשירים, ולמעלה משיעור זה כולם מסכימים שהסכך פסול.

להלכה פסקו הראשונים והאחרונים שמותר לסכך רק בנסרים שקטנים מד' טפחים, אך נחלקו בטעם הדבר. הרא''ש (א, כח) פסק כך, כיוון שהבין שההלכה כדעת רבי יהודה בהבנת שמואל, שבין ג' לד' טפחים מותר לסכך. הריטב''א (ד''ה איכא) חלק וסבר שלהלכה פוסקים כהבנת רב, וההלכה כדעת רבי מאיר האוסר בד' בדיוק, ומתיר בפחות. ובלשונו:

''וקיימא לן הלכה כרבי מאיר בגזרותיו, וכן פסק הראב"ד, והוא הנכון, ובוודאי דלגבי הא לא נפקא לן מינה מידי אי פסקינן כרבי מאיר אליבא דרב, או כרבי יהודה אליבא דשמואל וכולה חד עניינא למפסל בנסרים שיש בהן ארבעה בלחוד, אלא דנפקא לן מינה פלוגתא דפליגי בסיפא, בתקרה שאין עליה מעזיבה.''

על דין הגמרא הוסיף השולחן ערוך (תרכט, יח) בעקבות הגהות רבינו פרץ (סמ''ק סי' צג) שנהגו שלא לסכך כלל בנסרים הקטנים מד'. את דבריו ביסס על דברי התוספות (סוכה ב ע''א), שפסקו שאין לעשות את סכך הסוכה באופן שלא יכנסו לתוכה גשמים. אם יעשו את הסכך מנסרים ואפילו קטנים, יש חשש שיסככו באופן שלא יוכלו להיכנס גשמים.  

למרות חומרה זו, אין הנסרים של הפרגולה פוסלים אותה מסוכה. ראשית, משום שאין בהוראת השולחן ערוך איסור גמור, אלא מנהג טוב. שנית, כי במקרים רבים עובי הנסרים קטן מטפח, ואחרונים רבים כתבו שחומרת השולחן ערוך לא נאמרה במקרה זה. שלישית, כיום לא נוהגים לבנות בתים בנסרים מעין אלו, ולכן לא שייך לגזור בהם שמא יבוא לסכך בהם באופן שלא יוכלו להיכנס גשמים והסוכה תעשה כמין בית (ועיין הערה[1]).

קביעות הפרגולה

למרות שקרשי הפרגולה אינם נפסלים מצד רוחבם, יש שסברו שיש לפוסלם מטעם אחר:

א. המגן אברהם (תרכז, ב) כתב בעקבות ספר האגודה, שאין לקבוע את הסכך במסמרים (וכפי שקבועים הנסרים בפרגולה), גם אם הנסרים מהם עשוי הסכך קטנים מד' טפחים. הסברא בכך היא, שסוכה צריכה להיות דירת עראי, וכאשר הסכך קבוע במסמרים, אין זו סוכת עראי. כך פסק גם ערוך השולחן (תרכט, לב), שהדגיש שבמקרה זה הפסול מדאורייתא.

כיצד לשיטתם ניתן להכשיר את הפרגולה? יש להסיר חלק מהנסרים עד שחמתה של הפרגולה תהיה מרובה מצילתה, ואז למלא את החלל באמצעות סכך כשר (או לחלופין להניח את הנסרים מחדש ללא מסמרים). ההיתר מבוסס על דברי הגמרא במסכת סוכה, הפוסקת שאין מניעה שיהיה סכך פסול בסוכה, ובלבד שרוב הסכך יהיה כשר. ובלשון הרב מלמד:

''לפיכך, אם רוב שטח גג הפרגולה מקורה בקרשים קבועים, יש למעט את הקרשים הקבועים, עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח ותהיה חמתו מרובה מצילתו. ויניחו על כל שטח הגג סכך כשר... אפשרות נוספת להכשרת פרגולה שצילתה מרובה מחמתה – להסיר את הקרשים הקבועים שבפרגולה ולהניחם שוב בלא להדביקם או לחברם במסמרים, וכל קרש שהונח מחדש כשר לסכך.'' 

ב. לא כך משמע מדברי התוספות (ב ע''א ד''ה כי), ולשיטתם אין בעיה שהנסרים יהיו קבועים במסמרים, ובלבד שהנסרים יאפשרו כניסה של גשם לסוכה, שכן אם גשם יכול להיכנס פנימה היא נחשבת נחשבת סוכת עראי. כך הבין הים של שלמה (אלף לך שלמה או''ח שסו), וכן הרב רבינוביץ' (שיח נחום סי' לט), שמחמת כך פסק שאין מניעה שהגג של הפרגולה ישמש כסיכוך.

