התבוננות "מדוע דווקא" לפרשת בחוקותי

כז,ב: כי יפליא נדר בערכך נפשות: ש: מדוע דווקא 'יפליא' ולא 'יִדור' ומדוע דווקא 'בערכך' ולא 'בערך'? ת: התורה מתיחסת לאדם הנודר בתמיהה ובפליאה (כפי שנאמר בקהלת ה,ד: טוב, אשר לא-תידור--משתידור, ולא תשלם), שהרי אינו חייב בכך, ולכן דווקא 'יפליא'. המילה 'ערכךָ' מבטאת את העובדה שהאדם נודר על דעת עצמו, בלי שהתבקש או התחייב בכך, שהרי גם לנקבה נכתב 'בערכךָ' (פסוקים ד', ו'), וכן לבהמה (פסוק י"ב) וכן לבית (פסוק ט"ו), וכן שדה (פסוק ט"ז), כאילו נכתב "סכום התחייבותךָ לנדור".