אורו של חג  הגאולה - פסח יאפיל לבסוף על חג הגאולה המדומה - פורים.

---------------------------------------------------------------------------------------------------.

בגלות  ניתנה לנו הרשות להתחמם ולהתנחם בכל גחל מצוי .

וכך שרידותו של חג הלוא רלוונטי,הפורים נמשכה ונמשכה.

 לעתיד הקרוב פורים כחג יגנז כלא היה. שהוא פלסתר לשואה האיומה.

 אותה שגם "מוכחשת" למעשה על ידי "שלומי אמוני ישראל". 

אותה שגם ניבא עליה משה רעיא מהימנא בשלהי פרשת וילך :

 "כ"רעה של אחרית הימים".

 תתעוררו, על הגיחוך  :

חוגגים הצלה היסטורית מנימלית צרה שבאה לכתחילה להתריע להם ליהודים כי יש לנצל ההצלחה והצלה לעלות מהרה ובנהירה המונית לארץ. ואנשי אותו הדור נסחפו בפולטיקה של אותה התקופה לכתוב דפים "מפוארים" בתולדות פרס ומדי.

 אז חוגגים הצלה היסטורית קטנה ומתעלמים מהצלחת הצורר לבסוף להצליח ולהשמיד חצי מהעם.

 אותו הצורר - זרע עמלק לבסוף הצליח והגדול - ועתה לשמחה זו מה עושה. מה הקב"ה אומר :

הם עדיין חוגגים הצלה שלבסוף התבטלה ובגדול ......

 אותה מגמת העיוועים הובילה לכך שהסקטור האורטודוקסי התעלם ומתעלם מהשואה כאילו לא אירעה כאמור כנבואת משה.

 אז האיש מרדכי אינו כזה גדול . הוא פישל בעיקר,לא מימש ההצלה וההצלחה להנהיג את העם הגולה לפאת מערב קדימה  - לארץ ישראל .

 וכך הרבה "מורדכיים" באלפיים שנות גלות העדיפו התערות בגלות והפניית עורף לארץ חמדה.

 והנה קטנות הרוח הוסיפה והגדילה ועטפה כל פרשייה היסטורית זו  בדברי כחש ומרמה כאילו העונש של המן שהתגלגל לבסוף לשואה כאמור ,היה כי היהודים נהנו כביכול מסעודת האחשווראש.

 לא ההנאה מהסעוודה אלא מה שהיא סי.מלה :

רצון להתערות ולהתערבב תוך המשך המאיסה בארץ חמדה.

 וכך גם בטרם השואה ממש  הקב"ה רומם את שליחיו החלוצים להשמיע קול הזמיר והתור לשוב לארץ והקול  מארץ חמדה, נמוג החצרות החסידים והמתנגדים לגאולה. באלף ואחת תירוצים

וסיבות מופרכות .....

 אז אחיי 

 "לשמחה זו מה עושה"

  תתפכחו ותפקחו העיניים  .

 ונביא לבב חוכמה.

 משה אהרון