פרשת הברכות מתחילה באות א' "אם בחוקותי תלכו"  ומסתיימת באות ת' "ואולך אתכם קוממיות".

פרשת הקללות מתחילה באות ו' "ואם לא תשמעו לי" ומסתיימת באות ה' "בהר סיני ביד משה".

בתחילת פרשת ראה נאמר "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה", ולאחר מיכן נא' "את הברכה " ואחר כך "והקללה".

הפס' שמתייחס לברכה פותח באת-רמז לפרשת הברכות בבחוקותי.

הפס' שמתייחס לקללה פותח ב-וה רמז לפרשת הקללות בבחוקותי.

בכלל, פרשת הברכות שבפרשת בחוקותי פותחת בא' ומסתיימת בת' לרמוז לנו  שהברכה תהיה מושלמת מא' עד ת', ואכן פעמים רבות כאשר מברכים איש את רעהו מברכים שתהיה לו הצלחה מא' ועד ת'.

רש"י אומר "אם בחוקותי תלכו-שתהיו עמלים בתורה", יש לשאול שתי שאלות-

הראשונה- למה רש"י פירש שהכוונה היא על לימוד תורה, מדוע לא פירש על קיום מצוות.

והאמת היא שלשון חוק מתייחסת גם לתלמוד תורה, כגון "חק לישראל", אך גם למצוות שאין להם טעם, וגם למזונות, כגון בזמירות שבת "לחם חוקי הטריפני".

התשובה היא, שדווקא על לימוד תורה נאמרה לשון הליכה, כגון "ובלכתך בדרך", ולא על קיום מצות, ובודאי שלא על מזונות.

השניה-למה פירש רש"י שצריך אף לעמול בתורה, למה לא מספיק ללמוד ספרי ליקוטים כגון "שמירת שבת כהלכתה"  ו "ילקוט יוסף".