דוד המלך נולד ונפטר בחג שבועות ('א"ר יוסי בי רבי בון: דוד מת בעצרת' וכו' [יר' חגיגה ב,ג]. אמנם מרן פאר הדור הרה”ג שלמה גורן זצוק”ל זיע”א מעמיד שזה מחלוקת בבלי ויר', ראה ב'מועדי ישראל', מאמר 'חג מלכות בית דוד'), ואז הומלך שלמה בנו, ולכן זה מראה על המשכיות מלכות בית דוד (ראה דברי מרן הגאון שם). מדוע נעשה כך שמלכות בית דוד תהיה קשורה לחג שבועות? בפשטות אפשר שזה בא לרמז על דברי חז"ל: ' … אמר להו: שלמא עלייכו מלכי, שלמא עלייכו מלכי. אמרו ליה: מנא לך דרבנן איקרו מלכים? אמר להו: דכתיב (משלי ח, טו) "בי מלכים ימלוכו" וגו'' (גיטין סב,א). לכן נעשה חיבור בין מלכות למתן תורה, לומר שרבנן נחשבים כעין כמלכים. או שחג שבועות הוא "חג הקציר" (שמות כג,טז), ולכן בתקופה זו יש גילוי חזק של מתנות עניים; לכן זה קשור למלכות לבטא שמלך ישראל על אף שבארמונו יש שפע וכבוד, בכ"ז עליו לחשוב ולדאוג תמיד גם לעניים ולמסכנים שבעם. לכן שושלת דוד הגיע מתוך עוני – מרות המואביה, לבטא שבשורשו יש דגש מיוחד של חסד (ולכן גם בא מרות המואביה, שעל הנשים המואביות לא נגזר ריחוק מישראל בשל ההתנגדות לחסד שהתגלה במואביים שלא קידמו את ישראל בלחם ומים; כך שבה מתגלה קשר לחסד שלכן התחברה לישראל, שאחד מסימני ישראל הוא החסד [יבמות עט,א] ולכן בה מתגלה קשר לחסד). זה קשור גם למתן תורה בשבועות (כמו שמתגלה בטעמים לקריאת רות בשבועות), כיון ש'התורה כולה חסד' (לקח טוב, סוף מגילת רות) ועל לומדי התורה נאמר: 'ומה ענין רות אצל עצרת – שנקראת בעצרת בזמן מתן תורה? ללמדך שלא נתנה תורה אלא על ידי יסורין ועוני' (ילקו"ש נ"ך רמז תקצ"ו [ובדומה בלקח טוב שם]) כך שצריכים לעשות עמם צדקה וחסד. לכן זה קשור למלכות בית דוד, לומר שעל המלכות לדאוג לחסד וריבוי תורה בישראל. אולם נראה שזה הרבה יותר עמוק מזה – שהמלכות והתורה קשורות זו בזו. מטרת ישראל בעולם היא להאיר את אור ה' בעולם, כשיש ממלכה שלמה המתנהגת בדרך ה', כך מראים לכל העולם כיצד צריך להתנהג כרצון ה', שדבר ה' מתגלה בעולם, ולא מנותק מהעולם, ובכך מקדשים את שם ה' בעולם (שמתגלה חיבור וגילוי שם ה' בעולם). זהו מטרתה של קבלת התורה, לתקן את העולם במלכות ה', וזה נעשה בעיקר כשיש לישראל ממלכה שאז כסא ה' מתגלה בעולם, כמו שנאמר על שלמה: ”וישב שלמה על כסא ה' למלך תחת דויד אביו" (דה"י א כט,כג), שזהו מטרת המלוכה בישראל, ולכן זה מתגלה בהמשכיות המלוכה, כמו שנאמר ששלמה ממשיך את דוד אביו במלכות וזה בישיבה על כסא ה'; שמלכותו זה גילוי מלכות ה'. לכן שבועות מגלה על תורה ויחד עם זה מגלה על מלכות בית דוד ובהמשכיות שעובר מדוד לשלמה. לכן נאמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט,ו), שיש עניין של גילוי מלכות וגילוי ה', שזהו מלכות - “ממלכת", וזה של "כהנים" שמקודשים לעבודת ה' ומגלים שמו (כעין כהנים שעובדים במקדש שבו מגלים את שם ה' בעולם), שכך אנו מגלים את שם ה' ע"י הממלכה. וזה נעשה ע"י "גוי קדוש" שבנ"י במהותם קדושים לה' וכך מבטאים שכל הממלכה היא של ה', שבכך מגלים את שם ה' בעולם; וכן ע”י מעשי המצות מגלים את רצון ה' וממילא את שמו בעולם. זהו עניינה של המלכות בישראל, לכן דוד הוא שקנה את מקום המקדש, ושלמה הוא שבנה את המקדש, שמשם יוצאת תורה לישראל: “כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם" (ישעיהו ב,ג); ואף המקדש הוא ההמשך של המשכן שהוא המשכו של מתן תורה. השכינה שורה במקדש, שכך מטרתנו היא לתקן את העולם לשכינת ה', וזה נעשה במיוחד ע"י המלכות, לכן דוד ושלמה קשורים למקדש, ולכן מותר רק למלכי בית דוד לשבת במקדש ('אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד' [יומא כה,א]), כביטוי לקשר של כבודם מעלתם ויעודם בגילוי של המקדש. לכן משה שהביא את התורה היה נחשב כמלך ('רב נחמן אמר: מלך זה משה, דכתיב "ויהי בישורון מלך"' [ויק"ר לא,ד]. אמנם מרן שר התורה הרה"ג שלמה גורן זצוק"ל זיע"א הסביר שאין הכוונה למלך ממש אלא כעין מלך, כיון שהמלך הראשון ממש היה שאול), כיון שיש מעלה בתורה דווקא דרך גילוי המלכות; לכן גם הגאולה, שהעולם יתוקן לה', קשור בהגעת מלך המשיח מבית דוד. לכן גם בקבלת התורה קיבלנו כתרים: 'דרש ר' סימאי: בשעה שהקדימו ישראל נעשה לנשמע, באו ששים ריבוא של מלאכי השרת לכל אחד ואחד מישראל, קשרו לו שני כתרים, אחד כנגד נעשה ואחד כנגד נשמע' וכו' (שבת פח,א), כדי להדגיש את גילוי התורה עם גילוי של מלכות. לכן נקראים רבנן מלכים (גיטין שם), כיון שמעלת התורה בגדולתה קשורה במלכות, ולכן בהיותם ת"ח המגלים את תורה יש בהם ניצוץ של קשר למלכות. לכן דוד נולד ונפטר בשבועות, והמלכות אז הועברה לשלמה, כביטוי למלכות בית דוד שהיא קשורה למתן תורה בהיותה המלכות של ישראל בעולם, שלזה נתנה התורה להופעתה בשלמותה. 'ולא נתנה התורה אלא לקדש שמו הגדול, שנאמר: "ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים" (ישעיהו סו-יט). מהו אומר בסוף הענין? "והגידו את כבודי בגוים”' (אליהו רבא, כח).