מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת משפטים

שמות כא,א: וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם: מהו 'תָּשִׂים'? רש"ר הירש: "מסירה כה ברורה ומקיפה עד שהמשפטים מונחים לפנינו בבהירות מלאה ואפשר להבינם ולקיימם בשלמות ... מכאן ואילך מכילים רק מאמרים קצרים אשר אופן קיומם המדויק הלכה למעשה וביאורם המלא, הושארו למסורת בעל פה ומסירתה ... היחס בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה הוא כיחס שבין סיכומים קצרים בכתב של הרצאה מדעית, לבין ההרצאה עצמה".

כא,כג: וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ, תַּחַת נָפֶשׁ: מדוע 'ונתתה' ולא 'ולקחת'? רש"ר הירש: "הוצאתו לפועל של עונש המיתה נקראת 'נתינת' חיים ולא 'לקיחת' חיים, זאת כדי להוציא מליבנו כל ניסיון להתייחס לעונש זה כדרך לעשיית נקמה בעבריין, או כאמצעי להרחקת הבריות מעבירה, או כגמול מידה כנגד מידה ... 'ונתתה' הוא ראיה לתפיסה שעונש מיתה עניינו השבת דבר למקומו וגידור פירצה ... גם משמע שחיי היחיד – של ה' ושל הציבור הם, ושבכל מיתה, אף של רוצח, יש אבדה לציבור, אולם חובת גידור הפירצה קודמת".

כא,כח-כב,ד: וְכִי-יִגַּח שׁוֹר אֶת-אִישׁ אוֹ אֶת-אִשָּׁה ... וְאִם שׁוֹר נַגָּח הוּא מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם, וְהוּעַד בִּבְעָלָיו וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ ... וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר--וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר ... וְכִי-יִגֹּף שׁוֹר-אִישׁ אֶת-שׁוֹר רֵעֵהוּ, וָמֵת ... כִּי יִגְנֹב-אִישׁ שׁוֹר אוֹ-שֶׂה, וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ ... אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְהֻכָּה וָמֵת--אֵין לוֹ, דָּמִים ... כִּי יַבְעֶר-אִישׁ, שָׂדֶה אוֹ-כֶרֶם, וְשִׁלַּח אֶת-בְּעִירֹה ... כִּי-תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים, וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ, אוֹ הַקָּמָה, אוֹ הַשָּׂדֶה--שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם, הַמַּבְעִר אֶת-הַבְּעֵרָה: מדוע התורה מפרטת כל כך, במקום לסכם במשפט קצר, 'כי יגרום אדם נזק לחברו'? רש"ר הירש: "'ארבעה אבות נזיקין', היינו קרן, בור, שן ורגל ... יש בזה מה שאין בזה: בקרן – התורה מחלקת בין תם למועד, בשן ורגל – פטור אם הנזק היה ברשות הרבים, בבור – פטור בנזקי כלים ופטור מכופר במיתת אדם, באש – פטור ב'טמון' אך חייב אף על דברים שאין דרך האש לבערם".

כב,כד: אִם-כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת-עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ--לֹא-תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא-תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ: מה טעם איסור נשך וריבית? רש"ר הירש: "כדי שבקיום מצווה זו נכיר ונכריז שהוא אדון ושליט על כל נכסי המטלטלין שלנו, שכן רק בתנאי הכרה זו הוא גאל אותנו ממצרים והעניק לנו עצמאות וממון – כדי שנבנה את חיינו הלאומיים תחת שלטונו ... ההכנעה לרצון ה' כפי שבאה והתכלית שלמענם הוציאנו ה' לחירות והעניק לנו עצמאות ורכוש".

כב,ל: וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁ, תִּהְיוּן לִי; וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ: מהו 'אנשי קודש', ומדוע אין לאכול טריפות? רש"ר הירש: "לא נאמר 'אנשים קדושים' אלא 'אנשי קודש' – אנשי ייעוד קדוש. הימנעות מאכילת בשר טריפה אינה עושה אדם ל'קדוש', אך היא מקילה עליו להגיע לחיי קדושה ... האוכל טריפות יתקשה יותר לעלות לגבהים מוסריים ורוחניים ...  (טעם איסור טריפה) לא שיפור בריאות גופנו, אלא חיזוק כוחנו המוסרי וטהרתנו הרוחנית, קדושתנו, והיותנו בכל עת וזמן כלי קיבול לכל דבר אלוקי וטהור".

כג,ה: כִּי-תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ, רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ, וְחָדַלְתָּ, מֵעֲזֹב לוֹ--עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ: מדוע יש לעזור בפריקת הבהמה? רש"ר הירש: "ההלכה רואה את פריקת הבהמה כחובה, לא רק כלפי חברו הנתון במצוקה, אלא גם כלפי הבהמה הסובלת, 'צער בעלי חיים דאורייתא'. אדם מחויב לעזור לחברו רק 'עמו', היינו רק אם חברו עושה כמיטב יכולתו לעזור לעצמו ... במקרה כזה הוא יכול לתבוע את שכרו מבעל הבהמה".

כג,ח: כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים, וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים: האם אין אפשרות לשפוט בצדק אף אם השופט לוקח שוחד? רש"ר הירש: "השוחד מעוור אף את מי שבדרך כלל ראייתו צלולה ובהירה. בלא שהאדם מודע לכך, מטה השוחד את דעתו מן הקו הישר, והוא אינו יכול עוד להיות ללא נגיעות".

כג,כ-כא: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, לְפָנֶיךָ, לִשְׁמָרְךָ, בַּדָּרֶךְ; וְלַהֲבִיאֲךָ, אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי ... כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ: מהו 'מלאך' ומה תפקידו, ומהו השם שבקרבו? רש"ר הירש: "השם 'מלאך' אינו מציין בהכרח ישות פרטית, בין אנושית ובין על-לשונית, אלא יכול גם להורות על כל אמצעי שה' מפעיל עבור מטרה מסוימת ... מתייחס גם במיוחד למשה, שהיה אחד מהאמצעים החשובים ביותר שה' השתמש בהם ליצור את גורלם של ישראל ... הוא יישא את שמי, ייצג אותי, וידבר ויצווה רק בשמי ... הוא עצמו רק שליח, אינו אלא 'מלאך'".

כד,יב: וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה--וֶהְיֵה-שָׁם; וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת-לֻחֹת הָאֶבֶן, וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה, אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם: מהו 'אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי, לְהוֹרֹתָם'? רש"ר הירש: "התורה שבכתב אינה אלא כלי עזר ללימוד והיא מיועדת לשמש כראשי פרקים ועיקרי הדברים להקל על זכירת התוכן העיקרי של התורה – היינו התורה שבעל פה".

שבת שלום, שבת של עבודת ה' בצורה בהירה, נתינה, שמירה מנזק לזולת, השתעבדות לה', אכילה כשרה, צדק, ייצוג ה' ולימוד תורה לעומקה, שנגבר על אויבינו בקלות וישוחררו חטופינו, אורן.