"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ"
"וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ". [ויקרא יב, ג]
בשר ערלתו
בברית המילה חותך המוהל את עור הערלה ומסירו לגמרי. לאחר מכן הוא פורע (קורע) את עור הפריעה ומגלה את העטרה.
וכך מופיע בחז"ל [מדרש הגדול בראשית יז, יג] "המול ימול. שתי מילות הכתוב מדבר. ואיזו, זו חתיכת עור הערלה ופריעת המילה. הא כיצד, חותך עור הערלה החופה את העטרה ואחר כך פורע הקרום הרך שלמטה עד שיגלה בשר העטרה.
ואם כן יש לשאול, מדוע התורה קוראת לערלה בשם בשר?
ונראה לומר בס"ד, שאמנם הטיפול הוא בבשר, אך כל מטרת ברית המילה באה לתקן את הבשר, וזה העיקר. לכן הולכים אחר העיקר שהוא הבשר.
בדומה לאדם שמקלף פרי, נכון שהוא עוסק בקליפה, ומסיר אותה. אך בעצם אין כוונתו על הקליפה אלא על הפרי.
ובזה רומזת התורה דרך תיקון וטיפול עבורנו, לא להתעסק ברע, לא להתמקד ברע, אלא להתמקד בטוב, והרע יכלה מאליו.
יש שתי דרכים ללחום ברוע, יש לדרך להכנס עמו לעימות, להלחם בו, ויש דרך לברוח מעימות ישיר עם הרוע, אלא להוסיף כח ועוצמה בצד הטוב, וזה יכלה וימגר את הרוע ממילא.
יש ענין להלחם ברע, אך צריך המון כח לשם כך. ויש גם סכנה ליפול בידיו חלילה.
ויש עוד בעיה, עצם העיסוק ברוע מעצימה את אחיזתו בי בעצמי. זאת אומרת אני מגדיל את כוחו בעצם זה שאני מתייחס אליו. שימת הלב שלי עליו. אני מתבונן בו, ואז עצם העיסוק יכול ליצור מצב שהוא לא קטן אלא דווקא גדל, מעצם העיסוק בו. לכן, אם עולה במוחו של אדם תמונה לא צנועה, לא נכן להלחם בה להוציאה, אלא להסיח דעת ולחשוב על דברים אחרים טובים. עד כדי כך שבספר חסידים כתב שאדם שנמצא בבית הכסא , שאסור להרהר שם בדברי תורה, אם רואה שעולה בלבו מחשבות אסורות ולא מצליח להתגבר עליהן, יהרהר אפילו בדברי תורה כדי לנצח אותן. אתה הראת לדעת דרך חדשה במלחמה, מלחמה שריבוי הטוב ממגר את הרע ממילא.
לכן דרך מלחמה חכמה עם היצר היא לעקוף אותו, לא להכנס עמו לזירת הקרב, אלא להרחיב את גבול הטובה שבי, להרבות בהסתכלות חיובית בי בעצמי, ואז כף המאזניים החיובית תכריע את הכף, כי עצם העיסוק בטוב מרבה את הטוב.
את זה התורה באה להדגיש, כשרוצים להסיר את הערלה, צריך שעיקר מגמתנו תהיה על תיקון הבשר, תיקון הטוב, והרוע יסור ממילא.
מעין זאת מצאנו בגמרא [גיטין ז, א] "שלח מר עוקבא לר' אלעזר: בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות, מהו? שרטט וכתב ליה: אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי, אף על פי שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום. שלח לו: הם מצערים אותי הרבה, ואיני יכול לעמוד בזה! שלח לו: דום לה' והתחולל לו, דום לה' והוא יפילם לך חללים חללים, השכם והערב עליהן לבהמ"ד והן כלין מאיליהן". וזה אכן פעל.
