מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת האזינו

דברים לב,א: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם, וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ, אִמְרֵי-פִי: מדוע השמים יאזינו והארץ תשמע, ומה ההבדל בין האזינו לתשמע? רש"ר הירש: "האזין – להטות אוזן ... להקשיב ... ניתן לשמוע גם ללא רצון (להקשיב) ... השמים והארץ נדרשים לייצג את ברית ה' ... השמים הם פעילים. הארץ בעיקרה בלתי-פעילה, משום שכל הברכה והקללה ... מתרחשות כתוצאה מהשינויים בחלל העולם ... לפיכך נאמר כאן 'האזינו השמים ... להטות אוזן ... לעומת זאת נאמר 'ותשמע הארץ', לא 'ושמעי הארץ' – שמיעת הארץ היא בעיקרה תוצאה עקיפה של 'האזינו השמים'".

לב,ה: שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל: מה משמעות ההשחתה? רש"ר הירש: "הפגם העתיק שלהם (מומם) השחית אותם עד כדי כך שהם הפכו להיות לא-בניו של ה', והפגם הזה הטבוע בהם הוא 'דור עקש ופתלתל'". מסקנה: אל תהיה עקשן.

לב,טו: וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט: מהו 'ישורון'? רש"ר הירש: "חובת ישראל היא להיות ישר ולא לסטות לעולם מהדרך הישרה של ייעודו. השווה 'זבולון' מ'זבול'. ... זהו החזון המוסרי שנקבע לעם ישורון".

לב,כח-מג: כִּי-גוֹי אֹבַד עֵצוֹת, הֵמָּה וְאֵין בָּהֶם, תְּבוּנָה: מה התהליך שעבר על הגויים? רש"ר הירש: "הגויים המתנגדים לישראל יאבדו כתוצאה מיהירות חכמתם המדינית והם עצמם ישיאו את העצה שתביא לחורבנם. חסרה להם התבונה להסיק את המסקנות הנכונות מן האירועים והמציאות שהם רואים. לוּ חָכְמוּ, יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ, לְאַחֲרִיתָם (כט): אילו היה ליבם פתוח לקבל חכמה היו נותנים דעתם וליבם להבין את דין ה' הנעשה בישראל לנגד עיניהם, שבו הם עצמם משמשים כמכשיר. ... הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ, כִּי דַם-עֲבָדָיו יִקּוֹם, וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו (מג): ספר זה של תורת ה' ייוודע בעולם על ידי נושאיו הפזורים וייהפך למורשת לכל האומות ... ולבסוף יבינו אותה". שמחת הגויים תהיה בהבנתם את תכלית ישראל, שנועדה לסלול גם לגויים את הדרך לשיוויון ואחווה, צדק ואנושיות.

שבת שלום ושנה טובה, שבת של שמיעה והאזנה לזולת, פתיחות, ישרות ורינה מתוך הכרה בה' וגדולתו, ונראה בעיניו את ניסי תשפ"ה בכל המובנים, ונחכה להבין את פירושיו של "שפתי כהן" לר' מרדכי הכהן, והניצחון על אויבינו יבוא בקלות, אורן.