ההנהגה הנפסדת של ה"אני"
נכתב על ידי משה אהרון, 28/5/2024
בס"ד.
ההנהגה הנפסדת של ה"אני".
============================
אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם.
יזהר האדם מאד מלהרבות בשימוש במילה : "אני". שהמילה :"אני" יאה ומיוחדת אך לקב"ה עצמו.
משל והוא אומר "קדושים תהיו - אתם ברבים. שלשון היחיד מיוחדת אך לי - הקב"ה - בבחינת : "כי קדוש אני".
ולא עוד שנאמר שוב ושוב :
"אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" : משל גם להוסיף ולהזהיר, רק ה' אלוהיכם רשאי לומר : "אני".
הנה אם כן ,האדם שהוא האיפכא מ"אני" שהוא בכלל :
"אין ואיין" [אומנם אותן אותיות] אינו ראוי שינופף במילה : "אני". וודאי לא בלשון ובכוונה של התפארות
והנה, גם לא בכדי שהתורה החלה באות "ב" של בראשית שיש קודם לזו ה"ראשית" ראשית אחרת אין סופית, המסומלת באות הקודמת . האות :"א" הוא האלוהים - הקב"ה.
כך גם האות : "א" וחליפתה האות "ה" הן במהות והן בצליל [אדנות] הן האותיות הראשונות בביטוי כאמור :אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם
" כך גם בכינויו של הקב"ה : "אהיה אשר אהיה".
האות "א" המשולשת שבה וחוזרת .
ולסוף רמז גדול יש לאלה הדברים במילים :
"ונשיא אשר יחטא". שהאותיות הראשונות יוצרות את המילה : "אני". משל מרמז הכתוב שחטא האדם בהתנשאות ,בשימוש במילה : "אני".
אז הנה כי כן, רק לקב"ה יאה לומר : "אני" .
ורצוי מאד מאד ,שאנו אנשי האפסות והאיין, נמעט מאד בשימוש במילה : "אני" . וודאי תוך כדי התנשאות והתפארות אישית .
כך או כך ירגיל עצמו האדם כשאומר : "אני" לחשוב ולהגות ב
"אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם".
משה אהרון
להקדשת החידוש (בחינם!) לעילוי נשמה, לרפואה ולהצלחה לחץ כאן
דיונים - תשובות ותגובות (0)
