על רבי עקיבא, האחדות והמלחמה
נכתב על ידי abir1, 31/5/2024
רבי עקיבא, אחדות ומלחמה
רבי עקיבא, איזה סיפור חיים כואב וארוך.
היה עני, בן לגר צדק בשם יוסף.
ועבד כרועה צאן אצל כלבא שבוע.
ביתו של כלבא שבוע, רחל, התחתנה בסתר עם ר' עקיבא, ובתנאי שילמד תורה.
כאשר אביה, כלבא שבוע גילה שביתו התחתנה עם ה'עני' הוא נשבע ששום פרוטה הוא לא יביא לה.
בהמשך הוא הביא 2 בנים: שמעון ויהושע (יכול ליהות: יהושע בן קרחה),
ושני בנות אשר גם יתחתנו עם תלמידי חכמים גדולים: שמעון בן עזאי, יהושע בן כפוסאי.
וכך הולך רבי עקיבא בגיל 40 ללמוד תורה מגדולי הרבנים: אליעזר בן הורקנוס, יהושע בן חנניה ונחום איש גמזו.
וכעבור 12 שנה חוזר עם 12,000 תלמידים.
ואז חוזר לעוד 12 שנות לימוד וחוזר עם 12,000 לוחמים.
וכאן אנו צריכים לעצור ולפני שאתם שואלים על הדבר התמוה הזה,
אני יסביר, בוודאי אתם מכירים את הסיפור הבא:
מעשה שהיה כך היה: רבי עקיבא יצא פעם לדרך רחוקה, ולקח עמו שלושה דברים: חמור, תרנגול ונר. את החמור לקח כדי שיוכל לרכוב עליו כשיתעייף, את התרנגול כשעון מעורר שיעזור לו להשכים לתפילה, והנר – כדי שיוכל ללמוד לאורו תורה. כך הלך רבי עקיבא עם מיטלטליו, עד שהערב ירד, כאשר ירד הערב, נכנס לעיר הקרובה וניסה לחפש מקום ללון אך אף אחד לא הכניסו לביתו, ונשאלת השאלה: למה לא הכניסו אותו, הרי משה רבנו אפילו אמר שרבי עקיבא יותר גדול ממנו, ונגיד שמשה רבנו היה בא אלינו לבית מה היינו עושים? היינו מפנים לכבודו את כל הבית, אז א' הם לא היו רשעים הגננת שושי טועה! היו שמה אפילו חכמים, וב' הם לא יכניסו אותו משום שהם פחדו, כי הרומאים רדפו אחריו בגלל שהוא היה מפקד על כוחות גדולים עם בר כוכבא, שהיה מנהיג המרד נגד הרומאים, משום שהם לא ירשו ללמוד תורה, ואף אחד לא ירצה להכניס לביתו מישהו שמסובך עם הממשלה, ונמשיך את הסיפור בשביל הדרמה: ואז בא אריה ואכל את החמור, בא חתול וטרף את התרנגול, ובאה רוח וכיבתה את הנר, ולאחר מכן לא באו שודדים, הפעם הגננת שרה טועה! באו הרומאים כי הם חיפשו את רבי עקיבא והוא כמובן לא היה שם ובגלל שהוא לא היה שם, הרומאים כעסו והחריבו את העיר.
חז"ל אומרים: שלרבי עקיבא היו שני כובעים, כמובן לא כובעים אמיתיים, אלא מסלולים:
מסלול א': הרוחניות- 12,000 תלמידי חכמים.
מסלול ב': הגשמיות- 12,000 גיבורי חיל.
את שניהם חיבר כאשר הלוחמים שומרים על חיי התלמידים במסלולם- הגשמיות, והתלמידים שומרים על חיי הלוחמים במסלולם- הרוחניות.
אך השבר קרה כאשר הלוחמים ותלמידים החלו לריב ביניהם וכך נוצרה המחלוקת שלצערנו הרב היא מוכרת לנו כיום:
"נמות ולא נתגייס", "לא צריך צבא בואו ללמוד".
"דוסים משיחיים", "תבואו להתגייס".
וכך נהרגו בחרב הלוחמים, ונספו במגפה התלמידים.
ועלינו לקחת את המעשה לתשומת ליבנו:
התלמידי חכמים שומרים על החיילים שבחזית.
והחיילים שבחזית מגינים על התלמידי חכמים.
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
