מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת חוקת

במדבר יט,ב: דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין-בָּהּ מוּם, אֲשֶׁר לֹא-עָלָה עָלֶיהָ, עֹל: מה משמעות הפרה האדומה? רש"ר הירש: "לפני שחיטתה מייצגת את היסוד הבהמי שבאדם, שהוא לא הצליח לשלוט בו כפי שהיה צריך להיות. השחיטה וההזיה, והשריפה הבאה אחריהן, מדגישות את הניגוד הטבוע באדם: הנפש, המכוונת אל המוסר האלוקי, ניצלת מההפיכה לאפר, והיא מיוצגת בדם השחיטה וההזיה, ואילו הגוף הופך לאפר, גורל המסומל בשריפת עורה, בשרה, דמה ופרשה ... אדם הוא  מיזוג של השמיימי והארצי, האלוקי והבהמי, הנצחי והחולף ... יש צורך להעמיד לימוד זה כנגד אחיזת העיניים של הטומאה על חוסר חירות האדם".

יט,כא: וְהָיְתָה לָהֶם, לְחֻקַּת עוֹלָם; וּמַזֵּה מֵי-הַנִּדָּה, יְכַבֵּס בְּגָדָיו, וְהַנֹּגֵעַ בְּמֵי הַנִּדָּה, יִטְמָא עַד-הָעָרֶב: במה ענין פרה אדומה קשור בחיינו היום? רש"ר הירש: "חוקת עולם – זוהי הלכה שעדיין נוגעת לנו היום, מאחר שכולנו טמאי מתים, וללא אפר פרה אין לחנו דרך להיטהר, הרי שכל הנכנס למקום העזרה על הר המוריה – חייב כרת, גם היום".

כ,יב: וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן, יַעַן לֹא-הֶאֱמַנְתֶּם בִּי, לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--לָכֵן, לֹא תָבִיאוּ אֶת-הַקָּהָל הַזֶּה, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-נָתַתִּי לָהֶם: האם בגלל חטא קטן של הכאה במקום דיבור מגיע עונש גדול כזה? רש"ר הירש: "עדות נצחית על צדק מלכות שמים, אשר במאזניה אפילו המשגה הקל שבקלים של אנשים הקרובים אל ה' ... שקול כחטאים החמורים ביותר של בני תמותה רגילים".

כא,יז-יח: עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ. בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים, כָּרוּהָ נְדִיבֵי הָעָם, בִּמְחֹקֵק, בְּמִשְׁעֲנֹתָם: מה משמעות הבאר העולה והנחפרת? רש"ר הירש: "העם ביקש שתעלה את מימיה מהתהום. 'ענו לה' – זוהי הבאר אשר מימיה עולים לקול עניית השירה. היא נוצרה על ידי הרוח, לפיכך היא נענית לקריאה שמעוררת אותה מחדש. 'באר חפרוה' – זוהי באר שלא נחפרה בכלי מלאכה על ידי בעלי מלאכה. שרים ונדיבי עם – משה וזקני ישראל – יצרוה בחרט הרוחני של שרביט התורה ('מחוקק') שבידם. היא ניתנה להם מחורב, מהר התורה".

כא,כד: וַיִּירַשׁ אֶת-אַרְצוֹ מֵאַרְנֹן, עַד-יַבֹּק עַד-בְּנֵי עַמּוֹן--כִּי עַז, גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן: וכי לא יכלו ישראל להתגבר על עזות בני עמון? רש"ר הירש: "היה כוח ביד עמון (עזות) לעמוד בפני סיחון, וסיחון לא היה מסוגל לכבוש ארץ זו, לפיכך לא הורשו ישראל לנגוע בה".

שבת שלום, שבת של נפשיות טהורה, הקפדה במצוות, רוחניות ועוז, גם כדי להשיב את החטופים, אורן.