"אמר רבא: חַיָּב אֱנָש לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי" (מגילה ז, ב)

מה פירוש המושג "עַד דְּלֹא יָדַע"? עד שלא ידע להבחין בין טוב לרע. שלא ידע להבחין בין "אָרוּר הָמָן" ל"בָרוּךְ מָרְדְּכַי". ומה הקשר לפורים בכך? שלאורך כל קריאת המגילה, אנו רואים שרצו להרוג ולהשמיד את היהודים, והיהודים חששו מכך ולבסוף הכל התהפך. אין האדם יכול לדעת אם הרע שבא עליו הוא אכן רע, ואם הטוב שבא עליו הוא אכן טוב. אין האדם יכול לדעת, במגבלותיו כאדם, את רצון ההנהגה האלוקי.

ניתן להבחין בכך דרך רמז: בָרוּךְ מָרְדְּכַי = אָרוּר הָמָן (502 בגימטרייה).

רבי נתן מנמירוב מביא, בשם רבו רבי נחמן מברסלב (ליקוטי הלכות, הל' נפילת אפיים ד,ז): "וְזֶהוּ בְּחִינַת (מְגִלָּה ז, ב): חַיָּב אֱנָש לִבְסוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי... דְּהַיְנוּ לְהִשְׁתַּכֵּר בְּפוּרִים בִּשְׁבִיל שִׂמְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים קד): וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב אֱנוֹשׁ. וּצְרִיכִין לְהַגְדִּיל הַשִּמְחָה עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת וְהַשִּמְחָה שֶׁל פּוּרִים לָבֹא לִבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַד דְּלֹא יָדַע... וְזֶהוּ בְּחִינַת עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי, כִּי שָׁם אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר טוֹב וָרָע, כִּי שָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב".

רבי נתן מזהה את החיוב לאי ידיעת ההבחנה בין ארור המן לברוך מרדכי, עם אחד העקרונות היסודיים בתורתו של רבי נחמן מברסלב הקובע, באופן פרדוכסלי, כי "תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע".

מסביר לנו רבי נחמן (ליקוטי מוהר"ן, חלק א, קעב): "כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם... הַכּל הוּא מִצַּד הָאָדָם עַצְמוֹ, כִּי אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך שׁוֹפֵעַ עָלָיו תָּמִיד... אֲבָל אִם הָאָדָם מְבַטֵּל עַצְמוֹ וְאֵינוֹ כְּלָל מִזֶּה הָעוֹלָם אֲזַי אֵינוֹ עוֹשֶׂה צֵל וּמְקַבֵּל אוֹר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך".

רבי נחמן משבח את הביטול כתנועת הנפש המאפשרת לאור האלוקי לזרוח עלינו ולהאיר אותנו. התודעה שהטוב מקורו בשפע האלוקי, והחיסרון נובע מהסתרת האור על ידינו עומדת בבסיס תורה זו.

מקובל לחשוב שכדי ל'הצליח' בעולם, כדי לקבל יותר שפע צריך להיות 'יותר', להיות יותר משהו. אך רבי נחמן ממליץ על ביטול, עמידה שקופה מול השפע האלוקי היא זו שמזריחה אותו עלינו.

הנחיה מסוג זה משנה את השקפת חיינו ההישגית הצוברת שרוצה עוד ועוד, לכזאת שמרפה, משחררת ומאפשרת - שנותנת לאור ולברכה להשתקף דרכינו.

בעולם של "יש", אנו כבולים בדעת, בשיפוטיות ובהגדרות, ודעת זו מאפשרת לנו את השיפוט והקטלוג: זה טוב וזה רע. בעולם ה"אין", אנו מוותרים על הדעת, מוותרים על השיפוטיות, מוותרים על ההבחנה בין טוב לרע - ואת המסר הזה אנו צריכים לקחת מחג פורים - "עַל-יְדֵי הַשִּׁכְרוּת וְהַשִּמְחָה שֶׁל פּוּרִים לָבֹא לִבְחִינַת תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לֹא נֵדַע שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת עַד דְּלֹא יָדַע... וְזֶהוּ בְּחִינַת עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדְּכַי, כִּי שָׁם אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר טוֹב וָרָע, כִּי שָׁם כֻּלּוֹ אֶחָד כֻּלּוֹ טוֹב".

הרב שלמה חיים הכהן אבינר - מהספר: "טל חרמון מועדים"

הרב איתמר אלדר, מהאתר: "בית המדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון" - www.etzion.org.il