"והיה עקב תשמעון"
נכתב על ידי יניב, 23/8/2024
"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך" וגו' (דברים ז,יב). '"והיה עקב תשמעון" - אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. "ושמר ה'" וגו' - ישמור לך הבטחתו' (רש"י [כנראה פרש כך ע"פ התנחומא "עקב" סימן א, שלמדה לשון עקב - שדש בעקביו]). חז"ל דרשו "עקב" כרמז על הזמן: 'אמרו לו ישראל: ואימתי את נותן לנו שכר המצות שאנו עושים? אמר להם הקב"ה: מצות שאתם עושים מפירותיהן אתם אוכלים עכשיו, אבל שכרו בעקב אני נותן לכם, מנין? ממה שקרינו בענינינו "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן"' (דברים רבה ג,א). 'אמר הקב"ה לישראל: בני לא תהיו סבורים שאני עושה אתכם כעבד שאדונו מבקש למכור אותו קוריסין בכל מה שמוצא; אלא כך אני מביא עליכם יסורין עד שתכינו את לבבכם אצלי. אמר רבי אחא בשבועה נשבע הקב"ה שלא יניח את ישראל לעולם, מנין? שנאמר (עמוס ד, יב): "לכן כה אעשה לך ישראל" ואין "לכן" אלא שבועה כענין שנאמר (ש"א ג, יד): "ולכן נשבעתי לבית עלי". ועד היכן אני מייסר אתכם? עד העקב' (שם,ב). אולי אפשר לומר עוד רמזים במילה "עקב" שלכן התורה השתמשה במילה זו כאן. בנ"י מתאימים לתורה, ולכן מתאימים ללכת אחר ה' בקיום תו"מ; בבנ"י יש גילוי של שלוש מידות, וחלק מזה נרמז כאן בפס': 'ומהו "אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד"? אמר רבי חייא: שלשה מדות טובות יש ביד ישראל, ואלו הן: ביישנים ורחמנים וגומלי חסדים. ביישנים מנין? שנאמר (שמות כ, יז): "ובעבור תהיה יראתו על פניכם". רחמנים מנין? שנאמר (דברים יג, יח): "ונתן לך רחמים ורחמך". גומלי חסדים מנין? שנאמר (דברים ז, יב): "וְשָׁמַר ה' אֱלֹקיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד"' (דברים רבה ג,ד [וכן ביר' קידושין ד,א]). לכן נראה שנרמז כאן על שלושת המידות שיש בבנ"י, שמתגלים מנשמתנו הקדושה, שלכן אנו ראויים לתורה (בשל נשמתנו), ולכן אנו מתחברים לתורה בשלמות (ועם גילוי מעשים טובים שכך מביאים טובה לעולם על ידנו, ולכן ראויים שנקבל טובה בעולם כנגד מעשינו, כמו שמובאים הטובות בהמשך הפס'). לכן נרמז כאן על מידת הגמ"ח לרמז על כל שלושת המידות. לכן נאמר "עקב" כרמז שאנו מחוברים בשלמות לקדושה (תו"מ ומידות טובות), כעין עד העקב שזה החלק האחורי ולמטה כעין גילוי הכי רחוק, גם זה קשור לגילוי שבנו, שכל גופנו מיועד לתורה ולגילוי טוב בעולם. שלושת המידות נרמזות ב"עקב", שהעקב הוא רמז לענווה, כעקב שהוא הכי נמוך ומרוחק, שכך זהו רמז לביישן שמתרחק ומתחבא מאחורי הכלים ולא רוצה להיות למעלה לעין כל. ובמילה "עקב" יש אות ק' כרמז לאברהם שנולד לו יצחק בגיל מאה, ואברהם הוא גילוי של חסד (”חסד לאברהם"), ואף ה' עשה עמו חסד והוליד לו את יצחק בגיל מאה כנגד מעשיו בחסד; שזהו כמו הדרשה שלומדים שיש בנו חסד מכך שה' שומר לנו חסד, שזה מלמד שיש בנו חסד שלכן ה' שומר לנו חסד. ויש אותיות 'עב' כרמז לגילוי שם ה' הגדול (שם בן ע"ב אותיות), וה' הוא בעל הרחמים, שמרחם על מעשיו; וכן 'עב' גימטריה 'מלב', שהרחמים נובעים מהלב שמרחם על האחר, או 'לבם' של ישראל הוא רחמן. עוד נראה כרמז ב"עקב" שהתורה נקראת