מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת שמות

שמות א,ח: וַיָּקָם מֶלֶךְ-חָדָשׁ, עַל-מִצְרָיִם, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע, אֶת-יוֹסֵף: האם המלך לא ידע את יוסף? רש"ר הירש: "ההסבר הניתן לכל שנאת היהודים המתוארת להלן הוא שהמלך לא ידע את יוסף, העם אכן ידע את יוסף, ולא הביט בחשד על המחוז היהודי והעם היהודי המתרבה בו. הם ראו את היהודים כמיטיבים ולא כאורחים בלתי קרואים, ולא חשו עצמם מקופחים מחמת הצלחת היהודים".

א,י: וְנִלְחַם-בָּנוּ, וְעָלָה מִן-הָאָרֶץ: מה הכוונה 'ועלה מן הארץ'? רש"ר הירש: "לא את הפחד מכך שהיהודים עשויים לעזוב את ארץ מצרים, אלא מכך שהם עלולים לעלות ממחוז גושן שהוקמה להם ולמלא את יתר הארץ ... הם יתרבו כל כך עד שגושן תהיה צרה מלהכיל את כולם, והם יתפשטו על פני כל הארץ, מוכנים לתקוף אותנו".

ב,ב: וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי-טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים: מהו 'טוב', הרי כל אמא רואה את בנה שהוא טוב? רש"ר הירש: "שאינו בוכה ללא סיבה, ונשאר בשקט כל עוד באו צרכיו על סיפוקם. ילד כזה אפשר להצפינו".

ב,י: וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, מֹשֶׁה, וַתֹּאמֶר, כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ: מדוע לא קראה לו בת פרעה בשם מצרי? רש"ר הירש: "בקשה לומר, כל עוד הוא חי, אל לו לשכוח לעולם שהושלך למים, ושאני משיתי אותו מהם, ומשום כך עליו להיות תמיד מוכן בכל עת וזמן להיות 'משה' – הגואל בעת צרה ... בת המלך הייתה חייבת ליטול עצה מאמו כיצד לבטא רעיון זה בעברית, לולא כן הייתה קוראת לו בשם מצרי".  נראה לי לפי זה שאמו קראה לו משה ולא בת פרעה.

ב,כב: וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ גֵּרְשֹׁם:  כִּי אָמַר--גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה: מדוע מציין משה שהיה גר, הרי ברור שבארץ נוכריה הוא גר, ולא רק בעבר ('הייתי') אלא גם עתה? רש"ר הירש: "משה התכוון להכריז על ידי שקרא לבנו בכורו 'גרשום' שמדין עדיין אינה מקומו ... נתון עדיין לבו לעמו במצרים  ... אולם הבעת רגשות כאלה בגלוי עלולה להישמע כדברי גנות כלפי הארץ בה הוא שוכן עתה, משום כך הוא מרכך את דבריו ומבטא את מחשבותיו בלשון עבר, 'גר הייתי'".

ג,יא-יב: מִי אָנֹכִי, כִּי אֵלֵךְ אֶל-פַּרְעֹה ... וַיֹּאמֶר, כִּי-אֶהְיֶה עִמָּךְ, וְזֶה-לְּךָ הָאוֹת, כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ: מדוע ה' מתעקש דווקא לשלוח את משה ולא מישהו אחר שיאמין ביכולותיו? רש"ר הירש: "השיב לו ה': אותן המידות שלפי דעתך אינך מתאים מחמתן לתפקיד זה, הן הן העושות אותך ראוי ביותר להוציאו לפועל, דווקא בגלל שכל כולך חש שחסר לך אף הכשרון הדל ביותר ... משום כך הנך האדם הראוי ביותר למלא את שליחותי. אני זקוק לאיש שהוא החכם ביותר, ועם זאת העניו ביותר ... עצם החיסרון שבך יעיד על האופי האלוקי של שליחותך".

ג,יד: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל-מֹשֶׁה, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה; וַיֹּאמֶר, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶהְיֶה, שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: מה הכוונה בשם ה', 'אהיה אשר אהיה'? רש"ר הירש: "'אהיה אשר אהיה' מתקומם נגד ... הכפירה בחירות האל והאדם ... ומעמיד במקומו את האמת: את האלוקים, הקובע מתוך חירות את העתיד, ועמו את האדם בן החורין, אשר עתידו נתון בידיו".

ד,י-יא: כִּי כְבַד-פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן, אָנֹכִי. וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, מִי שָׂם פֶּה לָאָדָם, אוֹ מִי-יָשׂוּם אִלֵּם: מה יתרון בכך שמשה מגמגם? רש"ר הירש: "בידי להפוך מטה לנחש ונחש למטה, האם לא אוכל גם להפוך מגמגם לנואם צח לשון ביותר או להיפך ... למעשה המגמגם הוא הראוי ביותר למלא שליחות זו, שכן כל מילה שיוציא מפיו, היא עצמה תהיה 'אות' ... שהוא מדבר על פי ציווי ה'".

ה,ז: לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם, לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים--כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם: מדוע 'תֹאסִפוּן' (עם אל"ף) ולא 'תוסיפון'? רש"ר הירש: "יש בזה רמז מרושע לנוגשים ולשוטרים, על העם ללכת ולחפש אחר התבן ... פרעה מבקש לא רק להכביד את העבודה, אלא גם לדאוג שהעם יהיו מפוזרים ורחוקים זה מזה, כדי שלא יעבירו ביניהם רעיונות".

ו,א: וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל-מֹשֶׁה, עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם: מה המיוחד ברגע זה של ייאוש, שה' אומר 'עתה'? רש"ר הירש: "זה הרגע שאליו ציפיתי ... יש לאפשר לחוסר האונים ולייאוש להתגלות במלואם, שיהיה ברור שבאמצעים הרגילים שביד האדם לא ניתן להשיג דבר ... ויהיה ברור וניכר שמשה אינו אלא כלי ביד ה' ... 'ביד חזקה' – כך תתגלה יד ה' הרמה והמנצחת ".

ו,א: כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ: האם אין כאן סתירה בין 'ישלחם' – נגד רצון פרעה, לבין 'יגרשם' – שזה נגד רצון ישראל? רש"ר הירש: "הרגע הגאולה היציאה לא תהיה לפי רצון פרעה ואף לא לפי רצון העם ('ולא יכלו להתמהמה'), כשם שברגע הלידה, נתונים גם האם וגם הוולד – נטולי רצון ביד כוח עליון ... מדברי ימי הגאולה יאיר ויזרח לכל הדורות מעשי ה' לבדו".

שבת שלום, שבת של טוב, גאולה, הבנת רצון ה', שבת בה נזכה להשלמת ניצחון מוחץ על אויבינו. אורן.