מפירוש רש"ר הירש לתורה – פרשת וישב

שבבראשית לז,ג: וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת-יוֹסֵף מִכָּל-בָּנָיו--כִּי-בֶן-זְקֻנִים הוּא, לוֹ: מה משמעות 'בן זקונים'? רש"ר הירש: "למרות חולשותיו הנזכרות (של יוסף, 'וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת-דִּבָּתָם רָעָה, אֶל-אֲבִיהֶם'), היו ליוסף תכונות של אישיות לא רגילה. וישראל, לא יעקב, ראה ביוסף את בחיר בניו ... כי ראה את עצמו ממשיך את חייו ביוסף. ביוסף הוא ראה את היורש לכל קנייניו הרוחניים". הזקנה המדוברת היא של ישראל, קניין רוחני.

לז,ז: וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים, בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה, וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי, וְגַם-נִצָּבָה; וְהִנֵּה תְסֻבֶּינָה אֲלֻמֹּתֵיכֶם, וַתִּשְׁתַּחֲוֶיןָ לַאֲלֻמָּתִי: מה משמעות שלוש פעמים 'והנה' באותו פסוק? רש"ר הירש: "באה להדגיש שלוש נקודות נפרדות בחלום ...לא היינו כה מפולגים ('אנחנו מאלמים') ... נעמדה ונותרה זקופה וסירבה להיות מובלת לערֵמה המשותפת במרכז (קמה אלומתי וגם ניצבה) ... אלומותיכם יצרו מעגל מסביב לאלומתי והשתחוו לפניה (ותשתחויןָ לאלומתי)".

לז,לה: וַיָּקֻמוּ כָל-בָּנָיו וְכָל-בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ, וַיְמָאֵן לְהִתְנַחֵם: מדוע לא גילו לו שיוסף עודנו חי? רש"ר הירש: "ילד שיצא לתרבות רעה הוא גרוע מנאבד, משום כך מי שלא אבה להוסיף על צערו של האב אלף מונים, היה עליו להחריש עד היום בו ישוב יוסף, והשמחה על האיחוד תמתיק בלב האב אף את הפשע שנעשה על ידי יתר בניו. אילו היו מספרים ליעקב בעת ההיא את האמת ... היה מרגיש יעקב כאילו איבד לא רק בן אחד, אלא עשרה בנים ברגע אחד".

לט,א: וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים, אִישׁ מִצְרִי: מדוע הכתוב מדגיש שלוש פעמים (פסוקים א, ב, ה) שפוטיפר הוא 'איש מצרי'? רש"ר הירש: "ניגוד היה קיים בין המצרים לבין כל שאר האומות, ובמיוחד ידועה לנו הגאווה בה הביטו המצרים על השבטים הנוודים. ניגוד גדול עוד יותר היה קיים בין מוסריותם ואורח חייהם של המצרים לבין אלה של 'הנער העברי' ... תיבת 'מצרי' ... מדגישה ... את הפיתויים שיוסף היה חייב בוודאי להתגבר עליהם, כדי לשמור על טהרתו בתוך בית מצרי תחת אדון מצרי ... גם רומזת לכשרונות ולכוחות הנפש הגדולים שעבד צעיר בן שבט אסייתי נווד שנקנה מידי סוחרים אסייתים נוודים, היה צריך להם כדי למצוא חן בעיני... 'מצרי'".

לט,ז: וַיְהִי, אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת-אֲדֹנָיו אֶת-עֵינֶיהָ, אֶל-יוֹסֵף: מדוע הכתוב אומר אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה? רש"ר הירש: "יוסף הרשים את גבירתו ונשא חן בעיניה, לא רק מחמת יופיו, אלא בעיקר בשל ההישגים המרשימים של רוחו, שאפשרו לו להתרומם ממעמד של עבד נחות ולהיות כמעט אדון על אדונו. יופיו רק הגביר את הרושם הזה, עד שהיא לא יכלה להעמיד את עצמה בפניו. משום כך נאמר אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, כל הדברים שקדמו, תרמו להתפתחות החדשה הזאת".

מ,א: חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם, וְהָאֹפֶה: מדוע הכתוב מתאר את האופה והמשקה פעמים כאדם ופעמים כשָֹר? רש"ר הירש: "בזה מונח כל הלעג והבוז שבתארי שררה כאלה. המון העם שלמטה ממנו רואים אותו כשר, אך אלה שמעליו מביטים עליו מלמעלה כעבד שפל".

מ,כ: יוֹם הֻלֶּדֶת אֶת-פַּרְעֹה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה, לְכָל-עֲבָדָיו: מה הפירוש המילולי של יוֹם הֻלֶּדֶת? רש"ר הירש: "היום בו הביאו את אמו לידי כך שתלד את פרעה ... אין זה נאה להוד מלכותו פרעה שיתארוהו ויחשבו עליו כתינוק בן יומו, לכן הפנו את תשומת הלב מפרעה אל אמו ... מכל מקום 'הולדת' מציין את תפקיד המיילדת".

שבת שלום, שבת של משמעות, אמת, צדק יחסי, בידול חיובי, כבוד הדדי, והמשך בתנופת ניצחון מוחץ על אויבינו, אורן.