למרות שלשיטה זו רק הפרגולה עצמה יכולה לשמש כסכך, בכל זאת בפועל הורו שיש לעשות חידוש מסוים בסכך, כגון לשים מספר כפות תמרים, או להזיז מספר נסרים. טעם הדבר הוא, שהפרגולה נחשבת 'סוכה ישנה', שכן עשו אותה יותר מחודש לפני החג, והיא לא נעשתה לשם סוכה. ובמקרה של סוכה ישנה, למצווה מן המובחר יש לחדש בה מעט[2]. ובלשון הרב רבינוביץ':

''נמצא שחששו לגזירת תקרה, רק כאשר מתקיימים בה שני תנאים... וגם שהנסרים קבועים במסמרים, אבל אם יש רווח בין הנסרים הפחותים מד' טפחים נכנסים שם גשמים, בזה לא ...אמנם נראה שלהידור ולמצווה מהמובחר, וכדי שלא תהיה כסוכה ישנה, ראוי לחדש בה דבר. ולפיכך נראה להציע שיתכננו אותה כך שישאירו קרש או שניים שניתן להרימם ולהורידם לפני סוכות, ובכך יהא בה חידוש.''

סיכוך קודם לדפנות

בעיה נוספת לכאורה עלולה להתעורר למתירים פרגולה שצלתה מרובה מחמתה, היא דין דפנותיה. הרמ''א (תרלה, א) פסק בעקבות ההגהות מיימוניות, שכאשר בונים סוכה יש לבנות קודם כל את דפנותיה, ורק אחר כך לשים את הסכך. הסיבה לכך היא, שצריך לשים את הסכך לשם סוכה, וכאשר שמים את הסכך ורק אחר כך את הדפנות, הסכך נעשה כשר רק לאחר מעשה.

אמנם נחלקו האחרונים האם פסול זה הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד הסוכה כשרה, או שאפילו בדיעבד הסוכה פסולה, אלא שלמעשה אין לכך השלכה לענייננו. הרמ''א הוסיף, שבמקרה בו הסכך מונח על דפנות ברוחב טפח, למרות שלא די בהם כדי להכשיר את הסוכה, בכל זאת הם מכשירים את הסוכה - וברוב הפרגולות הנסרים מונחים על נסר ברוחב טפח. במקרה בו אין דופן ברוחב טפח, יש לפקפק את הנסרים לאחר בניית הדפנות, דהיינו להרימם ולהורידם.

דפנות מבד

האם מותר לעשות את דפנות הסוכה מבד? הגמרא במסכת סוכה (כד ע''ב) כותבת בשם רב אחא בר יעקב, שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה (גם אם בפועל בגלל מיקומה, אין רוח), אינה נחשבת מחיצה. נחלקו האחרונים, האם כוונת הגמרא שכל רוח המנענעת את הדפנות כבר פוסלת את דפנותיה, או שיש שיעור מסויים של תנודה לפסול:

א. הרב עובדיה (יחוה דעת ג, מו) סבר שכל נדנוד של המחיצה פוסל, ואפילו נדנוד קל, ולכן העושה דפנות מבד צריך להוסיף ארבעה חבלים שייצרו דין 'לבוד'. את דבריו הוא ביסס בעיקר על דברי הריטב''א, ממנו הבין שאפילו אם המחיצה נעה מעט, הרי שהיא כבר לא נקראת מחיצה ופסולה. עוד הוסיף את דברי רבינו פרץ, שיש לחוש שהרוח תנתק את המחיצות. ובלשונו:

''בסיכום: אין לעשות מחיצות של דפנות הסוכה מסדינים ויריעות שרוח מצויה מנדנדת אותם, שכל מחיצה שהולכת ובאה ברוח אינה מחיצה. ואפילו מחיצה אחת משלשת הדפנות של הסוכה עשויה מסדינים ויריעות פוסלת את הסוכה. ויש להזהיר לעושים מחיצות הסוכה או מחיצה אחת ממנה מסדינים או מיריעות מבלי שיארגו אותם בקנים, לבל יעשו כן, ולהעיר למוסר אזנם שעל ידי כך הם יושבים בסוכה פסולה, ומבטלים מצות סוכה כהלכה, וגם מברכים ברכה לבטלה.''

ב. החזון איש (עז, ו) והרב רבינוביץ' (מלומדי מלחמה סי' צו) חלקו וסברו, שרק במקרה בו הבד מתנופף באופן המרחיק אותו ג' טפחים מהקרקע או מהסכך, אז אין הבד נחשב יותר מחיצה. אך אם הוא מתנפנף קלות, אין בכך בעיה. עוד הוסיפו אחרונים רבים, שבמקרה בו קושרים את היריעה היטב, אין לחשוש שמא תתנתק.

חג שמח! סיימת לקרוא? קח לקרוא בבית או בבקשה תעביר הלאה על מנת שעוד אנשים ייקראו[3]...