מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת עקב

דברים ז,טז: וְאָכַלְתָּ אֶת-כָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ--לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ, עֲלֵיהֶם; וְלֹא תַעֲבֹד אֶת-אֱלֹהֵיהֶם, כִּי-מוֹקֵשׁ הוּא לָךְ: מה היחס בין רחמים למוקש? רש"ר הירש: "נטיית העם היהודי היא, ותמיד צריכה להיות, לגלות רחמים כלפי כל יצור חי ... אל תגלה כלפיהם (העמים היושבים בארץ) כל רחמים , פן תבוא לעבוד את אלוהיהם ... מלמדנו שהרחמים עליהם יביאו בוודאות למפלת ישראל".

ט,ז: זְכֹר, אַל-תִּשְׁכַּח, אֵת אֲשֶׁר-הִקְצַפְתָּ אֶת-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בַּמִּדְבָּר: איך אפשר 'לא לשכוח'? רש"ר הירש: "זכור זאת תמיד, כדי שלא תבוא לשוכחו".

ט,ט-י: בַּעֲלֹתִי הָהָרָה, לָקַחַת לוּחֹת הָאֲבָנִים לוּחֹת הַבְּרִית ... וָאֵשֵׁב בָּהָר, אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה ... וַיִּתֵּן יְהוָה אֵלַי, אֶת-שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים--כְּתֻבִים, בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים: מדוע היה צורך להמתין ארבעים יום בין מתן תורה לקבלת הלוחות? רש"ר הירש: "מתן תורה חייב את העם לקיים את התורה, ואילו קבלת הלוחות נועדה להפוך את העם עצמו לשומרי התורה, נושאיה ומייצגיה עד עולם ... במהלך תקופה זו כל יחיד ויחיד היה צריך לתקן את מידותיו ... בזכות עצמו (בלי נוכחותו של משה)".

ט,כו: וָאֶתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה, וָאֹמַר, אֲדֹנָי יְהוִה אַל-תַּשְׁחֵת עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ: איך מתפללים לה'? רש"ר הירש: "בשם הראשון (יְהוָה – ו"ו בקמץ) הוא מציין שה' הוא אדוניו ושהוא עצמו עבד ה' ... בשם השני (יְהוִה – ו"ו בחיריק) הוא מבטא את כל עומק ההנהגה האלוקית  ... ה' מנהיג בחסדו כל דור". התפילה הנכונה היא בהכנעה גמורה לה' תוך אהבת חסד ה', אף כשהוא מעניש במידת הדין.

י,כא: הוּא תְהִלָּתְךָ, וְהוּא אֱלֹהֶיךָ--אֲשֶׁר-עָשָׂה אִתְּךָ, אֶת-הַגְּדֹלֹת וְאֶת-הַנּוֹרָאֹת הָאֵלֶּה: מהם המעשים הגדולים והנוראים? רש"ר הירש: "הוא עשה 'גדולות' בהצלת ישראל, והוא עשה 'נוראות' בהבאת עונש על מצרים".

יא,יב: אֶרֶץ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ:  תָּמִיד, עֵינֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בָּהּ--מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה, וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה: מדוע 'רשית' (בלי אל"ף) ולא 'ראשית? רש"ר הירש: "רומז ל'רש' המורה על עוני... אין השפעות חומריות מהשנה שעברה שנותנות את אותותיהן בשנה החדשה ... אופיה של כל שנה תלוי אך ורק בהתנהגותך המוסרית".

יא,יט: וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת-בְּנֵיכֶם, לְדַבֵּר בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ: מה מלמד המעבר מרבים (ולמדתם) ליחיד (בשבתך)? רש"ר הירש: "המחויבות שיש לכולם לתורה אחת יוצרת את הקשר (בין חלקי העם המפוזרים בתפוצות)... מצטרפים היחידים הרבים המפוזרים למרחוק – לחטיבה אחת, ובכל מקום ובכל זמן, ברשות היחיד וברשות הרבים, במנוחה ובפעולה".

שבת שלום, שבת של רחמים ונחישות, זכירת ניסי ה', קבלת תורה ומצוות, תפילה כעבד לפני רבו, נראה בניסי ה' ותבוסת האויב, באחדות ובמכת מחץ כדי שנשיב אתש החטופים, אורן.