ספרדי הנמצא בימים נוראים במנין אשכנזי יתפלל בנוסח התפילה הספרדי מתוך מחזור ספרדי, וכן להיפך. ורשאי לכתחילה להתפלל במנין שמתפלל בו יותר בכוונה אף שאין מתפללים שם בנוסח שרגיל בו.

הרב שי טחן

הנה ידוע מה שהובא בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט): רבי יוסי שלח, אף על פי שכתבנו לכם סדרי מועדות, אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש. וחלקו בהבנת דברי הירושלמי, שיש שכתבו שהכוונה שלא ישנו את נוסח התפלה, כיון שיש ברקיע י״ב שערים כנגד י״ב שבטים, ולכל שבט יש שער שבו התפלה עולה (מעבר יבוק שפתי צדק פרק יא, מג״א ריש סימן סח, חק יעקב סימן תפט ס״ק יא).

ויש שכתבו שכוונת הירושלמי היא לאסור יום טוב שני של גלויות (קרבן העדה והפני משה על הירושלמי).

ובשער הכוונות (דף נ ע״ג) כתב כדיעה הראשונה והסביר זאת באריכות, וז״ל: "בנוסח הברכות והתפלות עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטליניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה, הנה בענין הזה אמר לי מורי ז"ל (דהיינו האר״י) שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים, וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו, והוא סוד י"ב שערים הנזכר בסוף יחזקאל, והנה אין ספק כי אם תפילות כל השבטים היו שוות לא היה צורך לי"ב חלונות ושערים, וכל שער יש לו דרך בפני עצמו, אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפליתיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט, כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא, כצ"ל סדר תפילתו. ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק כמנהג סדר תפילתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה, וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג, ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא. אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפילה וכיוצא בו, כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא, אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא הדבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים" עכ"ל.

ולכן כל אחד יתפלל כפי נוסח אבותיו, אלא שרשאי להתפלל במקום שמתפללים בנוסח אחר אם הוא לא ישנה מנוסח תפילתו שכל הקפידא היא רק להתפלל שלא כנוסח התפלה שלו. וכן כתב הגאון הרב בן ציון אבא שאול (אור לציון ח״ד עמוד מא): "בן ספרד המתפלל אצל בני אשכנז לא ישנה ממנהגו ולא בנוסח התפלה ולא במבטא הלשון. ויש לאדם לבחור את מקום תפלתו לפי המקום שבו יתפלל יותר בכונה ובחשק והתלהבות". וכתב הגאון הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף הלכות ימים נוראים עמוד רז) שבחורים ספרדים הלמדים בישיבות של אשכנזים ישתדלו לעשות לעצמם בימים נוראים מנין לספרדים ויתפללו כמנהג אבותיהם, שאין אדם מתפלל אלא במקום שלבו חפץ. והביא שם שיש שכתבו (שלמי מועד עמוד לו) שכיון שבימים נוראים יש הרבה הבדלים בין נוסח הספרדים והאשכנזים בתפלה, לכן מותר לו להתפלל בנוסח התפלה שנמצא שם אף שאין זה כנוסח אבותיו, וכתב שם הילקוט יוסף לחלוק על דבריהם. אכן נראה שיש לחלק בין התפילה עצמה שאין לשנותה לבין המזמורים והפיוטים הרבים שרשאי לאומרם עם ציבור המתפללים אף שאינן רגיל בהם, ובמיוחד אם מרגיש התעלות בלאומרם. ולכן גם עדיף לו שלא להיות שליח ציבור במקום כזה, ואם מוכרח להיות שם שליח ציבור יש אומרים שרשאי לומר את נוסח התפלה לפי הנוסח של הציבור (אורל״צ), ויש חולקים גם בזה (יחו״ד ח״ג ס״ו).

ובכל אופן בודאי יש לו להקפיד שלא לשנות את ההברה והמבטא, שבדבר זה יש קפידא שמשנה את משמעות התיבות (אורל״צ וילקו״י שם).