טוב: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו" (משלי ד,ב), שהיא ממקור הטוב (הקב"ה) ומביאה טובה לעולם, שהעולם נברא על פיה (' ... כך היה הקב"ה מביט בתורה, ובורא את העולם, והתורה אמרה "בראשית ברא אלקים", ואין ראשית אלא תורה, היאך? מה דאת אמר (משלי ח, כב): "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ"' [ב"ר א,א]) וכך מתקנת ומקדשת את העולם ובכך מביאה טובה לעולם מכח הקדושה והקשר לה' מקור הטוב. ה' נתן לנו את התורה יחד עם שני לוחות הברית, שבהם כלולה כל התורה (יר' שקלים ו,א), וכל העולם התמלא ריח ניחוח בזמן אמירת הדברות: 'וא"ר יהושע בן לוי: מאי דכתיב (שיר השירים ה, יג) "לחייו כערוגת הבושם"? כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה נתמלא כל העולם כולו בשמים' וכו' (שבת פח,ב), כגילוי של טובה שבאה לעולם עם הדברות וכול התורה. לכן נרמז כאן על הטוב שבא לעולם ע"י תיקונו, וכשכל העולם יתוקן, הכל עד העקב כביכול, יהיה טוב בכל העולם, כמו שנאמר כאן ההבטחה לטוב. לכן נרמז ב"עקב": 'ב' - שני לוחות הברית שבהם יש את עשרת הדברות, שבהם כל התורה, זה מביא לטוב כמו שהתגלה במתן תורה, ולכן זה 'טוב' = 17 כפול 10 (דברות) שזהו 'קע'. גם נראה ש"עקב" אותיות "קבע" שיש להתמיד בקיום תו"מ. ברגל (ובעקב שהוא חלק ממנו) דורכים על הקרקע, כרמז שקיום התורה עיקרה בהיותנו בא"י (ספרי "עקב" מג), שקשורים ומחוברים לקרקע הקדושה, לאדמת א"י (לכן גם נראה שכאן עיקר ההטבה לבנ"י). גם נראה שזה אותיות 'ק-עב', ש-'ק' = מאה, מרמז על הולדת יצחק בגיל מאה של אברהם, וזה מרמז על הופעת בנ"י בעולם (שאברהם היה העברי הראשון, ויצחק נולד כעברי הראשון; וכן לקראתו אברהם עשה ברית מילה שבזה נעשה מיועד להבאת בנ"י לעולם [שבברית המילה אברהם הפריד את עצמו משאר העולם כיהודי). ומהו יעודנו בעולם? זהו ע"ב, לגלות את שם ה' הגדול בעולם. וזאת אנו עושים ע"י תו"מ כמו שמובא בפס'. אולי לכן זה גם "עקב" רומז לפס': "עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי" (בראשית כו,ה), שאברהם שמר את התורה ואנו אחריו, לכן גם נאמר כאן: "ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך", שאנו המשכם של האבות בגילוי שם ה' בעולם, ולכן נקבל את הברית והחסד שנשבע ה' לאבות. אולי גם "עקב" מרמז על העקב שכשאדם הולך העקב עולה למעלה, ובמהירות האדם מרים את רגלו יותר, ובכך העקב עולה יותר (שכך כעין העקב בולט יותר לעין); וזהו רמז שיש להזדרז בשמירת תו"מ: 'בן עזאי אומר: הוי רץ למצוה קלה כבחמורה, ובורח מן העבירה' (אבות ד,ב). אולי גם רמז שעל האדם להנמיך את עצמו לגמרי, כעין העקב, כלפי רצון הקב"ה (היפך מהנאמר בהמשך "ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך" [דברים ח,יד]): ' ... עשה רצונו כרצונך, כדי שיעשה רצונך כרצונו. בטל רצונך מפני רצונו, כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך' (אבות ב,ד). עוד נראה שרומז ב"עקב" שבדרשות מתחלף אות ק' באות כ', 'עכב', שעל האדם להתעכב בהחלטה מה לעשות, שלא לפעול בלי מחשבה, אלא בכל דבר עליו לחשוב לפני מעשיו מה התורה אומרת על זה; וזהו גם 'ע-בך', שיהיה 'בך' דעת 'ע' – דעת שבעים זקנים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
