פרשת שמע : "ודברת בם"

-------------------------------

שני חלקים או אפילו שלושה, יש בחינוך הילדים:

 ראשית ללמד ולשנן להם .

שנית לקיים בהם : "ודברת בם"

 "ודברת בם" איננו המשך נוקשה של לימוד ושינון אלא :

"ודברת בם"  דהיינו :

לאחר הלימוד והשינון מצווה ההורה לשוחח עם הילד . כאמור  לא שיחת המשך של לימוד ושינון .

 אלא  לקבל ממנו החזרים של מחשבות תחושות או ספקות  .

והדיבור מרכזו - הם הילדים ותחושותיהם  .

בבחינת  : "ודברת בם" - דיבור הקשור בם בלבד

 ואחרי שיחה פוריה שכזו  יכול האיש היהודי לקשור המסקנות והתובנות על ידו 

  [שלעולם גם ידו חלילה, לא תכה בהם] ואף להוסיף להניחם כ""תותפות"

 -מסקנות מאירות או משקפיים  מאירות לעתיד ] 

מול עיניו של הילד תמיד..

משה אהרון